ב-13 למרץ 1741 הגיע לחופי קרטחנה (כיום בקולומביה) צי בריטי גדול שמנה 186 ספינות, עליהן 27,400 חיילם בריטים וג'מייקנים תחת פיקודו של אדמירל אדוארד ורנון. אליהן הצטרפו עוד 4,000 חיילים ממדינת ורג'יניה בפיקודו של ורנון וושינגטון, אחיו של ג'ורג' וושינגטון. למגיני העיר הספרדים בפיקודו של ליוטננט גנרל בלאס דה לסו היו סך הכל 6 ספינות, 3,000 חיילים ספרדים ועוד 600 חיילים אינדיאנים מקומיים. ורנון הורה להתקיף את מבצרי צ'מבה, סן פליפה וסנטיאגו, אשר הגנו על הכניסה למפרץ. אחר כך הורה לתק וף את מצודת סן לואיס דה בוקצי'קה בפיקוד קרלוס סואירה דה דסאנו ו-500 אנשים, שנסוגו מהמצודה אחרי הפגזה בריטית של 16 יום. לבסוף הבריטים תקפו את מצודת בוקנגרה, ואז הפסיקו את האש. כדי למנוע פלישה בריטית, הורה המשנה למלך סבסטיאן דה אולסבה, להטביע 6 ספינות מול מצודות בוקצי'קה ובוקנגרה, בניגוד לדעתו של בלאס דה לסו. הצעד לא מנע את כניסת הצי הבריטי לתוך המפרץ. הספרדים נטשו את מצודת בוקנגרה והתבצרו במצודת סן פליפה דה בראחס, צעד שהכניס את ורנון לאופוריה ושאננות. הוא הניח שכיבוש קרטחנה הוא רק עניין...