מלחמת איטליה לוב

כמדינה שהתאחדה זה מכבר איטליה ניסת בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 להצטרף למרוץ הקולוניאלי. כבר בשנת 1878 איטליה שמה עין על המדינה הקרובה יחסית בצידו השני של הים התיכון לוב (אז שני המחוזות הנפרדים טריפולי וקירינאיקה), שהייתה אז חלק מהאימפריה העוסמאנית הנחלשת.   ראש ממשלת איטליה ג'ובאני ג'וליטי נתן אולטימטום לעוסמאנים לעזוב את לוב. הסולטן אמר שהוא מסכים לכיבוש לוב בידי איטליה ובלבד שלוב תישאר פורמלית תחת שלטון הסולטן (בדומה למצב במצרים הבריטית אותה תקופה) אולם האיטלקים לא הסכימו לכך. ב-29 לספטמבר 1911 הכריזה איטליה מלחמה על לוב. המעצמות היו חלוקות בעניין המלחמה גרמניה שהייתה בברית עם העוסמאנים התנגדה, צרפת תמכה, רוסיה ניסתה לתווך ובריטניה הראתה את תמיכתה באיטלקים בכך שאסרה על תגבורת עוסמאנית לעבור דרך מצרים ועל מצרים להתנדב לצבאם (על אף שפורמאלית מצרים הייתה תחת הסולטן כאמור). הצי האיטלקי הגיע אל מול חופי טריפולי כבר ב-28 לספטמבר, אבל רק ב-3 לאוקטובר החל להפגיז את העיר. 1,500 מלחים איטלקים נחתו בטריפולי. העוסמאנים בקשו שוב משא ומתן עם איטליה, שהתעקשה להמשיך במלחמה. ב-10 לאוקטובר 1911 נחת בלוב חיל משלוח של 20,000 חיילים איטלקיים, הרבה יותר ממספר החיילים העוסמאנים שהיו מוצבים בלוב. הצבא האיטלקי כבש ללא בעיה את   חומס, טוברוק, דרנה, בנגאזי ועוד מספר נווי מדבר. ב-23 לאוקטובר 1911 האיטלקים נתקלו בהתנגדות משמעותית ראשונה באזור טריפולי שם נתקלו לראשונה בכוח עוסמאני משמעותי 8,000 חיילים עוסמאנים ועוד 20 אלף חיילים ערבים מקומיים הצליחו להדוף את הצבא האיטלקי שבאותה תקופה כבר מנה מאה אלף חיילים בלוב. באיטליה זה הוצג כמרד מקומי קטן אך בפועל מדובר היה בתבוסה איטלקית לא קטנה.
ב-5 לנובמבר 1911 הכריזה איטליה על ניצחונה ועל כיבוש לוב, אולם בפועל שלטה רק על חלק מאזורי החוף במדינה.  ב-22 בדצמבר 1911 הצליח הצבא העוסמאני לנצח את איטליה בקרבת טוברוק. המצביא בניצחון היה קצין צעיר בשם מוסטפה כמאל שיתפרסם בהמשך בשם אטטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. במלחמה נעשה שימוש ראשון במטוסים ובספינות אוויר למטרות צבאיות: ב-23 לאוקטובר 1911 בצע הטייס האיטלקי קפטן קרלו מריה פיאצה את טיסת הסיור הראשונה בהיסטוריה על גבי מטוס מדגם בלריו 11.  ב-1 לאוקטובר 1911 ביצע סגן ג'וליו קאווטי את ההפגזה האווירית הראשונה בהיסטוריה כאשר השליך ממטוסו ארבעה רימוני יד על עמדות עוסמאניות בטגיר ועין זרע. בהמשך המלחמה האיטלקים כבר יזרקו ממטוסים  וספינות אוויר פצצות במשקל 10 ק"ג כל אחת. ב-24 לינואר 1912 יצלם הטייס האיטלקי קפיטן פיאצה את תצלום האוויר הראשון בהיסטוריה למטרת מודיעין. ב-14 במרס 1912 בצע קאווטי את טיסת הלילה הראשונה בהיסטוריה ובאותה הזדמנות גם את הפגזת הליל האווירית הראשונה בהיסטוריה.
במקביל התנהלה מלחמה בים בה לא היה עוררים על הניצחון האיטלקי. הצי האיטלקי נחל ניצחון מוחץ מול חופי ביירות שבלבנון בתאריך 24 לפברואר 1912. הצי האיטלקי הביס את הצי הטורקי גם בים האגאי ובים סוף. ב-18 ליולי 1912 התקפו 5 ספינות איטלקיות את הצי העוסמאני בדרדנלים, ואיטליה כבשה את  האיים הדודקונסיים כולל האי החשוב רודוס למרבה חששה של האימפריה האוסטרו הונגרית שפחדה ממעורבות איטלקית בבלקן. בשלב זה האימפריה העוסמאנית כבר הייתה צריכה להלחם בחזית נוספת במלחמת הבלקן הראשונה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/550467445107796). איטליה מצידה רצתה גם היא לסיים את הסיפור. בסופו של דבר נחתם הסכם בין שתי המדינות בלוזאן שבשויץ בתאריך 18 לאוקטובר 1912. בסופו של דבר ההסכם היה בדיוק מה שהאימפריה הציעה מלכתחילה, שלטון פורמאלי של הסולטן ושלטון איטלקי בפועל איטליה גם נאלצה לוותר על שלטונה באיים הדודקונסיים. המלחמה עלתה לאיטליה הרבה יותר מהמתוכנן והכניס אותה למשבר כלכלי, שלא תרם לה במלחמת העולם הראשונה. האימפריה העוסמאנית המשיכה לרצף של מלחמות
 שכללו שתי מלחמות בלקן,  מלחמת העולם הראשונה, ומלחמת העצמאות הטורקית אחרי מלחמת העולם הראשונה.
תמונות:
1. חיילים איטלקיים מאחרי עמדות בלוב
2. תותחנים איטלקים ליד טריפולי
3. ספינות אוויר איטלקיות מפציצות מטרות עוסמאניות
4. ספינה איטלקית מפציצה את נמל ביירות
5. חיילים עוסמאנים צועדים עם דגלם מתוך העולם מראשיתו ועש ימינו
6. מוסטפה כמאל מתוך הגרסה הטורקית של אנציקלופדיה תרבות
7. שער עיתון איטלקי המציג כניעת מצודה עוסמאנית ברודוס  לגנרל האיטלקי אמליו
8. ועידת השלום בלוזן הדמויות משמאל לימין: פייטרו ברטוליני, מהמט נבי ביי, גואידו פאוסטינו, רומבייאולו פהרטטין, וג'וזפה וולפי
9. פוסטר תעמולה איטלקי המציג את כניעת לוב לאיטליה
לפוסט בפייסבוק