המצאת הכתב הארמני

בסוף המאה הרביעית לספירה בקש וראמשאפוה מלך ארמניה ממסרופ משטוץ, אחד ממלומדי החצר החשובים, שימציא כתב לשפה הארמנית. מסרופ נסע לאלכסנדריה ולמד שם את עקרונות הכתב. הוא הגיע למסקנה ששיטת הכתב המתאימה ביותר לשפה הארמנית היא זו היוונית. הוא המציא כתב שהסדר שלו מבוסס על הסדר היווני, אולם האותיות הושפעו בצורתן לא רק מצורת האותיות ביוונית אלא גם מהצורה של האותיות בפרסית פהלוית, וארמית סורית. הוא חזר מאלכסנדריה בשנת 405. יחד עם מלומד אחר הקתוליקוס של הכנסייה האפוסטולית הארמנית סהאק מארמניה תרגמו את התנ"ך והברית החדשה לשפה הארמנית. לפי המסורת המשפט הראשון אותו כתב מסרופ בשפה הארמנית הוא Ճանաչել զիմաստութիւն եւ զխրատ, իմանալ զբանս հանճարոյ: או במקור העברי (משלי א', ב') "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר; לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה".
ישנן מסורות המיחסות למסרופ  גם את המצאת הכתב לשפות גאורגית ואלבנית-קוקזית. מסרופ וסהאק נחשבים לקדושים של הכנסיה הארמנית

תמונות:
1. מדליה שיצאה בארמניה עם תמונת המלך וראמשאפוה לרגל חגיגות 16000 שנה לכתב הארמני
22. פרסקו בו מופיעים מסרופ וסהאק בכנסיית מסרופ הקדוש, בשקאן שבארמניה

לפוסט בפייסבוק