מרד האיכרים הגרמני
הכל התחיל כאשר במהלך עונת הקציר של 1524 בסטוילינגן שביער השחור (כיום בגרמניה). הרוזנת של לופפן הורתה לצמיתיה שיאספו לה כונכיות של חלזונות, במטרה ללפף עליהם חוטי תפירה. האיכרים שהיו עסוקים בקציר לא עברו על כך בשתיקה. 1200 איכרים פתחו בתגובה במרד, שהתפשט ברחבי גרמניה אוסטריה, אלזס וצ'כיה של ימינו, ונודע כמרד איכרי אלזס או מרד האיכרים הגרמני.
בפברואר 1525, 25 כפרים בתחום שליטתה של העיר ממינגן התמרדו ודרשו הקלות בתנאי חייהם. הם הציבו 12 דרישות לביטול האפליה נגד האיכרים למגיסטרים של העיר . מועצת העיר התכנסה ודחתה את מרבית הדרישות. סביב 12 דרישות אלה הוקמה הקונפדרציה של איכרי שוואביה עילית ב-20 במרץ 1525. הדפוס שהומצא זה מכבר עזר להפיץ את המסמך בכל רחבי העולם דובר הגרמנית, ומרד היה רק עניין של זמן.
ב15255 פרצו איכרים שהיו צמיתים של מנזר קמפטן שבבוואריה למנזר ובזזו אותו ואת העיר קמפטן.
ב-4 באפריל 1525, 5,000 איכרים מהעיר ליפהיים ותושבים מהעיר, שחולקו ל55 גדודים, התאספו במטרה לפשוט על העיר אולם. הם היו חמושים ואף עמדו לראשותם תותחים. מולם עמד צבא הליגה השוואבית. כוח האיכרים ניסה להקים מבצר מתנייע ממרכבות, אולם הוא לא הצליח להתגבר על הצבא השוואבי המנוסה והובסו, רבים מהאיכרים נסוגו בבהלה , אחרים נפלו בשבי.
קבוצה אחרת של איכרים בפיקוד יקוב רוהרבאך השתלטה על מנזר ציסטריאני בשוינל. הקבוצה התקדמה לעבר העיר וייסנברג, מקום מושבו של הרוזן מהלפנשטיין, מושלה של ויטמברג מטעם אוסטריה. המורדים צרו על הטירה, שמרבית מגיניה היו במסע מלחמה באיטליה. הם לכדו את הרוזן ו70 אצילים והוציאו אותם להורג- על ידי כך שהריצו אותם בין שתי שורות לוחמים שהכו אות בנשקם לנגינת חליל. רבים מהאיכרים לא אהבו את אכזריותו של רוהרבך והוא הוחלף באביר בשם, גוטס פון ברליכינגן שהפך בסופו של דבר למפקד המרד, אלא שאותו אביר היה אחראי בעבר על דיכוי מרידות איכרים 10 שנים קודם לכן והחל פילוג בשורות האיכרים, שחלקם פרצו ושרפו את טירת ויילדנברג בחיפוש אחרי ראשו של ברלינכן
מעשים אלה של האיכרים עוררו את זעמו של המתקן הדתי מרטין לותר, שכינה אותם עזות מצח שאין כדוגמתה.
ב-29 באפריל פרץ מרד באזור פרנקנהאוזן המורדים השתלטו על בית העירייה ועל טירת שוורצבורג ועמדו לרשותם מעל 8000 לוחמים בפיקוד תומאס מינצר. כוח האיכרים הובס ב-15 במאי בידי כוח משולב של שליט הסה פיליפ הראשון וגאורג דוכס סקסוניה. תחילה הם חתמו עם האיכרים על הפסקת אש אולם כעבור יום הפרו אותה ובצעו באיכרים טבח. מינצר נתפס והוצא להורג ב27 למאי.
ב-12 במאי 1525 התרחש קרב בויבלינגן בעקבות כיבוש העיר הורנברג בידי האיכרים. האיכרים נסוגו מהעיר בעקבות התקדמות הליגה השוואבית גם כן הובסו האיכרים שסבלו מאלפי אבדות בעוד הליגה אבדה רק כמה עשרות.
ב2 ביוני הבחין כוח איכרים בפיקוד וונדל היפפלר וגיאורג מטצלר בהתקדמות כוח של הליגה השוואבית. הם הקימו מבצר נייד וכוונו לאויב קני רובה ותותחים. וירו משני האגפים, אלא שהאויב תקף מאחור, ושוב האיכרים הובסו.
האיכרים המשיכו במרידה. ב22 במאי לכדו את מנזר האבירים ההוספיטלרים בהייטרישיים כמו כן בזזו את המנזרים בטננבאך ואטנהיימונסטר. בראשית מאי התאסף כוח של 18 אלף איכרים בפיקוד היינץ מולר, למצור על מבצר פרייבורג שהיה שייך לבית הבסבורג. אולם הם הובסו בקלות יחסית בידי כוח אבירים אימפריאלי בפיקודו של גוטס "יד הברזל" פון ברליכניגן שעבר צד, ואשש את החשדות שתלו בו. תוך שעתיים בלבד נהרגו 8000 איכרים.
עד ספטמבר 1525 דוכאו כל המרידות ומרידות המשנה של האיכרים הקיסר קרל החמישי והאפיפיור קלמנס השביעי הודו לליגה השוואבית על הצלחתה בדיכוי המרד. עד מהרה חזר הסדר הישן על כנו ואף הוקשחה המדיניות כלפי האיכרים.
בפברואר 1525, 25 כפרים בתחום שליטתה של העיר ממינגן התמרדו ודרשו הקלות בתנאי חייהם. הם הציבו 12 דרישות לביטול האפליה נגד האיכרים למגיסטרים של העיר . מועצת העיר התכנסה ודחתה את מרבית הדרישות. סביב 12 דרישות אלה הוקמה הקונפדרציה של איכרי שוואביה עילית ב-20 במרץ 1525. הדפוס שהומצא זה מכבר עזר להפיץ את המסמך בכל רחבי העולם דובר הגרמנית, ומרד היה רק עניין של זמן.
ב15255 פרצו איכרים שהיו צמיתים של מנזר קמפטן שבבוואריה למנזר ובזזו אותו ואת העיר קמפטן.
ב-4 באפריל 1525, 5,000 איכרים מהעיר ליפהיים ותושבים מהעיר, שחולקו ל55 גדודים, התאספו במטרה לפשוט על העיר אולם. הם היו חמושים ואף עמדו לראשותם תותחים. מולם עמד צבא הליגה השוואבית. כוח האיכרים ניסה להקים מבצר מתנייע ממרכבות, אולם הוא לא הצליח להתגבר על הצבא השוואבי המנוסה והובסו, רבים מהאיכרים נסוגו בבהלה , אחרים נפלו בשבי.
קבוצה אחרת של איכרים בפיקוד יקוב רוהרבאך השתלטה על מנזר ציסטריאני בשוינל. הקבוצה התקדמה לעבר העיר וייסנברג, מקום מושבו של הרוזן מהלפנשטיין, מושלה של ויטמברג מטעם אוסטריה. המורדים צרו על הטירה, שמרבית מגיניה היו במסע מלחמה באיטליה. הם לכדו את הרוזן ו70 אצילים והוציאו אותם להורג- על ידי כך שהריצו אותם בין שתי שורות לוחמים שהכו אות בנשקם לנגינת חליל. רבים מהאיכרים לא אהבו את אכזריותו של רוהרבך והוא הוחלף באביר בשם, גוטס פון ברליכינגן שהפך בסופו של דבר למפקד המרד, אלא שאותו אביר היה אחראי בעבר על דיכוי מרידות איכרים 10 שנים קודם לכן והחל פילוג בשורות האיכרים, שחלקם פרצו ושרפו את טירת ויילדנברג בחיפוש אחרי ראשו של ברלינכן
מעשים אלה של האיכרים עוררו את זעמו של המתקן הדתי מרטין לותר, שכינה אותם עזות מצח שאין כדוגמתה.
ב-29 באפריל פרץ מרד באזור פרנקנהאוזן המורדים השתלטו על בית העירייה ועל טירת שוורצבורג ועמדו לרשותם מעל 8000 לוחמים בפיקוד תומאס מינצר. כוח האיכרים הובס ב-15 במאי בידי כוח משולב של שליט הסה פיליפ הראשון וגאורג דוכס סקסוניה. תחילה הם חתמו עם האיכרים על הפסקת אש אולם כעבור יום הפרו אותה ובצעו באיכרים טבח. מינצר נתפס והוצא להורג ב27 למאי.
ב-12 במאי 1525 התרחש קרב בויבלינגן בעקבות כיבוש העיר הורנברג בידי האיכרים. האיכרים נסוגו מהעיר בעקבות התקדמות הליגה השוואבית גם כן הובסו האיכרים שסבלו מאלפי אבדות בעוד הליגה אבדה רק כמה עשרות.
ב2 ביוני הבחין כוח איכרים בפיקוד וונדל היפפלר וגיאורג מטצלר בהתקדמות כוח של הליגה השוואבית. הם הקימו מבצר נייד וכוונו לאויב קני רובה ותותחים. וירו משני האגפים, אלא שהאויב תקף מאחור, ושוב האיכרים הובסו.
האיכרים המשיכו במרידה. ב22 במאי לכדו את מנזר האבירים ההוספיטלרים בהייטרישיים כמו כן בזזו את המנזרים בטננבאך ואטנהיימונסטר. בראשית מאי התאסף כוח של 18 אלף איכרים בפיקוד היינץ מולר, למצור על מבצר פרייבורג שהיה שייך לבית הבסבורג. אולם הם הובסו בקלות יחסית בידי כוח אבירים אימפריאלי בפיקודו של גוטס "יד הברזל" פון ברליכניגן שעבר צד, ואשש את החשדות שתלו בו. תוך שעתיים בלבד נהרגו 8000 איכרים.
עד ספטמבר 1525 דוכאו כל המרידות ומרידות המשנה של האיכרים הקיסר קרל החמישי והאפיפיור קלמנס השביעי הודו לליגה השוואבית על הצלחתה בדיכוי המרד. עד מהרה חזר הסדר הישן על כנו ואף הוקשחה המדיניות כלפי האיכרים.
תמונות:
1-2 מרד האיכרים
33. גוטס "יד הברזל" פון ברליכניגן
1-2 מרד האיכרים
33. גוטס "יד הברזל" פון ברליכניגן
תגובות
הוסף רשומת תגובה