אל סיד

אל סיד- האדון בשפה הערבית, הוא כינויו של רודריגו דיאז דה ויוור (1044 - 10 ביולי 1099) הוא כינויו של אביר קסטיליאני, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה ובפולקלור הספרדי.
נולד למשפחת אצולה זוטרה בבורגוס, בירת קסטיליה דאז. אביו מת כאשר היה ילד והוא נשלח להתחנך בחצרו של המלך פרננדו הראשון, והיה עוזרו של בנו הנסיך סנצ'ו, לימים המלך סנצ'ו השני. כבר בצעירותו התבלט כלוחם גדול. בשנת 1057 נלחם נגד טאיפת סרגוסה (טאיפה הוא שמן של המדינות המוסלמיות בחצי האי האיברי) בראשה עמד האמיר אל מוקתדיר, שנכבשה בידי ממלכת קסטיליה. האמיר אל מוקתדיר נשאר על כסאו כווסאל של קסטיליה, לפי האגדה, בזכות כך זכה  רודריגו לכינוי הערבי אל סיד.
בשנת 1063 כבר נלחם יחד עם אל מוקתדיר וצבא קסטיליאני נגד ממלכת אראגון תחת המלך רמירו השני, אחיו למחצה של פרננדו. לפי האגדה בקרב הזה אל סיד הרג בדו קרב את גדול אבירי אראגון, בעקבות כך זכה לכינוי "אל קומפאדור" האלוף.
בשנת 1065 מת המלך פרננדו וחלק את ממלכתו בין בניו ובנותיו. מטבע הדברים פטרונו של אל סיד סנצ'ו הראשון לא היה מרוצה מהסידור הזה.
בתקופה זו סייע אל סיד לסנצ'ו במלחמתו מול ממלכת אראגון. בשנת 1070 החל סנצ'ו במלחמות מול אחיו. תחילה נלחם ונצח את אחיו אלפונסו וגרסיה בלאון וגליסיה, כאשר אל סיד הופך קרבות שהסתמנו כתבוסה לנצחונות. סנצ'ו הגלה את אחיו לעיר טולדו.
בשנת 1072 נלחם סנצ'ו מול אחותו אוראקה בעיר זמורה. המלך סנצ'ו נהרג מול שערי זמורה. אחיו אלפונסו תפס את השלטון והפך למלך אלפונסו השישי.
אל סיד חשש לחייו בגלל ששרת את סנצ'ו, אבל אלפונסו הבין שאל סיד הוא נכס צבאי, הוא אף השיא אותו לאחייניתו חימנה. אולם תמיד חשד בנאמנותו.
הוא שלח אותו לאסוף כסף בסביליה, וכשחזר טען שלקח חלק מהכסף לעצמו. אל סיד גורש ממלכת קסטיליה.
אל סיד עבר לשרת את  אל מואתמין, שליטה הערבי של סרגוסה, אותו שרת 10 שנים. בשנת 1082 סייע לסרגוסה להביס צבא משותף לממלכת לרידה הערבית ולדוכסות ברצלונה. ב-1084 הביס את סנצ'ו  רמירז מלך אראגון.
באותה תקופה הגיע לספרד כוח צבאי חדש ומאיים, המורביטון- שושלת ברברית מוסלמית ממרוקו. ב-1086 הובסו כוחותיו של אלפונסו השישי בידי המורביטון תחת יוסף אבן תאשפין (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=587963191358221&id=477237389097469) בקרב סגרחס. אלפונסו נזכר באל סיד, וקרא לו לחזור מהגלות ולהציל את המולדת. אל סיד חזר לקסטיליה, לזמן קצר, ואז שוב חזר לסרגוסה. הוא העדיף שהמורביטון וקסטיליה יטחנו אחד את השני, בתקווה להשתלט על וולנסיה ולהפוך לשליטה.
ראשית כל היה עליו לנצח את ברצלונה. ב-1090 הביס בקרב תבר את רמון ברגנר  השני רוזן ברצלונה. הוא הסס לתקוף את ולנסיה ששלט בה אמיר ערבי בשם אל קאדר, אולם זה נרצח בשנת 1092 בידי אציל בשם אבן ג'חף, שהכניס את העיר לאנרכיה. בשנת 1094 אל סיד הכניע את אבן ג'חף וכבש את ולנסיה. הוא נצל את אבן ג'חף כדי להשפיע על הערבים, אבל כשזה כבר לא הועיל לו הוציא אותו להורג.
אל סיד שלט על ולנסיה לכאורה כשליט וסאל של אלפונסו השישי. בפועל נהג בעניינים רבים כשליט בפועל. הוא מינה בישוף, עודד התיישבות בוולנסיה. הוא השיא את בתו כריסטינה לרמירו נסיך אראגון  ואת בתו השניה מרינה לרוזן ברצלונה רמון ברגנר השלישי. הוא נשאר שליט ולנסיה עד יום מותו. אולם כל אמציו ירדו לטמיון אחרי מותו כאשר אלפונסו השישי העדיף לנטוש את העיר והיא נכבשה בידי המורביטון.

דמותו של אל סיד היא אחת הדמויות החשובות בפולקלור הספרדי היא הונצחה בשירה אפית מפורסמת "שירת אל סיד וכן בספרים, מחזות  יצירות אמנות וסרטי קולנוע.
לקריאת שירת אל סיד: http://poetrytrans.com/el_cid.pdf
תמונות:
1. אל סיד מאת זבונמיר גרבסיץ'
2. אל סיד מאת אנחל גרסיה פינטו
3. חרבו של אל סיד טיסונה כיום במוזיאון במדריד
4.   שבועת סנטה גדאה ציור של הצייר הספרדי מרקוס חירלדס דה אקוסטה- בו רואים את אלפונסו השישי נשבע על ספר התנ"ך שלא רצח את אחיו סנצ'ו. אל סיד הוא אחד העדים.
4. ארמון אלחפריה בטאיפת סרגוסה
לפוסט בפייסבוק