בית מנדס דונה גרציה ודון יוסף נשיא
בשנת 1528 נערך בפורטוגל טקס נישואיהם של שני אצילים- פרנסיסקו מנדס, איש עסקים ובנקאי עשיר מאוד בעל רשת עסקים חובקת עלם, ובאטריסה דה לונה אחותו של רופא מלך פורטוגל ז'ואאו השלישי. שתי משפחות עשירות ומיוחסות מאוד, שנשאו סוד שאסור היה שיתגלה- הן היו משפחות אנוסים- כלומר נוצרים קתולים כלפי חוץ ויהודים בסתר.
בשנת 1536 קרו במשפחה שני אסונות פרנסיסקו מנדס נאסף אל אבותיו, והותיר את רעייתו אלמנה. ובנוסף מלך פורטוגל החליט להפעיל בממלכתו את האינקווזיציה, כדי לחשוף את זהותם היהודית של האנוסים. האנוסים עשו הכל כדי לברוח מפורטוגל, ושלטונות פורטוגל לא נתנו להם לעזוב בקלות. בסופו של דבר הצליחה באטריסה דה לונה- ששמה היהודי היה דונה גרסיה מנדס, לברוח מפורטוגל, יחד עם כמה מבני משפחתה, והתיישבה בעיר אנטוורפן שבבלגיה- בה גר גיסה דייגו, והייתה בה מושבת אנוסים גדולה. גם באנטוורפן הם המשיכו לחיות חיי אנוסים, מאחר שבלגיה הייתה אז תחת שלטון ספרדי.
בן דודה דייגו מנדס הפעיל רשת מחתרתית של סוכנים הפרוסים בערים מרכזיות באירופה, שמטרתה הייתה להעביר אנוסים מפורטוגל, למדינות בטוחות יותר כמו כמו האימפריה העוסמאנית ואיטליה. בגלל פעילותו הוא נעצר בידי קרל החמישי מלך גרמניה וספרד, אולם כספו הרב וקשריו גרמו ללחץ לשחרורו.
באנטוורפן באטריסה השתלבה עד מהרה בעסקיו של דייגו- גם העסקים המסחריים וגם עסקי הצלת היהודים. בשנת 1542 מת דייגו, ובאטריסה החלה לעמוד בראש האימפריה העסקית הגדולה יחד עם אחיינה ז'ואאו מיגואס, מי שנודע בשמו העברי דון יוסף נשיא. אלא שלחץ האינקווזיציה הלך וגבר, ומשפחת מנדס הבינה שלא תוכל לחיות לאורך זמן באזור תחת שלטון ספרדי. הם חסלו את עסקיהם באנטוורפן, ועקרו בשנת 1544 לרפובליקת וונציה. גם בוונציה הקתולית הם חיו כאנוסים. סכסוך על ענייני ממון במשפחה הביא את אחותה, שהייתה גם אלמנתו של דייגו להלשין עליה שהיא יהודיה נסתרת. בנוסף על כך עוקל רכושה של משפחת מנדס בידי שלטונות וונציה, גם מלך צרפת סרב להחזיר לבני מנדס את חובו הגדול. ז'ואאו מיקס, פנה למקורביו באיסטנבול, שפנו לסולטן העוסמאני סולימאן המפואר, וזה הפעיל לחץ על שלטונות וונציה, שנאלצו מפחד העוסמאנים להחזיר את רכושה של משפחת מנדס. באטריסה עזבה את וונציה לעיר פרארה, שם שבה בגלוי ליהדות והחלה לשאת את שמה היהודי דונה גרציה. גם שם המשיכה בעסקיה ובמשימת הצלת יהודים.
בסופו של דבר החליטה בשנת 1553 דונה גרציה יחד עם דון יוסף נשיא, לצד רבים מבני משפחת לעזוב את העולם הנוצרי ולעקור לאיסטנבול, בירת האימפריה העוסמאנית, רחוק מאימי האינקווזיציה. היא התגוררה בארמון מפואר על שפת הבוספורוס, והמשיכה לחלוש על אימפריית עסקים בין לאומית. וכמובן המשיכה במפעל הצלת היהודים שלה. בשנת 1556 הורה האפיפיור פאולוס הרביעי על הסגרת היהודים האנוסים בעיר אנקונה שבמדינה הכנסייה (כיום באיטליה) לידי האינקווזיציה. אימפריית העסקים של משפחת מנדס הכריזה על חרם נגד עיר הנמל אנקונה אם לא תבוטל הגזרה. בסופו של דבר החרם הצליח חלקית בכך ששוחררו האנוסים בעלי הנתינות העוסמאנית, אולם משפחת מנדס נאלצה להפסיק אותו בשל העובדה שגם יהודי אנקונה שאינם אנוסים נפגעו ממנו, ובסופו של דבר האנוסים שנותרו הועלו על המוקד.
דון יוסף נשיא, שהיה מקורב מאוד לסולטן. הוא ודונה גרציה החלו לקדם יוזמה חדשה של השבת יהודים לארץ ישראל- פיתוחה של העיר טבריה וסביבותיה. הם קבלו מהסולטן זיכיון ליישב את טבריה ושבעה כפרים בסביבתה. שליח מטעמם בשם יוסף בן ארדוט, שקד על המשימה לשקם את טבריה, שמצבה הפיזי היה גרוע. בתים נבנו, וחומה נבנתה סביב העיר. עצי תות נטעו במטרה להקים בעיר תעשיית משי. בנוסף החל יבוא צמר לעיר במטרה לטפח בעיר תעשיית אריגים. היה ניסיון לעודד יהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בטבריה, אולם רק מעטים נענו לו. דונה גרציה עצמה תכננה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בטבריה, אולם היא מתה בשנת 1569 לפני שהספיקה להגשים את חלומה.
דון יוסף נשיא היה יועצו הנאמן של סולימן המפואר. הוא סייע לו בכיבוש האי קפריסין ויעץ לו עם אלו מלכים לא לעשות עסקים ואם מי כן. בשנת 1566 הוענק לו בידי הסולטן סלים השני תואר דוכס האי היווני נקסוס, ועוד שבעה איים קטנים. בשנת 1574 עלה לשלטון הסולטן מוראט השלישי, שהוריד את קרנו של דון יוסף נשיא ורוקן את תאריו מתוכנם. הוא בטל את תוכניות ישובה של העיר טבריה, שחזרה להיות מוזנחת כמקודם. אחריו מותו של דון יוסף נשיא בשנת 1579, החרים הסולטן את רכושה של משפחת מנדס.
על דונה גרציה ומשפחת מנדס נכתבו ספרים רבים בהם רביעיית הספרים מאת יצחק גורמזנו גורן והספר תליון הזהב של דונה גרציה מאת מיכל אהרוני
תמונות:
1. מדליה עם דמותה של דונה גרציה מנדס אחייניתה של דונה גרציה המפורסמת (1540-96) מעשה ידי האמן הגדול בנוונטו צ'ליני מתוך אנציקלופדיה תרבות
בשנת 1536 קרו במשפחה שני אסונות פרנסיסקו מנדס נאסף אל אבותיו, והותיר את רעייתו אלמנה. ובנוסף מלך פורטוגל החליט להפעיל בממלכתו את האינקווזיציה, כדי לחשוף את זהותם היהודית של האנוסים. האנוסים עשו הכל כדי לברוח מפורטוגל, ושלטונות פורטוגל לא נתנו להם לעזוב בקלות. בסופו של דבר הצליחה באטריסה דה לונה- ששמה היהודי היה דונה גרסיה מנדס, לברוח מפורטוגל, יחד עם כמה מבני משפחתה, והתיישבה בעיר אנטוורפן שבבלגיה- בה גר גיסה דייגו, והייתה בה מושבת אנוסים גדולה. גם באנטוורפן הם המשיכו לחיות חיי אנוסים, מאחר שבלגיה הייתה אז תחת שלטון ספרדי.
בן דודה דייגו מנדס הפעיל רשת מחתרתית של סוכנים הפרוסים בערים מרכזיות באירופה, שמטרתה הייתה להעביר אנוסים מפורטוגל, למדינות בטוחות יותר כמו כמו האימפריה העוסמאנית ואיטליה. בגלל פעילותו הוא נעצר בידי קרל החמישי מלך גרמניה וספרד, אולם כספו הרב וקשריו גרמו ללחץ לשחרורו.
באנטוורפן באטריסה השתלבה עד מהרה בעסקיו של דייגו- גם העסקים המסחריים וגם עסקי הצלת היהודים. בשנת 1542 מת דייגו, ובאטריסה החלה לעמוד בראש האימפריה העסקית הגדולה יחד עם אחיינה ז'ואאו מיגואס, מי שנודע בשמו העברי דון יוסף נשיא. אלא שלחץ האינקווזיציה הלך וגבר, ומשפחת מנדס הבינה שלא תוכל לחיות לאורך זמן באזור תחת שלטון ספרדי. הם חסלו את עסקיהם באנטוורפן, ועקרו בשנת 1544 לרפובליקת וונציה. גם בוונציה הקתולית הם חיו כאנוסים. סכסוך על ענייני ממון במשפחה הביא את אחותה, שהייתה גם אלמנתו של דייגו להלשין עליה שהיא יהודיה נסתרת. בנוסף על כך עוקל רכושה של משפחת מנדס בידי שלטונות וונציה, גם מלך צרפת סרב להחזיר לבני מנדס את חובו הגדול. ז'ואאו מיקס, פנה למקורביו באיסטנבול, שפנו לסולטן העוסמאני סולימאן המפואר, וזה הפעיל לחץ על שלטונות וונציה, שנאלצו מפחד העוסמאנים להחזיר את רכושה של משפחת מנדס. באטריסה עזבה את וונציה לעיר פרארה, שם שבה בגלוי ליהדות והחלה לשאת את שמה היהודי דונה גרציה. גם שם המשיכה בעסקיה ובמשימת הצלת יהודים.
בסופו של דבר החליטה בשנת 1553 דונה גרציה יחד עם דון יוסף נשיא, לצד רבים מבני משפחת לעזוב את העולם הנוצרי ולעקור לאיסטנבול, בירת האימפריה העוסמאנית, רחוק מאימי האינקווזיציה. היא התגוררה בארמון מפואר על שפת הבוספורוס, והמשיכה לחלוש על אימפריית עסקים בין לאומית. וכמובן המשיכה במפעל הצלת היהודים שלה. בשנת 1556 הורה האפיפיור פאולוס הרביעי על הסגרת היהודים האנוסים בעיר אנקונה שבמדינה הכנסייה (כיום באיטליה) לידי האינקווזיציה. אימפריית העסקים של משפחת מנדס הכריזה על חרם נגד עיר הנמל אנקונה אם לא תבוטל הגזרה. בסופו של דבר החרם הצליח חלקית בכך ששוחררו האנוסים בעלי הנתינות העוסמאנית, אולם משפחת מנדס נאלצה להפסיק אותו בשל העובדה שגם יהודי אנקונה שאינם אנוסים נפגעו ממנו, ובסופו של דבר האנוסים שנותרו הועלו על המוקד.
דון יוסף נשיא, שהיה מקורב מאוד לסולטן. הוא ודונה גרציה החלו לקדם יוזמה חדשה של השבת יהודים לארץ ישראל- פיתוחה של העיר טבריה וסביבותיה. הם קבלו מהסולטן זיכיון ליישב את טבריה ושבעה כפרים בסביבתה. שליח מטעמם בשם יוסף בן ארדוט, שקד על המשימה לשקם את טבריה, שמצבה הפיזי היה גרוע. בתים נבנו, וחומה נבנתה סביב העיר. עצי תות נטעו במטרה להקים בעיר תעשיית משי. בנוסף החל יבוא צמר לעיר במטרה לטפח בעיר תעשיית אריגים. היה ניסיון לעודד יהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בטבריה, אולם רק מעטים נענו לו. דונה גרציה עצמה תכננה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בטבריה, אולם היא מתה בשנת 1569 לפני שהספיקה להגשים את חלומה.
דון יוסף נשיא היה יועצו הנאמן של סולימן המפואר. הוא סייע לו בכיבוש האי קפריסין ויעץ לו עם אלו מלכים לא לעשות עסקים ואם מי כן. בשנת 1566 הוענק לו בידי הסולטן סלים השני תואר דוכס האי היווני נקסוס, ועוד שבעה איים קטנים. בשנת 1574 עלה לשלטון הסולטן מוראט השלישי, שהוריד את קרנו של דון יוסף נשיא ורוקן את תאריו מתוכנם. הוא בטל את תוכניות ישובה של העיר טבריה, שחזרה להיות מוזנחת כמקודם. אחריו מותו של דון יוסף נשיא בשנת 1579, החרים הסולטן את רכושה של משפחת מנדס.
על דונה גרציה ומשפחת מנדס נכתבו ספרים רבים בהם רביעיית הספרים מאת יצחק גורמזנו גורן והספר תליון הזהב של דונה גרציה מאת מיכל אהרוני
תמונות:
1. מדליה עם דמותה של דונה גרציה מנדס אחייניתה של דונה גרציה המפורסמת (1540-96) מעשה ידי האמן הגדול בנוונטו צ'ליני מתוך אנציקלופדיה תרבות
2. ז'ואאו השלישי מלך פורטוגל צייר אנטוניוס מור
3. ציור מודרני של דון יוסף נשיא ודונה גרסיה מנדס
4. הסולטן סולימאן המפואר מתוך אנציקלופדיה תרבות
5. הסולטן סלים השני במיניאטורה מתקופתו
6. הסולטן מוראט השלישי מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק
3. ציור מודרני של דון יוסף נשיא ודונה גרסיה מנדס
4. הסולטן סולימאן המפואר מתוך אנציקלופדיה תרבות
5. הסולטן סלים השני במיניאטורה מתקופתו
6. הסולטן מוראט השלישי מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה