א-סידה אל-חורה

א- סיידה אל-חורה- הגבירה החופשיה, היה כינויה של לאלה עיישה בנת ראשיד אל עלמי (1485-1561). נולדה למשפחה מיוחסת באמירות גרנדה, המדינה המוסלמית האחרונה בשטח ספרד של ימינו. אחרי כיבושה של גרנדה בידי ממלכת ארגון וקסטיליה בשנת 1492, נאלצה לעזוב את חצי האי האיברי. משפחתה התיישבה בעיר שפשואן, במה שהיום הוא צפון מרוקו. היא קבלה חינוך מצויון וידעה לדבר לצד ערבית גם פורטוגזית וקסטיליאנית. אחד ממוריה היה עבדאללה אלע'זוואני, שיח' סופי, שנחשב לאחד מהחשובים בצפון אפריקה. בנעוריה העיר טטואן הוקמה מחדש בידי מוסלמים שגורשו מספרד, ולמושל העיר מונה גולה מגרנדה בשם עלי אל מנדרי. עיישה בת ה-16, חותנה עם מנדרי, המבוגר ממנה בשלושים שנה. אל מנדרי נתן לה לתפקד כסגנית המושל של העיר, וכמושלת בפועל כאשר היה מחוץ לעיר. בשנת 1515 מת עלי אל מנדרי, ועיישה הפכה למושלת העיר בפועל. אז הוענק לה הכינוי אל-חורה. היא נהלה את טטואן ביד רמה, ועסקה במשלח יד שהיה מקובל באותה תקופה בצד זה של הים התיכון- הפיראטיות. היא שתפה פעולה עם האחים הפיראטים חי'ר א-דין ברברוסה ואחיו אורוץ' ׁ (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/865206946967176), שפעלו מאלג'יר. בשונה מהם לא הייתה וסאלית של האימפריה העוסמאנית. היא שדדה ספינות ספרדיות ופורטוגזיות רבות. הסיבות לכך היו גם הרצון לנקום בנוצרים על גרוש המוסלמים מספרד, גם הרצון לקחת שבויים כדי לגאול תמורתם מוסלמים ששבויים בידי הנוצרים. גם לעניין החומרי הייתה יד בדבר. בשנת 1541 קבלה הצעת נישואין מלא אחר מאשר סולטן מרוקו אחמד אל-וטאסי. היא הסכימה להינשא לו רק בתנאי שהוא יבוא אליה לטטואן, ולא היא אליו לפאס. היה זה המקרה הידוע היחיד בהיסטוריה של מונרך מרוקאי שהתחתן מחוץ לבירה. בעקבות נישואיה עם הסולטן מונה אחיה מולאי איברהים לואזיר הגדול, מה שסייע לאיחודה של מרוקו מול האיום מכיוון ספרד ופורטוגל. במקביל המשיכה לעסוק בפיראטיות. בשנת 1542 הודחה מהשלטון על העיר בידי מוחמד אל מנדרי, בנו של בעלה המנוח. היא חזרה לשפשואן שם חיה עד מותה בשנת 1561.
תמונות:
1. א-סיידה אל- חורה איור מודרני
2. ציור מודרני של הסולטן אחמד אל-וטאסי צייר ויקטור קאוטו
3. חירדין ברברוסה מתוך הגרסה הטורקית של אנציקלופדיה תרבות
4. מצודה בטטואן
לפוסט בפייסבוק