יומנו של אנקל מורו

מעטים הכתבים שהשאירו אחריהם העבדים באמריקה. על העבדים נאסר ללמוד קרוא וכתוב, ורובם לא ידעו קרוא וכתוב לפני שהפכו לעבדים. מקרה יוצא דופן הוא המקרה של אנקל מורו, הכינוי האמריקאי של עומר אבן סעיד, שנולד במערב אפריקה, ונלכד בשנת 1807 בידי סוחרי עבדים. באפריקה הוא למד קרוא וכתוב בשפה הערבית וכן את ספר הקוראן וכתבי הקודש של דת האסלאם. בשנת 1834 הוא כתב בשפה הערבית, את היומן היחיד הידוע לנו שנכתב בידי עבד באמריקה בתקופת עבדותו.
היומן נפתח בסורה 67 של הקוראן "חזון המלוכה" העוסקת בעליונות של אללה.
אחר כך הוא מספר את סיפורו:
"שמי עומר אבן סעיד, נולדתי בפוט טור (כיום בסנגל), רכשתי ידע והמשכתי לחפש דעת עד שנתי ה-25. אז בא לארצי צבא גדול, הוא הרג אנשים רבים. הוא לקח אותי והוליך אותי אל הים הגדול. אז נמכרתי לידי אדם נוצרי, שקנה אותי והוליך אותי בספינה גדולה בים הגדול".
ארועים אלה קרו ככל הנראה בשנת 1807, כאשר הוא היה בן 37, כלומר הוא למד מגיל 12. על פי מסורת הלימוד בעולם המוסלמי הוא רכש השכלה בתאולוגיה אסלאמית, פילוסופיה ואסטרונומיה, ולמד את ספר הקוראן בעל פה. מלבד ערבית הוא כמובן דבר את השפה המקומית. ככל הנראה אחרי שיעבודו הוא הובל לפורט סן לואי (כיום בסנגל) משם הושט לנמל צ'רלטון בדרום קרולינה על גבי ספינה בה היו עוד 385 עבדים.
הוא ממשיך בדבריו: "הפלגנו בים הגדול חודש וחצי עד שהגענו למקום בשם צ'רלסטון" והוא ממשיך " ובשפה נוצרית הם מכרו אותי. אדם חלש, קטן ורשע בשם ג'ונסון, כופר שאינו מפחד כלל מאללה קנה אותי".
אבו סעיד ברח ממעבידו אבל נתפס לייד פייטוויל צפון קרולינה, הוא נכלא, בכלא לפי דיווחים הוא כתב על הקירות בערבית. אחר כך הועבר לעבוד במטעיו של ג'ימס אואן, מי שיהפוך בהמשך לחבר קונגרס ואחיו של מושל צפון קרולינה לעתיד ג'ון אואן.
את שארית חייו העביר כעבד של משפחת אואן במטעיה במחוז בלאדן בצפון קרולינה. בני משפחת אואן הבחינו עד מהרה שהוא אדם מלומד, והעניקו לו לדבריו יחס טוב, הוא קבל מהם בגדים באותה איכות כמו מעבידיו אכל יחד אתם, והיחס אליו היה טוב יותר מלעבד ממוצע. עד מהרה הוא התפרסם ברחבי ארצות הברית ועורר סקרנות רבה. אנשים תהו האם הוא אפריקני או ערבי. בשלב מסוים החליט להתנצר וקבל ממעבידו ספר תנ"ך בערבית.
אדם אותו הוא מכנה שיח' האנטר- אולי מדובר בפעיל שחרור העבדים אלי האנטר, הציע לו להעלות את זכרונותיו על הכתב. אבו סעיד טען שלא כתב זמן רב, והתחיל לשכוח את השפה הערבית, אולם בסופו של דבר כתב את זכרונותיו בשנת 1831. בשנת 1836 כתב היד נשלח לניו יורק עבד משוחרר, בשם לחמן קבי שמכונה "פול הזקן" גם הוא מוסלמי לשעבר, שנולד באותו אזור כמו אבו סעיד. קבי העניק את כתב היד לתאודור דוייט מייסד האגודה האתנולוגית האמריקנית, שהעביר את המסמך לארכיון הכתבים הערביים של המוסד. במהלך השנים המסמך עבר בין ידיים רבות וכיום הוא שמור בספריית הקונגרס, לצד תרגומים של הטקסט באנגלית ומאמרים שהתפרסמו אודות דוד מורו עוד בתקופתו.
עומר אבן סעיד מת בגיל 94 בשנת 1864 בעיצומה של מלחמת האזרחים בארצות הברית ולא זכה להשתחרר מעבדותו.
לפוסט בפייסבוק