עלי ביצ'ין ראיס

במאי 1578 חנתה בנמל אלג'יר ספינה- אליה הייתה קשורה ספינה ונציאנית שבויה עמוסה באוצרות יקרי ערך ובאנשי הספינה שהיו מיועדים להמכר לעבדים. אותם ימים הייתה העיר אלג'יר לאחד ממרכזי הפיראטיות הגדולים והחשובים בים התיכון- וקרה לא פעם שספינות מקומיות חזרו בשלל גדול משוד ימי ושוד ברחבי אירופה, אבל הפעם היה מדובר בשלל גדול במיוחד.
כל האנשים החשובים באלג'יר חיכו לספינה- מושל העיר מטעם האימפריה העוסמאנית, חסן ונציאנו- מי שבעצמו היה ונציאני שנפל בילדותו בידי הפיראטים. לצידו היו מספר קציני ים בכירים ראיס שיובלי וראיס קלוש- מושל אלכסנדריה שבמצרים לשעבר, ראיס פתחאללה בן חוג'ה וראיס יחיא. לצידם היה קהל רב, ביניהם היה שבוי ספרדי שמוכר לכולנו- הסופר מיגל דה סרוונטס מחבר הספר "דון קיחוטה דה לה מנצ'ה", שבזכות תאוריו אנו יודעים על המעמד המדובר.
השבויים מהספינה הוונציאנית הועברו לשוק באב אל בוסתן, ונמכרו לעבדים. ביניהם היה ילד ונציאני בן 10 שנים ושמו פוצ'יני, הילד נמכר תמורת 60 מטבעות זהב למפקד ספינת הפיראטים ראיס  פתחאללה בן חוג'ה. הוא נימול ודתו הומרה לאסלאם, השם המוסלמי שהוענק לו היה עלי, ופוצ'יני הפך בערבית לביצ'ין- ומאז נודע שמו כעלי ביצ'ין.
עלי ביצ'ין התחנך אצל ראיס בן חוג'ה והפך להיות פיראט מצטיין, בגיל צעיר הוא קבל פיקוד על ספינה. מאוחר יותר הגיע לדרגת ראיס א-טאיפה- כלומר מפקד של קבוצת ספינות, ובשיא הוענקה לו דרגת אדמירל של צי הפיראטים האלג'ירי- ולמעשה שליט העיר. תחת פיקודו צי הפיראטים האלג'ירי חצה את מצרי גיברלטר ועבר לאוקיאנוס האטלנטי. הוא ערך פשיטות באירלנד הרחוקה ואף הגיע לים הצפוני, מן הצד השני הוא פשט גם על האי הפורטוגזי מדיירה, שנמצא מול חופי מערב אפריקה.
השלל הרב שצבר העשיר מאוד את אלג'יר, וגם אותו. הוא בנה לעצמו ארמון שנמצא בשכונת באב אלואד בעיר אלג'יר, היה לו כסף רב ועבדים רבים.
הוא נשא לאישה את לאלה ללהום, בתו של בן עלי, ראש שבט קוקו הקבילי (ברברי), לפי האגדה הוא בא לבקש את ידה מלווה בלאלה נפיסה, אלמנתו של ראיס בן חוג'ה. הוא הציע לה יהלומים מהודו, זהב מפרו שטיחים מפרס, ומשי מהלבאנט, אולם היא סרבה ובקשה שיבנה עבורה מסגד.
לא ברור עד כמה המסורת נכונה אבל הוא כן בנה בשנת 1622 מסגד בזאוג' עיון שבאלג'יריה שעומד שם עד היום וקרוי מסגד עלי ביצ'ין.
בשנת 1639 הצי האלג'יראי נלחם כחלק מהצי העוסמאני מול ונציה בים האדריאטי בקרב אוולונה. הצי האלג'יראי ניזוק בצורה קשה. האלג'יראים פנו לסולטן באיסטנבול ובקשו ממנו פיצוי כספי כדי לשקם את ציים, אולם זה פטר אותם במילים ולא שלם דבר.
עלי ביצ'ין החליט לא לשתף פעולה עם העוסמאנים. בשנת 1645 הסולטן איברהים קרא לצי האלג'יראי להשתתף במלחמה מול אבירי מלטה ומול ונציה, עלי ביצ'ין סרב, והסולטן איברהים ראה זאת כבגידה. הסולטן הורה לחסל את עלי ביצי'ן, לפי האגדה שחד את אחד ממשרתיו שירעיל את הקפה שלו.
עלי ביצ'ין נקבר בלוויה מפוארת לבוש בבגדיו המפוארים, לצד כלי הנשק והדגלים שלו. הוא הובל בידי חיל היניצ'רים, בארון מכוסה בבד ירוק ונקבר בבית הקברות ג'בנת אל-בשואת (בית הקברות של הפאשות) בשכונת באב אלואד שבאלג'יר- בית הקברות בו נקברו כל חשובי העיר אלג'יר.
בתקופת השלטון הצרפתי באלג'יריה בשנת 1860 הוסב המסגד על שמו לכנסיה בשם "גבירתנו של הניצחון", וכמובן שחזר לשמש כמסגד אחרי עצמאותה של אלג'יריה בשנת 1962.
תמונות:
1-2 מסגד על ביצ'ין
3. מיגל דה סרוונטס, מתוך הגרסה הספרדית של אנציקלופדיה תרבות
4. העיר אלג'יר מהים תחריט משנת 1680לפוסט בפייסבוק