אגא פטרוס איליה
אגא פטרוס איליה (1880-1932) היה אשורי יליד הכפר באז שבאימפריה העוסמאנית (כיום במזרח טורקיה). הוא התחנך בבית ספר כנסייתי באורמיה שבאזרבייג'ן האיראנית ורכש שליטה בשפות רבות - ארמית-סורית, טורקית, ערבית, צרפתית, פרסית, כורדית, אנגלית ורוסית. בעקבות כך מונה לזמן קצר כקונסול העוסמאני באורמיה, עיר בעלת מיעוט אשורי גדול, בה שוכנת פטריאכיה של הכנסייה האשורית.
במלחמת העולם הראשונה פלש הצבא הרוסי לאורמיה. אגא פטרוס התנדב להקים יחידה אשורית שתלחם במסגרת הצבא הרוסי. פטרוס שקבל דרגת גנרל, הצליח להביס מספר כוחות עוסמאניים וכורדיים. בנוסף, היו יחידות מתנדבים אשוריות נוספת בפיקוד דוד שימונאיה ואחיו הפטריאך האשורי מר שמעון.
אגא פטרוס גבר עם כוח של 1500 פרשים אשוריים על כוח עוסמאני בן 80000 חיילים, בפיקוד היירי ביי בשולדוז שבאזרבייג'ן האיראנית. אחר כך הביס אותם בשאוג' בולאק (כיום מהבאד) והכריח אותם לסגת לרוונדוז. מאוחר יותר, נע עם כוחותיו לסאין קלעה שבאיראן, אחרי שהובטח לו סיוע מהבריטים, אולם הבריטים עזבו לפני שהגיע.
בהמשך היה שותף לכיבוש העיר מוסול וסביבתה מידי הצבא העוסמאני, אחרי שכוחותיו נלחמו נגד הצבא העוסמאני ובני בריתו הכורדים.
כאמור, מר שמעון הפטריאך האשורי פיקד על יחידה אשורית אחרת. לעתים קרובות היו חילוקי דעות בינו לבין אגא פטרוס. אולם מר שמעון נרצח בידי שימקו, ראש שבט כורדי שהיה נאמן לעוסמאנים. בעקבות כך אגא פטרוס אחד כוחות עם המנהיג האשורי מאליק חושבה, במטרה לנקום בשימקו. הם גברו על כוחותיו, ואילצו אותו לסגת מהמאחז שלו בקויאנשהר (כיום אזרבייג'ן האיראנית).
בשנת 19199 אגא פטרוס ייצג את האשורים בוועידת השלום שאחרי מלחמת העולם הראשונה, בה ביקשו האשורים עצמאות או לפחות אוטונומיה, אולם בקשתם לא התממשה.
ב-19233 ביקש מאיסמט אינונו, שר החוץ של הרפובליקה הטורקית החדשה (לימים נשיא טורקיה), לאפשר את חזרתם של האשורים שגורשו במהלך מלחמת העולם הראשונה ממחוז האקקרי שבמזרח טורקיה, בתמורה לנאמנותם לרפובליקה הטורקית. אינונו נטה להסכים, אולם מברק מאנקרה הורה לו לדחות את הבקשה.
פטרוס היגר לטולוז שבצרפת, שם מת בשנת 19322.
במלחמת העולם הראשונה פלש הצבא הרוסי לאורמיה. אגא פטרוס התנדב להקים יחידה אשורית שתלחם במסגרת הצבא הרוסי. פטרוס שקבל דרגת גנרל, הצליח להביס מספר כוחות עוסמאניים וכורדיים. בנוסף, היו יחידות מתנדבים אשוריות נוספת בפיקוד דוד שימונאיה ואחיו הפטריאך האשורי מר שמעון.
אגא פטרוס גבר עם כוח של 1500 פרשים אשוריים על כוח עוסמאני בן 80000 חיילים, בפיקוד היירי ביי בשולדוז שבאזרבייג'ן האיראנית. אחר כך הביס אותם בשאוג' בולאק (כיום מהבאד) והכריח אותם לסגת לרוונדוז. מאוחר יותר, נע עם כוחותיו לסאין קלעה שבאיראן, אחרי שהובטח לו סיוע מהבריטים, אולם הבריטים עזבו לפני שהגיע.
בהמשך היה שותף לכיבוש העיר מוסול וסביבתה מידי הצבא העוסמאני, אחרי שכוחותיו נלחמו נגד הצבא העוסמאני ובני בריתו הכורדים.
כאמור, מר שמעון הפטריאך האשורי פיקד על יחידה אשורית אחרת. לעתים קרובות היו חילוקי דעות בינו לבין אגא פטרוס. אולם מר שמעון נרצח בידי שימקו, ראש שבט כורדי שהיה נאמן לעוסמאנים. בעקבות כך אגא פטרוס אחד כוחות עם המנהיג האשורי מאליק חושבה, במטרה לנקום בשימקו. הם גברו על כוחותיו, ואילצו אותו לסגת מהמאחז שלו בקויאנשהר (כיום אזרבייג'ן האיראנית).
בשנת 19199 אגא פטרוס ייצג את האשורים בוועידת השלום שאחרי מלחמת העולם הראשונה, בה ביקשו האשורים עצמאות או לפחות אוטונומיה, אולם בקשתם לא התממשה.
ב-19233 ביקש מאיסמט אינונו, שר החוץ של הרפובליקה הטורקית החדשה (לימים נשיא טורקיה), לאפשר את חזרתם של האשורים שגורשו במהלך מלחמת העולם הראשונה ממחוז האקקרי שבמזרח טורקיה, בתמורה לנאמנותם לרפובליקה הטורקית. אינונו נטה להסכים, אולם מברק מאנקרה הורה לו לדחות את הבקשה.
פטרוס היגר לטולוז שבצרפת, שם מת בשנת 19322.
תמונות:
1. אגא פטרוס
2. מר שמעון
3. שימקו
4. תמונות שונות של היחידות האשורית במלחמת העולם הראשונה
1. אגא פטרוס
2. מר שמעון
3. שימקו
4. תמונות שונות של היחידות האשורית במלחמת העולם הראשונה
תגובות
הוסף רשומת תגובה