אני, עיר רפאים שהייתה בעבר בירה מפוארת של ארמניה

אני הוא אתר ארכיאולוגי ארמני הנמצא במחוז קרס שבמזרח טורקיה לא רחוק מהגבול בין טורקיה לארמניה. בשנים 961-1045 שמשה אני בירתה של ארמניה תחת שושלת הבגרטים (ששלטה מאוחר יותר גם בגאורגיה), מדינה שכללה את ארמניה ומזרח טורקיה של ימינו. בשנת 929 העביר מלך ארמניה אשוט השלישי את בירתו מקארס לאני, ובכך הגדיל את חשיבותה של העיר. העיר המשיכה להתפתח גם בזמן שלטונו של סומבט השני (977-989). בשנת 992 הועבר לאני מושב הקתוליקוס, ראש הכנסייה הארמנית. בראשית המאה ה-11 הגיעה אני לכמאה אלף תושבים. היא זכתה לכינוי "עיר המבצרים והשערים" ו"העיר בעלת אלף הכנסיות". המאוזולאום של מלכי בית בגרט הארמני שכן באני. אני שמשה כמרכז מסחרי חשוב שקשר בין הביזנטים, הפרסים והערבים.
אני הגיעה לגדולתה בתקופת המלך גגיק הראשון (989-1020). אחרי מותו היו סכסוכי ירושה בין שני בניו. הבן הבכור הובהנס סומבט (1021-40) קבל את השלטון על אני ואילו הבן השני, אשוט הרביעי (1020-1040) על החלק השני של הממלכה. אחרי מותו של הובהנס סומבט טען הקיסר הביזנטי, מיכאל הרביעי לבעלות על אני וניסה לכבוש אותה, המלך גגיק השני הצליח להדוף התקפה ביזנטית בשנת 1045. בשנת 1046 הוזמן לקונסטנטינופול, שם נעצר. הביזנטים שלחו מושל משלהם לשלוט באני. תחת שלטון ביזנטי המשיכה אני להיות עיר חשובה. בשנת 1064 נכבשה אני בידי הטורקים הסלג'וקים בפיקוד אלפארסלן, ומאז החל תהליך דעיכה הדרגתי של אני. ב1072 היא נמכרה לשושלת הכורדית בית שדאד. תושבי העיר קראו לעזרתה של גאורגיה, שנשלטה באותה תקופה בידי בית בגרט. אני נכבשה בידי הגאורגים 5 פעמים (וחזרה לכורדים ארבע פעמים) כאשר האחרונה שבהן הייתה בשנת 1199 בידי תמר מלכת גאורגיה. תמר נתנה את השלטון לשנים מהגנרלים שלה זקארה ואיוונה. וכך צמחה מדינה ארמנית חדשה בשלטונו של זקארה, השושלת הזקארית-שהציגו עצמם כיורשי הבגראטים. בשנת 1236 המונגולים כבשו בזזו את אני וטבחו רבים מתושביה. אולם אחרי עזיבתים המשיכו הזקארים לשלוט כוסאלים של המונגולים ואחר כך של הגאורגים. במאה ה-14 עברה העיר לשלטון שושלת טורקית מקומית בשם קארה קויונלו (הכבש השחור) שהפכו את אני לבירתם. העיר נפגעה קשות ברעידת אדמה בשנת 1319. בשנת 1380 נכבשה בידי טימור לנג, אחרי מותו חזרו אליה הקארה קויונלו, אלא שהפעם קבעו את בירתם בעיר ירוון (בירת ארמניה הנוכחית) בעקבות כך העביר הקתוליקוס הארמני את מושבו לירוון בשנת 1441, מה שהוריד מחשיבותה של אני. אחר כך שלטו באני פרס הספאוית והאימפריה העוסמאנית, כאשר הישוב הולך ודועך. בשנת 1735 עזבו את אני אחרוני הנזירים הארמנים ומאז היא עיר רפאים. גם כיום כשהעיר נטושה מדובר באתר מרשים ביותר.

תמונות:
1. אני מהגבול הארמני
2. מנזר גרגורי הקדוש מתקופת המלך גגיק
3. הקתדרלה של אני
4. כנסיית הפודה
5. מסגד אבול מנוצ'ר מן המאה ה-11
6. חומות העיר אני
9-7. כנסיית גרגורי הקדוש שנבנתה בידי הסוחר הארמני העשיר טיגראן הונץ
10-14 ציורי קיר בכנסיית גרגורי הקדוש
15. מבט פנורמי על חומות אני

לפוסט בפייסבוק