מרד הסטרפים

כאשר מדברים על מלחמות בין הפרסים ליוונים, מוכרות בעיקר המלחמות בין פרס ליוונים בחצי האי היווני. פחות מוכרות המלחמות בין פרס ליוונים ביוניה (או איוניה) המושבות היווניות באסיה הקטנה או אנטוליה, החלק האסיאתי של טורקיה המודרנית (משם מגיע ד"א שמה של המדינה יוון בעברית ובשפות מזרח תיכוניות נוספות).
בשנת   546 לפני הספירה כבש כורש הגדול מלך פרס את יוניה. חלק מהערים נכבשו בכוח, העיר מילטוס נכנעה מרצונה.  הפרסים מינו למחוזות הללו מושלים פרסיים שכונו סטרפים, או אחשדרפנים בלשונה של מגילת אסתר, אבל אפשרו לערי הפוליס היווניות למנות מושלים יווניים מקומיים שכונות טיראנים. היסאטיוס טיראן מילטוס בקש ממלך פרס דריווש הראשון, שיתן לו שטח אדמה למשול בו, כגמול על גבורת צבאו במלחמה נגד הסקיתים. דריווש ראה זאת כניסיון למרד, ושלח את היסאטיוס  לגלות בשושן. במקומו מונה אריסטגורס.
בשנת 500 לפני הספירה פרץ המרד היוני, בו ערי מדינה יווניות באסיה הקטנה מרדו מול האימפריה הפרסית. מי שהחל את המרד היה אריסטגורס טירן מילטוס, שפנה לאתונה וספרטה בבקשה שיסייעו לו להלחם נגד פרס. הספרטנים חששו ממסע צבאי למקום כה רחוק וסרבו, ואילו האתונאים סייעו במשלוח ספינות מלחמה. גם העיר ארטריה שלחה ספינות לסייע למרד.
בתחילת המרד הייתה הצלחה מסוימת למורדים, שכבשו את  העיר סרדיס, מושבו של הסטרפ הפרסי ארטפרנס, המורדים העלו את העיר באש. הפרסים בתגובה גייסו צבא שהדף את המורדים לחוף. בינתיים המרד התפשט לאורך חופי אסיה הקטנה ואף לאי קפריסין. בחלק מהקרבות, בעיקר בדרום היוונים ניצחו אך הם הובסו בקפריסין ובמיצרי הלספונטוס (דרדנלים). האתונאים מצידם הפסיקו את הסיוע מסיבה לא ידועה, והחזירו את ספינותיהם לאתונה.
בינתיים הניצחון הפרסי הפך ברור יותר ויותר, כאשר הפרסים מכניעים את הערים היווניות אחת אחרי השניה. אריסטגורס, שהבין שמצבו נואש ברח לתראקיה, שם מת. בינתיים היסאטיוס, שליט מילטוס הקודם בקש מדרייווש אישור לחזור ליוניה כדי להצטרף לדיכוי המרד. כשחזר הצטרף מייד למורדים, נפל בידי הפרסים והוצא להורג בצליבה.
ב494 לפני הספירה, נותרה העיר מילטוס לבדה. הפרסים שמו עליה מצור. בסופו של דבר היוונים ניסו להכריע את המלחמה בזירה הימית. הקרב המכריע היה קרב לאדה, בין צי יווני בן 353 ספינות, לבין צי פרסי (שהורכב מספינות מצריות, פניקיות וקיליקיות). הקרב הסתיים בתבוסת היוונים, כאשר ספינותיהם של האיים לסבוס וסאמוס, נטשו את הקרב באמצע. והמרד היוני דוכא כליל.
בעקבות דיכוי המרד, הפסיקו הפרסים את שלטון הטיראנים, והשלטון בהם התנהל לפי מודל הדמוקרטיה. בנוסף השתמשו הפרסים בסיוע האתונאי למרד כאמתלה לניסיון פלישה ליוון גופא.
תמונות:
1. קרב לאדה צייר ראדו אולטאן
לפוסט בפייסבוק