מסע המלחמה של אדוארד דה ברוס באירלנד
בשנת 1315 שלח רוברט דה ברוס מלך סקוטלנד את אחיו הצעיר אדוארד דה ברוס בראש צבא לכבוש את אירלנד. במטרה ליצור חזית נוספת מול אנגליה. ב26 למאי נחת באירלנד צבא סקוטי של 5000 חיילים. בתחילת יוני, דונל אוניל ו12 ראשי שבטים איריים נשבעו אמונים לאדוארד ברוס כמלך אירלנד. שני האחים ברוס תכננו לפלוש גם לווילס ולהקים ברית קלטית נגד אנגליה.
אדוארד ברוס וצבאו החלו במסע כיבושים ברחבי אירלנד תוך שהם נלחמים בצבאות אנגלו- נורמניים ואירים כאחד. אדוארד ברוס המשיך במסע כיבושים כשהוא הורס וכובש את מעוזי מתנגדיו.
בשנת 1317 שלחו תומכיו של אדוארד ברוס בקשה לאפיפיור יוהנס ה22 שיכיר בו ולא באדוארד השני מלך אנגליה כמלך אירלנד. האפיפיור התעלם מהבקשה. בנוסף על כך לא הצליח אדוארד ברוס לחסל את מעוזי ההתנגדות גם בקרב האנגלים וגם בקרב ראשי שבטים איריים. כשהם כובשים ונסוגים לסירוגין ולא מצליחים להחזיק בשטחים אותם כבשו. מחסור באספקה גרם לכך שצבאו של ברוס הזין עצמו מביזת יבול של איכרים איריים, מה שלא הגדיל את הפופולאריות שלו באירלנד, באותן שנים שהיו שנות רעב גדול בכל אירופה
ב14 באוקטובר הובס צבאו של אדוארד ברוס בידי צבא אירי-נורמני, נאמן למלך אנגליה בפיקודו של ג'ון דה בירמינגהם, בקרב פאוגהארט. אדוארד ברוס נהרג בקרב וראשו הכרות הועבר לאדוארד השני מלך אנגליה. כך הגיע סופה של ההרפתקה הצבאית הסקוטית באירלנד.
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה