היסטוריה עולמית

כאשר המושבה הבריטית חוף הזהב קבלה את עצמאותה מבריטניה, החליטו לשנות את שמה הקולוניאליסטי לשם אפריקני יותר. השם שנבחר הוא גאנה. גאנה היה שמה של אחת מהאימפריות האפריקניות מאריכות הימים ביותר 300-1200 לספירה. העניין הוא שאין כל קשר האימפריה ששטח שלטונה היה במאוריטניה ומאלי שבימינו, לבין מדינת גאנה המודרנית שנמצאת דרום מערבית לגאנה ההיסטורית. תמונות: שרידי גאנה ההיסטורית לפוסט בפייסבוק

קרלוס הרביעי מלך ספרד ומשפחתו, הוא ציור שמן שצייר הצייר הספרדי הגדול פרנסיסקו גויה בשנים 1800-1. בציור ניתן לראות את בני משפחת המלוכה הספרדית דאז. בניגוד למקובל עד אז בתמונות של בני אצולה ומלוכה גויה לא ניסה ליפות את הדמויות שצייר, והדמויות אכן מצוירות על כל פגמיהן הגופניים. כולן בחזות חמורת סבר. הדמויות משמאל לימין: קרלוס מריה איסידרו (1788-1855) בנו השני של המלך; בנו בכור של המלך, לימים המלך פרננדו השביעי (1784-1833); אחותו של המלך מריה חוספה (1744-1801); אישה לא ידועה י תכן שדמותה באה לייצג את דמות אשתו לעתיד של הנסיך פרננדו שהיה עדיין רווק; המלכה מריה לואיסה מפארמה (1751-1819); פרנסיסקו דה פאולה, בנו הצעיר של המלך (1794-1848); המלך קרלוס הרביעי (1748-1819); דון אלפונסו פסקואל, אחי המלך (1755-1817); קרלוטה חואקינה, בתו הבכורה של המלך (1775-1830); דון לואיס מפרמה חתנו של המלך (1773–1803); אשתו של דון לואיס ובתו של המלך קרלוס, מריה לואיסה (1782-1824), שמחזיקה בידיה את התינוק קרלוס לואיס (1799-1883) לימים דוכס פרמה. הצל הוא של הצייר פרנסיסקו גויה לפוסט בפייסבוק

פעם בשנה הייתה מתכנסת "מועצת העיר הגדולה, בת 480 חברים (כולם בני אצולה מיותר לציין). כל מי שמתחת לגיל שלושים יצא החוצה. בתוך כובע שמו כדורים חלולים כמספר הבוחרים. בתוך שלושים מתוכם היה פתק בו כתובה המילה בוחר. החבר הצעיר במועצה היה הולך להתפלל בכנסיית סן מרקו. בדרך חזרה היה מביא איתו את הנער הראשון שפגש. הנער היה מחלק לכל חברי המועצה את הכדורים. השלושים שהיו מקבלים פתק בוחר היו נשארים. היתר יצאו. ושוב הכניסו שלושים כדורים חלולים. הפעם רק  בתשעה היו פתקי בוחר. רק התשעה נשארו באולם. היה עליהם להסכים ברוב של שבעה על 40 נציגים. 12 מתוכם נבחרו בשיטת הפתק בכדור החלול. אותם 12 היו צריכים לבחור ברוב של תשעה קולות עוד 25 נציגים. ושוב הוצאו פתקים, הפעם של תשעה מתוך ה25. אותם תשעה היו צריכים לבחור ברוב של שבעה קולות עוד 45 אנשים אחרים. מתוך ה45 נבחרו בפתקים 11. אותם 11 היו בוחרים (ברוב של 9) את 41 הנציגים שבחרו את הדוג'ה. אחרי תפילה בכנסייה היו בוחרים את הדוג'ה בבחירות בקלפי. הנציג שזכה בהכי הרבה קולות היה מתבקש לצאת, וכל מי שהייתה לו התנגדות, היה שוטח את טענותיו. הוא היה שב לאולם ו...

בבית הקברות הצבאי סידר היל בויקסבורג מיסיסיפי שבארצות הברית יש מצבה מיוחדת. מצבתו של גמל המכונה דאגלס הזקן, או בקיצור, סתם דאגלס. דאגלס היה הגמל של גדוד הרגלים ה43 ממיסיסיפי של הצבא הדרומי במלחמת האזרחים של ארצות הברית. במקור הוא היה חלק מתוכנית של הצבא האמריקני, להשתמש בגמלים במקום סוסים ופרדי מסע בטקסס המדברית. מסיבה לא ברורה הוא התגלגל למיסיסיפי. טבילת האש הראשונה שלו במלחמת האזרחים הייתה במערכת יוקה ב19 בספטמבר 1862. הוא גם השתתף באותה שנה בקרב קורינת'. במהלך המצור על ויקסבורג דאגלס נהרג מירי של צלף צפוני. דאגלס הפך לסמל הגדוד. יש לציין שהמצבה בבית הקברות, איננו מקום קבורתו, וככל הנראה אחרי שנהרג בשרו נאכל והשתמשו בעצמותיו לגילוף מזכרות שונות. לפוסט בפייסבוק

הממצא העברי הקדום ביותר שעליו מופיע השם ירושלים נמצא לאחרונה דוקא בידי שודדי עתיקות. מדובר בתעודת פפירוס מהמאה השביעית לפני הספירה, שנמצאה במערות מדבר יהודה בידי חוליית שודדי עתיקות, אשר נלכדו בידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. התעודה היא מהמאה השביעית לפני הספירה- סוף ימי בית המקדש הראשון. הטקסט המופיע עליה הוא בן שתי שורות הנוסח המוצע הוא:  [מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה. ככל הנראה מדובר בתעודת משלוח של כדי יין לירושלים (ירושלמה) בידי אמת המלך ממקום בשם נערתה בקרבת ים המלח. לפוסט בפייסבוק

בשנת 1867 נתגלה בתוך ארון מתים רומאי בשפאייר שבדרום גרמניה ממצא מעניין, בקבוק יין מזכוכית, שמתוארך למאה השלישית לספירה. בדיקות מעבדה שנעשו ביין גילו שמדובר ביין שהומתק בדבש, כמקובל בימים ההם. ליין הוספה שכבה של שמן זית, כדי למנוע התנדפות, מה שמקובל עד ימינו בהכנת יינות ביתיים באיטליה. מובן שהאלכוהול התנדף מהיין. זהו ככל הנראה היין הקדום ביותר הידוע לנו. כיום הבקבוק שמור במוזיאון בשפאייר. תמונה מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר אלסנדרו פדיני לפוסט בפייסבוק

הכתובת העתיקה ביותר הידועה לנו בשפה הגאורגית (גרוזינית) נמצאה במנזר ביר אל קוט שליד בית לחם. הכתובת היא פסיפס נוצרי מהמאה החמישית או השישית לספירה. נוסח הכתובת: "בעזרת המשיח ובהשתדלותו של תאודור הקדוש, רחם נא (האדון) על אב המנזר אנטוניוס ועל יושיע, עושה כתובת זו, ועל אביו ואמו של יושיע. אמן" כיום הכתובת נמצאת בבית הספר הפרנציסקני למקרא בירושלים לפוסט בפייסבוק

פסיפס שהתגלה ליד חוקוק שבגליל. הפסיפס שמתוארך למאה החמישית לספירה, מתאר סיפור לא ברור. פרופ׳ ג׳וֹדי מגנס, מנהלת החפירה, טוענת שמדובר בסיפור המפורסם שמופיע במסכת יומא שבתלמוד ובכתבי יוספוס, על המפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן הגדול- ביומא הכהן הוא שמעון הצדיק, אצל יוספוס מדובר על ידוע הכהן הגדול. לפרופ׳ קרן בריט ופרופ׳ רענן בוסתן הממונים על פרסום הפסיפס יש תיאוריה אחרת לפיה מדובר במפגש בין המלך היווני הסלווקי, אנטיוכוס השביעי סידטס לבית לבין הכהן הגדול ומנהיג היהודים יוחנן הרקנוס הראשון נכדו של מתתיהו החשמונאי. בכל מקרה כל זמן שאין טקסט שמסביר את הפסיפס הוא נשאר בגדר תעלומה לפוסט בפייסבוק

שיואג'י היה אחד מגדולי השליטים בהיסטוריה של הודו. הוא הוכתר למלך המרתה ב6 ביוני 1674. ב1645 בעודו בן 15 כבר נשלח בידי אביו בראש צבא של 2000 חיילים והצליח לכבוש את מצודת טורנגד. תוך כמה שנים הצליח להגדיל את כמות חייליו ל10,000 בכוחות עצמו. שיואג'י גם בנה צי בן 700 ספינות והוא נחשב לאבי הצי ההודי. ב1659 הצליח לנצח את סולטנות אדילשהי, ולהרוג את המצביא האימתני שלה אפזאל ח'אן. הוא גבר גם על האימפריה המוגולית האימתנית של הקיסר אורנגזב. וב1664 הרג את המצביא של המוגולים שאיסטה ח'אן.  בהמשך ידעו יחסיו עם המוגולים עליות ומורדות, בחלק מהזמן נלחם נגדם וחלק מהזמן היה בן בריתם ונלחם לצידם. ב1676 כבש חלק ניכר מדרום הודו והפך לאחד הכוחות החזקים בהודו. שיואג'י הוא דמות חשובה בלאומיות ההינדית בהודו, מאחר והקים אימפריה הינדית בתקופה בה מרבית המדינות בהודו היו מוסלמיות תמונות: 1. פורטרט של שיואג'י (בריטיש מיוזאום) 2. הכתרת שיואג'י 3. מצודת סינדודורג, אחד ממרכזי הצי של שיואג'י 4. שריון של חייל מרתי לפוסט בפייסבוק

בשנת 208 לפני הספירה נערך בשטח אפגניסטן של ימינו קרב בין שתי ממלכות יווניות. הממלכה הסלווקית של המלך אנטיוכוס השלישי וממלכת בקטריה של המלך אאותידמוס הראשון. הסלווקים נצחו, אך לא הצליחו לכבוש את בירת בקטריה, בקטרה (כיום העיר בלח שבאפגניסטן). בסופו של דבר אחרי מצור סלווקי של שלוש שנים על בקטרה נחתם הסכם שלום וברית ידידות בין שתי הממלכות. בברית שנכרתה בין השתים הוחלט שאאותידמוס ישא את אחת מבנותי של אנטיוכוס לאישה. תמונות: משמאל, מטבע של אאותידמס מימין מטבע של אנטיוכוס, למטה סצנה מהקרב (צייר אנחל גרסיה פינטו). לפוסט בפייסבוק

אחרי מותו של איוון האיום בשנת 1584 נכנסה רוסיה למצב של כאוס. היורש פיודור הראשון היה שליט חלש , שכלל לא היה אמור להיות הצאר, והומלך רק בגלל שאביו רצח את אחיו, יורש העצר איוון איבנוביץ, בהתקף זעם. פיודור עצמו היה תחת השפעת מועצת האצילים, ומשנת 1587 תחת השפעת בוריס גודונוב. בשנת 1598 הוא מת. אישתו אירנה שלטה ברוסיה 9 ימים, והעדיפה לפרוש למנזר. אחיו הקטן של דימיטרי, שהיה מועמד לרשת את מקומו, נהרג בשנת 1591 בגיל 10, ככל הנראה באשמת בוריס גודונוב, שטען מצידו שנהרג במהלך משחק ילדי ם. מותו של דימיטרי הביא לסופה של שושלת רוריק מייסדת המדינה הרוסית, ובוריס גודונוב נעשה לשליט רוסיה בפועל והוכתר לצאר. בשנים 1601-3 שרר ברוסיה קור קיצוני שגרם לבצורת ולרעב. בעקבות כך החלו שמועות על כך שהנסיך דמיטרי עדיין חי. באותה תקופה קם אדם שטען שהואר הנסיך דמיטרי. הוא פנה למלך פולין זיגיסמונד השלישי, והבטיח לו, שאם יסייע לו, יעביר לפולנים שטחים מרוסיה ויעביר את הרוסים לנצרות הקתולית. צבא פולני עם דימיטרי פלש לרוסיה. למזלם בדיוק במהלך הפלישה ב-13 באפריל 1605 בוריס גודונוב מת, ובנו בן ה16 הצאר פיודור השני נרצח ע...

אסטלת הרעב, היא מצבה מצרית כתובה בכתב חרטומים שנמצאה באי סהל, שבנילוס, דרומית לאסואן שבמצרים העליונה (הדרומית). האסטלה מספרת על שבע שנות בצורת ורעב בתקופת שלטונו של פרעה ג'וסר מן השושלת השלישית, שתקפות שלטונו המשוערת הייתה במאה ה27 לפני הספירה. המצבה עצמה מאוחרת בהרבה מימיו של צ'וסר והיא ככל הנראה מתקופתו של מלך מצרים היווני-מקדוני תלמי החמישי- המאה השנייה לפני הספירה. בראש המצבה יש תמונה של שלושה אלים מצריים- חנום, אל מקורות הנילוס, סתת, אלת שטפונות הנילוס ואנוקט אלת הנילוס. הטקסט מספר על פרעה ג'וסר, שהיה מודאג מ7 שנות בצורת ורעב בשנה ה-18 לשלטונו. הוא פנה ליועצו, אמחותפ שהיה כהן לאל רע. הוא מבקש לדעת היכן נולד האל הפי, שהיה אחראי על השטפונות השנתיים בנילוס ומי אחראי עליהם. אמחותפ בודק זאת בארכיון מקדש הוט איבטי של האלה תחות בהרמפוליס. אמחותפ מגלה, שמדובר באל חנום שמקומו במעיין קדוש באי יב. אמחותפ נוסע למקדש חנום, מטהר עצמו ומתפלל לחנום ומציע לו "את כל הדברים הטובים" אם יעתר לתפילתו. הוא נרדם ובחלומו חנום אומר שנענה לתפילותיו ויחזיר את שטפונות הנילוס.כשהתעורר חז...

הצבא צועד על קיבתו... זאת למד על בשרו בדרך הקשה המצביא הסיני ז'או קואו. בקיץ של שנת 260 לפני הספירה, סין הייתה מחולקת לממלכות רבות. אחת מהן ממלכת צ'ין הייתה כבר במשך שלוש שנים במצור על מבצר של שושלת ז'או בשנדנג. ז'או קואו, המצביא של ז'או, החליט לשים סוף למצור ויצא עם צבא של 450 אלף חיילים לנסות להניס את צבא צ'ין. צבא צ'ין בפיקוד באו צ'י היה בנחיתות מספרית משמעותית והחלו לסגת. ז'או קואו היה כל כך להוט להביס את צ'ין, שהחליט לרדוף אחרי כוחות צ'ין הנסוגים, ולהשאיר מאחור את שיירת האספק. פרשי צ'ין שנותרו מאחור הבחינו במרכבות האספקה הנטושות והחליטו להרוס אותן. ז'או הבין שלא נותר לו הרבה מזון ונסוג לשנדנג, רק שגם שם לא היה אוכל. בינתיים צ'ין הדקו את המצור על המבצר. ז'או נהרג בנסיונו להתחמק מהמבצר. שאר חייליו שכבר היו על סף רעב נכנעו אחרי 46 ימים לצבא צ'ין. באו צ'י הורה להוציא את כולם להורג לפוסט בפייסבוק

מפה שהודפסה במילאנו בשנת 1861 לכבוד איחודה של איטליה. סביב למפה ניתן לראות את סמליהן של מדינות וערים איטלקיות, כולל כאלה שהאיטלקים טוענים לבעלות עליהן ואינן איטלקיות בפועל כמו ניס שבצרפת והאי מלטה. בנוסף משני צידי המפה, ישנן תמונות של מקומות ומבנים מפורסמים באיטליה כמו כיכר הדואומו במילאנו, כיכר סן מרקו בוונציה, מגדל פיזה, הקוליסאום ברומא ומקומות נוספים. בתחתית המפה מצוירים אנשים בתלבושות אופייניות לתקופות שונות בהיסטוריה של איטליה. וממש מסביב למפה ישנן תמונות של איטלקים מפורסמים מההיסטוריה כמו לאונרדו דה וינצ'י, מרקו פולו, קולומבוס, אלסנדרו וולטה, ג'וזפה גריבלדי ואפילו נפוליאון בונפרטה לפוסט בפייסבוק

ממש כמה חודשים אחרי הכתרתו בשנת 1515 קיים פרנסואה הראשון את אחת המסורת העתיקות של מלכים צרפתיים ופלש עם צבאו לאיטליה. איטליה הייתה מחולקת להמון מדינות קטנות ומסוכסכות, שחלקן היו עשירות מאוד הייתה יעד מפתה למלכי צרפת. לפני הפלישה דאג פרנסואה להבטיח שקט על ידי כך שכרת ברית עם שני המלכים החזקים באירופה, הנרי השמיני מאנגליה וקרל מהבסבורג. אבל הוא לא כרת ברית עם השויצרים, שהיו אז בשיא כוחם הצבאי, ושלטו  גם בחלקים מצפון איטליה של ימינו. ב17 ביולי 1515 נחתמה ברית צבאית בין השויצרים לבין מקסימיליאן קיסר האימפריה הרומית הקדושה, האפיפיור לאו העשירי ופרננדו מארגון, שכונתה הליגה להגנת איטליה. לא הרבה אחר כך החל פרנסואה לגייס צבא במטרה לחצות את האלפים, ומינה את אימו לואיז מסבויה לממלאת מקומו בהעדרו מהמדינה. הצבא הורכב ממתנדבים צרפתיים ומשכירי חרב גרמניים. ברוח התקופה כלל הצבא הרבה נשק קר של ימי הביניים לצד תותחים ומעט רובי ארקבוז. ב11 לאוגוסט החל חיל החלוץ של הצבא הצרפתי לחצות את הרי האלפים מעברם השני ליד וילהפרנקה, חיכה להם הצבא השויצרי וחיל הפרשים האפיפיורי בפיקוד קולונה. הצרפתים הפתיעו את ק...

פוסט לכבוד סוכות: גם בעיצומו של מרד גדול נגד הרומאים לא שכח בר כוכבא את חג הסוכות. באיגרת אותה שלח איגרת לאדם בשם יהודה בר מנשה. מקרית ערביה (כיום הכפר אל ערוב שבקרבת גוש עציון) באיגרת הוא מודיע שהוא שולח שני שליחים מטעמו ליהונתן בן בעיה ולמסבלה בן שמעון, שני פרנסי עין גדי. יחד עם שני חמורים. הוא מורה להם להעביר אליו את ארבעת המינים בכמות הדרושה לחייליו, ויכין אותם לשימוש, כדי לקיים את המצווה. האיגרת היא ככל הנראה משנת 134, כלומר בשנה העברית האחרונה למרד, היא כתובה ארמית וב תרגום לעברית זו לשונה: ליהודה בר מנשה מקריית ערביה. שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותםושלח אותם למחנה מפני שהצבא רב(.) היה שלום תמונות: 1. אגרת ארבעת המינים 2. ארבעת המינים על מטבע שנטבע בזמן המרד לפוסט בפייסבוק

פסיפס אלכסנדר הוא פסיפס שנמצא בחורבות פומפיי. הפסיפס הוא משנת 100 לפני הספירה בערך והוא מתאר קרב בין אלכסנדר מוקדון מלך יוון לבין דריווש השלישי מלך פרס. הדעה המקובלת בקרב מרבית החוקרים היא שמדובר בקרב איסוס משנת333 לפני הספירה חוקרים אחרים גורסים שמדובר בקרב גאוגמלה משנת 331 לפני הספירה בו ניסה אלכסנדר ללכוד את דריווש. למרות שמדובר בפסיפס מאוחר בהרבה מהתקופה אותה הוא מתאר משתמשים פעמים רבות בפסיפס זה כדי לתאר את דמותם של אלכסנדר ודרייוש. הפסיפס עשוי מלמעלה ממיליון אבנים קטנות, מעיד שבעליו היה עשיר מופלג. כיום נמצא הפסיפס במוזיאון בנפולי. תמונות: 1. הפסיפס במלואו 2. פרט מהפסיפס המראה את אוקסיטרס אחיו של דרייוש מקריב את עצמו כדי להציל את מלכו (מתוך אנציקלופדיה תרבות העתיק אלסנדרו פדיני) לפוסט בפייסבוק

בין הטקסטים הכתובים בפירמידות שבמצרים ישנם מספר משפטים שבמשך שנים רבות לא הצליחו לפענח. הכתב היה כתב חרטומים מצרי, אך השפה לא הייתה מצרית. בשנת 2007 התפרסם מחקר של פרופסור ריצ'ארד שטיינר מישיבה יוניברסיטי. שטיינר שם לב שהטקסטים הזרים הללו באו תמיד יחד עם לחש בשפה המצרית שמטרתו הרחקת נחשים מהמומיה של הקבור במקום. מדובר בהם על אל בשם ח'אי תעו, שנאמר עליו שהוא אל אותו עובדים בגבל שבלבנון, בתקופת הממלכה המצרית הקדומה. מכאן- הוסק שמדובר בטקסט בשפה שמית מערבית- ענף השפות אליו שייכו ת הכנענית העברית והארמית. מסתבר שמדובר בטקסט על אם הנחשים שמרחיקה את הנחשים שמקורם מגבל בשפה שהם מבינים היא השפה הגבלית. אם הנחשים מכונה אם חו (קרוב למיל חיויא נחש בארמית), וקשר בין אם חו לאישה בשם חוה שמדברת עם נחשים על אחריות הקורא בלבד. הטקסטים הללו הם מהממלכה המצרית הקדומה המקדימים קובעים שמקורם במאה השלושים לפני הספירה, כלומר קדום במאות שנים מכל טקסט שמי מערבי הידוע לנו המאחרים מייחסים את הטקסט למאה ה-24 במקביל להופעת ראשוני הטקסטים השמיים באכדית (בארם נהריים) ובאבלה, כיום בסוריה. שפת הטקסטים מזכירה ...

שנת 1427, האימפריה הביזנטית היא אפילו לא צל של האימפריה המפוארת שהייתה. האימפריה העוסמאנית מקיפה אותה מכל הצדדים. ובכל זאת היה להם זמן למלחמות אחרות. האי אכינדס הוא אחד מהאיים היוניים, נמצא מערבית ליוון. באותו זמן נשלט האי בידי נסיכות לטינית, משרידי הממלכות הצלבניות. בראש הלטינים עמד קרלו הראשון טוקו, שניסה לנצל את מה שנתפס כחולשה ביזנטית כדי להשתלט על אזור הפלופונסוס. הקיסר הביזנטי יוהאנס השמיני פלאולוגוס נסע לאזור פלופונסוס שביוון. הביזנטים ערכו מצור יבשתי וימי על גלרנצה.  טוקו אסף צי מהאיים היוניים ומאפירוס. אליהן הצטרפו ספינות ממרסיי, תחת פיקוד בנו הממזר טורנו. הצי הלטיני פגש את הצי הביזנטי בפיקוד דמיטריוס לסקריס לאונטרס באכינדס ונחל לו תבוסה ניצחת. מרבית הספינות של טוקו נלכדו בידי הביזנטים. מרבית המלחים הלטינים נהרגו. 150 נפלו בשבי. טורנו עצמו הצליח להתחמק בקושי רב. טוקו הבין שניסיונות ההתפשטות שלו נידונו לכישלון. אחי הקיסר קונסטנטין פלאולוגוס, לימים- הקיסר הביזנטי האחרון קונסטנטין ה-11, נשא לאישה את מדלנה טוקו, אחותו של קרלו טוקו. וכך הפכו הנחלות של המשפחה לנחלות ביזנטיות....

לכבוד יום הכיפורים, עוד מלך שהיה צריך להתנצל מסיבות פוליטיות: בשנת 1073 מונה איש כנסייה טוסקני בשם הילדברנד לכס האפיפיור. לפי המסורת קבל שם חדש: גרגוריוס השביעי. אותו גרגוריוס, הקדיש את הקריירה הכנסייתית שלו להפקעת זכותם של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה למנות אנשי כנסיה. מיד עם מינוי החל רפורמה בכנסיה שקובעת שהסמכות למינוי אנשי כנסייה נתונה בידי האפיפיור. הינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לא ראה את העניין בעין יפה, שכן אנשי כנסייה הכפופים לאפיפיור, מעבירים מסים לאפיפ יור ולא לאימפריה. מה שהגדיש את הסאה הייתה הכרזה אפיפיורית לפיה לאפיפיור יש זכות להדיח קיסרים. בעקבות כך, הינריך כינס ועידה של בישופים גרמנים ואיטלקים, שהחליטה על הדחת האפיפיור ושני בישופים איטלקים. ב־22 בפברואר 1076 הכריז האפיפיור על נידויו של הקיסר הינריך, ושחרור הוסאלים שלו מהחובות כלפיו. הוסאלים הכריזו שאם לא יהיה פתרון לעניין יאלצו לבחור קיסר אחר. גם אנשי הכנסייה שתמכו בו החלו להסס, זה לא עניין של מה בכך להסתבך עם האפיפיור. הינריך הבין שהוא הסתבך והחליט למחול על כבודו וללכת לבקש מחילה מהאפיפיור. אותו זמן האפ...

לכבוד יום הכיפורים על הקיסר הרומי שנאלץ לחזור בתשובה אמברוסיוס היה הבישוף של מדיולאנום, היא מילאנו של ימינו, בשנים 373-397. בפועל הוא היה שליטה של העיר, על אף היותה מושבו של הקיסר ובירת האימפריה הרומית המערבית. הוא החל את דרכו בכלל כמושל קונסולארי של מחוזות ליגוריה ואמיליה שמושבו במדיולאנום. כאשר מת אוכסנטיוס הבישוף של מדיולאנום, בקשו תושבי העיר למנות תחתיו את אמברוסיוס. על אף שלא היה נוצרי. אמברוסיוס סרב בהתחלה, אך לבסוף הוטבל וקבל את הג'וב. חוסר הרקע הנוצרי שלו לא מנע ממנ ו לכתוב חיבורים תאולוגיים נוצריים ולהפוך לאחד מאבות הכנסייה. ידועה ההתנגשות הגדולה בינו לבין הקיסר תאודוסיוס הראשון. בעקבות רצח המושל הרומי בסלוניקי נרצחו 6000 מתושבי העיר. אמברוסיוס בתגובה מנע מהקיסר להכנס לכנסייה עד שיכפר על חטאו. מאידך כאשר נוצרי הרס בשנת 388 בית כנסת בסוריה, שלח אמברוסיוס איגרת זועמת לקיסר שתכנן לבנות את בית הכנסת מחדש. בעקבות כך נאלץ הקיסר לבטל את בניית בית הכנסת. תמונות (מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו): 1. אמברוסיוס מונע מתאודוסיוס כניסה לכנסייה- בצד תבליט מארונו של א...

כאשר הסנאטור קאטו הזקן היה מסיים את נאומיו בסנאט הרומי, לא משנה באיזה הקשר, הוא היה מוסיף את המשפט הלטיני Carthago delenda est- קרתגו חייבת לההרס. משפט זה סמן את האווירה הכללית שהייתה ברומא באותה תקופה (סביבות 150 לפני הספירה). הם זכרו את התבוסות שהנחיל להם צבאו של חניבעל, שפלש לאיטליה עם פיליו דרך הרי האלפים והשפיל אותם בקרב קנאי ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/648942735260266 ) ובקרבות נוספים עד שהוכרע בזכות גאונותו הצבאית של סקיפיו אפריקנוס בקרב זמה ( https:// www.facebook.com/historiaolamit/posts/548499755304565 ). אלא שהייתה הפסקת אש בין רומא לקרתגו, וקרתגו לא הראתה שום ניסיון לצאת למלחמה, שממילא נמנעה ממנה, בשל העובדה שהסכמי הכניעה אחרי זמה מנעו ממנה לגייס צבא משמעותי. אז הרומאים חפשו תרוץ לצאת למלחמה. בשנת 157 נמצא התרוץ. מסיניסה מלך נומידיה (כיום באלג'יריה), ובן ברית של רומא, פלש לטריפוליטניה (כיום בלוב) השייכת לקרתגו קרתגו. הקרתגנים הגיבו צבאית. אולם על אף שהיה מדובר בצעד צבאי הגנתי, הסנאט הרומי ראה בזה הכרזת מלחמה. הקרתגנים נבהלו מהצעד הרומאי ושלחו לרומא ...

בכנסייה בעיר לנדולף במחוז קורנוול שבאנגליה נמצא שלט עשוי פליז בו מופיעה כתובת לזכרו של אדם בשם תאודורו פלאולוגוס, שקבור במקום. אותו תאודורו פלאולוגוס הוא צאצא לשושלת פלאולוגוס, שושלת המלוכה האחרונה של האימפריה הביזנטית. איך התגלגל צאצא לשושל הקיסרית לנקודה די נידחת באנגליה? כמו יוונים ביזנטים רבים, התיישב פלג ממשפחת פלאולוגוס באי כיוס שביוון, שבאותה תקופה היה תחת שלטונה של גנואה. חלק מהם עזבו את כיוס והתיישבו באיטליה. חלק מהמשפחה התיישב ברוזנות מנטובה שבאיטליה, אחדים מהם אף התחתנו עם בני משפחת הרוזנים המקומית. בשלט פליז שמופיע בכנסייה כתוב על תאודורו פלאולוגוס, אותו תאודורו נשא לאישה בתאריך 6 ביולי 1593 את אאודוקסיה קומננה, צאצאית למשפחת קומננוס, שושלת המלוכה שקדמה לשושלת פלאולוגוס בביזנטיון. לזוג נולדה בת אשר באוקטובר 1614 התחתנה בנפולי עם הנסיך דמיטריו רודוקנקיס. אחד מילדיהם ד"ר קונסטנטין רודוקנקיס (נולד 1653), היה מלומד והפך לרופאו של צ'ארלס השני מלך אנגליה. אבי השושלת הגיע לאנגליה בשנת 1600, אחרי מות אשתו בשנת 1596. שם הוא מקבל את התואר אביר של הנרי דוכס לינקולן, וגר ...

ב14 ביולי 1969 פרצה מלחמה המכונה מלחמת הכדורגל. לכאורה הסיבה למלחמה היתה משחק כדורגל בין שתי הנבחרות שנערך חודש קודם לכן בהונדורס בו גברה הנבחרת המקומית על אל סלוודור 3-0 ואוהדי הונדורס תקפו ובצעו מעשי לינץ' באוהדים סלבדורים. בפועל הסיבה למלחמה הייתה מתיחות שנבעה מגירוש מהגרים סלבדורים מהונדורס. המלחמה הסתימה ללא צד מנצח כאשר 700 סלבדורים ו1200 הונדורנים נהרגו. ב20 ליולי כבר נחתם הסכם הפסקת אש. מבחינה צבאית הייתה זו המלחמה האחרונה בהיסטוריה בה נעשה שמוש במטוסי קרב הפועלים על  מדחף. בעקבות המלחמה הושעו שתי המדינות מהשוק המרכז אמריקני המשותף ל12 שנים. ב1980 נחתם הסכם שלום היסטוריה בין שתי המדינות תמונות: 1. מסר מנשיא אל סלבדור פידל סנצ'ס הרננדס מה18 ליולי 1969 2. מטוס מסוג F4U קורסייר של חיל האויר ההונדורני שהשתתף בקרב האוויר האחרון בהיסטוריה בין מטוסי בוכנה 3. חורחה קולינדרס רייס מהצי ההונדורני מעניק אות הצטינות בעקבות המלחמה לפוסט בפייסבוק

בעבר דיברנו על היניצ'רים ( https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/590883334399540 ) יחידת העילית של של חיל הרגלים העוסמאני. הפעם נדבר על יחידת העילית של חיל הפרשים- הסיפאהים. היחידה נוסדה בידי הסולטן העוסמאני השלישי, מוראט הראשון (1326-1389). בשונה מהיניצ'רים, שהיו צבא שמבוסס על נערים נוצרים בלקנים שגויסו בכפייה ואוסלמו, הסיפאהים היו ברובם טורקים אתניים. הם קבלו מהסולטן חלקת אדמה שכונתה טימאר, מפרותיה הם נהנו, בתמורה הם נלחמו כחיל פרשים למען הסולטן, וגייסו חיילים מקרב ת ושבי הטימאר שלהם. למעשה הם היו יחידת מילואים שגויסה רק בזמני מלחמה. מזכיר במידת מה את הפאודליזם באירופה הנוצרית, אך בשונה מהפאודלים באירופה שהורישו את הנחלות לצאצאיהם, הסיפאהים (שכונו גם בכינוי טימרלי בטורקית או טימריוט ביוונית כלומר בעל טימאר) קבלו את הנחלות רק לתקופת חייהם ואחרי מותם הנחלה חזרה לשלטונות והועברה לטימריוט הבא. באופן מסורתי הסיפאהים נלחמו עטויים בשריון על ראשם חבשו קסדה שכונתה קסדת צ'יצ'ק. הם השתמשו ללחימה, בחרבות, חניתות, חץ וקשת וגרזנים. אלו שלא היו קשתים צוידו במגן מעוגל. היית...

אמירות גרנדה הייתה המדינה המוסלמית האחרונה בחצי האי האיברי. כאשר נכבשה בידי מלכי ספרד פרננדו מארגון ואיזבלה מקסטילה בשנת 1492 הגיעו לסיומן מאות שנים של ריבונת מוסלמית בחצי האי. בתמונה ניתן לראות את סמלה של אמירות גרנדה. הסמל מזכיר מאוד בצורתו את שלטי האבירים של אירופה הנוצרית. יחד עם זאת כתובה עליו בערבית הסיסמה המוסלמית "אין כובש מלבד אללה" לפוסט בפייסבוק