ג'והאר אבן עבדאללה
ג'והאר אבן עבדאללה (נולד בין 911 ל-913 מת 992) שנודע גם בשם א-סיקילי (הסיציליאני), א- רומי (היווני/ביזנטי/רומי), אל-כאתב (הסופר) אל סקלאבי (הסלאבי) ואל-קאיד (הגנרל) היה גדול מצביאיה של האימפריה הפטימית. הוא נולד ככל הנראה כפי שלומדים מכינוייו למשפחה יוונית באי סיציליה, שהיה אז תחת שלטון ביזנטי. בילדותו נלקח כעבד ונמכר לח'ליף הפטימי איסמעאיל אל מנסור (שלט 946-953), שישב אז במהדיה (כיום בטוניסיה). הוא היה ע'ולם- כינוים של עבדים ששרתו באדמיניסטרציה בארצות מוסלמיות, רבים מהם היו שבויים נוצרים שאוסלמו. הוא נודע בחוכמתו הרבה בזכותה שוחרר מעבדותו תחת הח'ליף הבא אל מואיז (953-975) בתקופה זו הוא הפך למזכירו הראשי של הח'ליף. אחר כך מונה לואזיר הגדול (מקביל לראש ממשלה) ולמפקד הראשי של צבא הפאטימים, שהגיעו בתקופתו לשיא עוצמתם הצבאית והפיצו את דתם האסלאם בגירסתו השיעית איסמאעילית. בתקופתו הפטימים בשנת 958 הביס לייד טהרט (כיום במרוקו) את שבטי הזנתה הברבריים בפיקודו של יאלה בן מוחמד מבני איפראן. התקדמו עד האוקיינוס האטלנטי.כשהוא מביס בסיג'ילמסה (כיום תפיללת שבמרוקו) את שבט בני מידראר כשהוא הורג את ראש השבט מוחמד אבן אל פת'. בהמשך כבש את פאס ולמעשה את מרבית מרוקו של ימינו פרט לטנג'יר וסאוטה (כיום תחת שלטון ספרדי), שהיו תחת שלטון אמירות אומאיה מקורדובה.
אחרי כיבוש המגרב הפאטימים פנו לכיבושים מזרחה בשנת 969 הם כבשו את מצרים מידי האיחשידים הם כבשו את גיזה אחרי מצור כאשר הואזיר האיחשידי אבול פאדל אל ג'עפר אבן אל פאדל הסכים להיכנע בתנאי שהאיסמאעילים השיעים יאפשרו לסונים חופש דת מלא. בכך השלימו את כיבוש מצרים כמעט ללא התנגדות. ג'והאר מונה למושל מצרים עד 972 ובתקופתו נוסדה העיר קהיר והוקם מוסד הלימוד האסלאמי המפורסם עד ימינו אל אזהר, שמטרתו בהתחלה הייתה הפצת השיעה האסמאעילית. בהמשך התקדם בכבושיו וכבש את ארץ ישראל אולם נתקל אולם לא הצליח לכבוש את סוריה שהייתה תחת שלטון הקרמטים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/הקרמטים-היו-כת-מוסלמית-שיעית-איסמאעילית-בעלת-נטיות-אנרכיסטיות-שנוסדה-במאה-התשיעי/519001888254352). בשנת 970 פשטו הקרמטים על מצרים והובסו בידי ג'והאר ליד קהיר אולם המלחמה בין שתי הישויות האיסמאעיליות נמשכה עד 974. כדי להגן על גבולה הדרומי של מצרים הוא שלח משלחת דיפלומטית לממלכת נוביה (כיום סודן) הנוצרית. אחרי מותו של אל מואיז הודח זמנית מכס המושל בידי יורשו הח'ליף אל עזיז (995-976) בשנת 979 הוחזר שוב לתפקיד. והודח שוב בפעם האחרונה שניסה לפלוש לסוריה והובס. הוא מת ביומה הראשון של שנת 993.
תמונות:
1-2 ג'והאר (מתוך ספר לימוד הודי)
3. אל מואיז (מתוך ספר לימוד הודי)
4. קהיר הפאטימית מתוך העולם מראשיתו ועד ימינולפוסט בפייסבוק
אחרי כיבוש המגרב הפאטימים פנו לכיבושים מזרחה בשנת 969 הם כבשו את מצרים מידי האיחשידים הם כבשו את גיזה אחרי מצור כאשר הואזיר האיחשידי אבול פאדל אל ג'עפר אבן אל פאדל הסכים להיכנע בתנאי שהאיסמאעילים השיעים יאפשרו לסונים חופש דת מלא. בכך השלימו את כיבוש מצרים כמעט ללא התנגדות. ג'והאר מונה למושל מצרים עד 972 ובתקופתו נוסדה העיר קהיר והוקם מוסד הלימוד האסלאמי המפורסם עד ימינו אל אזהר, שמטרתו בהתחלה הייתה הפצת השיעה האסמאעילית. בהמשך התקדם בכבושיו וכבש את ארץ ישראל אולם נתקל אולם לא הצליח לכבוש את סוריה שהייתה תחת שלטון הקרמטים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/הקרמטים-היו-כת-מוסלמית-שיעית-איסמאעילית-בעלת-נטיות-אנרכיסטיות-שנוסדה-במאה-התשיעי/519001888254352). בשנת 970 פשטו הקרמטים על מצרים והובסו בידי ג'והאר ליד קהיר אולם המלחמה בין שתי הישויות האיסמאעיליות נמשכה עד 974. כדי להגן על גבולה הדרומי של מצרים הוא שלח משלחת דיפלומטית לממלכת נוביה (כיום סודן) הנוצרית. אחרי מותו של אל מואיז הודח זמנית מכס המושל בידי יורשו הח'ליף אל עזיז (995-976) בשנת 979 הוחזר שוב לתפקיד. והודח שוב בפעם האחרונה שניסה לפלוש לסוריה והובס. הוא מת ביומה הראשון של שנת 993.
תמונות:
1-2 ג'והאר (מתוך ספר לימוד הודי)
3. אל מואיז (מתוך ספר לימוד הודי)
4. קהיר הפאטימית מתוך העולם מראשיתו ועד ימינולפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה