עלייתו ונפילתו של דוקטור שטרואנזה

דוקטור יוהאן פרידריך שטרואנזה (1737-1772) היה רופא של החברה הגבוהה בעיר אלטונה (חלק מהמבורג של ימינו). בשהותו שם יצא לו לפגוש רבים מבני האצולה הדנית שסר חינם בעיני כריסטיאן השביעי מלך דנמרק. שטרואנזה, על אף שהיה בנו של בישוף לותרני העדיף את כתביהם של אנשי "תקופת הנאורות" והיה בעל דעות רדיקליות.
שנים מהאצילים הדניים באלטונה אנוולד ברנדט והרוזן שאק קארל רנטצאו, הביאו אותו להפוך לרופאו של כריסטיאן השביעי, בתקווה שהשפעתו עליו תשכנע את המלך להחזיר אותם לדנמרק. שטרואנזה הגיע לחצרם של כריסטיאן השביעי והמלכה קרולינה מתילדה בתו של ג'ורג' השלישי מלך בריטניה.
המלך סבל ככל הנראה ממחלת נפש החל עד מהרה לפתח תלות ברופא הגרמני. תחילה המלכה לא אהבה את שטרואנזה, אולם בהמשך הוא רפא את יורש העצר- לימים המלך פרידריק שישי, ממחלה קשה, ויחסה אליו השתנה לחלוטין, שטרואנזה הפך ליד ימינו של המלך ולמאהב של המלכה. שטרואנזה הופקד גם על חינוכו של יורש העצר, והחליט לעשות זאת על פי עקרונותיו של ז'אן ז'ק רוסו.
במאי 1770 קבל את תואר יועץ המלך, ובדצמבר אותה שנה הפך לראש השרים במקומו של ברנסטורף. אותו חודש פטר המלך את מועצת המדינה, והפך את שטרואנזה לשליט דה פקטו. שטרואנזה חתם על מסמכים בשם המלך, ודבר בשמו. הוא פטר את כל הקבינט הדני, ואת המושלים בנורווגיה, שהייתה אז תחת הכתר הדני. בזכות כך רכז בידיו כוח כמעט בלתי מוגבל.
הוא ניסה ליישם בדנמרק את ערכי הנאורות לפי תפיסתו. הוא בצע רפורמות בחינוך, ביחסי דת ומדינה, בטל את הפאודליזם, בטל את העינויים ואת עונש המוות על גניבה.  בנוסף בטל כל מיני משרות שהיו מוענקות באופן מסורתי לאצילים.  אבל שטרואנזה, לא טרח ללמוד את השפה והמנהגים הדניים לכן לא היה אהוב על העם הפשוט, בנוסף בטל משרות רבות של האצולה לכן הסתכסך גם אתה. בנוסף הרפורמות שגרם בשנם 1771-2 שכללו קיצוץ במגזר הציבורי הגדילו את כמות מחוסרי העבודה, מה שהגדיל עוד יותר את המרמור נגדו. בנוסף פסק לעצמו  ולידידו הטוב ברנדט שכר גבוה מאוד. אחת הרפורמות ששטרואנזה בצע הייתה ביטול הצנזורה, מה שגרם להתרבות הפרסומים נגד שטרואנזה.
שיא השיאים היה כאשר ברנדט ידידו של שטרואנזה, נעל את המלך בחדר והיכה אותו באגרופים. השמועות על הפגיעה במלך ועל יחסיו של שטרואנזה עם המלכה נפוצו בדנמרק ועוררו זעם רב, כי בית המלוכה נחשב אהוב מאוד.
ב-7 ביולי 1771 ילד המלכה את הנסיכה לואיז אוגוסטה. הכנסיות בדנמרק סרבו להתפלל תפילת הודיה, בטענה שמדובר בממזרתו של שטרואנזה.
בשלב זה החליטה המלכה האם יוליאנה מריה לבית ברונסוויק-וולפנביטל לשים לעניין סוף. היא קשרה קשר עם אצילים דניים כמו רנטצאו, אותו שטרואנזה הדיח ואשברג, יחד עם התאולוג הוג גולדברג, שהתנגד לגישתו האתאיסטית של שטרואנזה.
בינואר 1772 נערך נשף מסכות גדול בארמון כריסטיאנבורג. ב-17 לחודש נאסרו במקום שטרואנזה ברנדט והמלכה קרולינה מתילדה. המלך הובל בחוצות קופנהאגן במרכבת זהב ונאמר ששוחרר  ממדכאיו לתשואות העם.
שטרואנזה הואשם בלקיחת סמכויות מלכותיות וביחסים אסורים עם המלכה.
ב-28 באפריל 1772 נדונו שטרואנזה וברנדט לקיצוץ ידם הימנית, לאחר מכן להוצאה להורג בעריפת ראש ולאחר מכן להטבעת גופותיהם וביתורן לגזרים.
אלפים מבני קופנהאגן צפו בגזר הדין שכלל גם ביתור הגופות לארבע ושיפוד הראשים על חניתות. באשר למלכה, בשל היותה בתו של מלך בריטניה, לא יכלו לעשות הרבה מלבד לגרש אותה. והיא חיה עד מותה בצלה שבממלכת הנובר.

תמונות:
1. שטרואנזה צייר קורנליוס הוייר
2. כריסטיאן השביעי קרולינה מתילדה ושטרואנזה בציור של כריסטיאן זהרטמן
3. מאסרו של שטרואנזה
4. שטרואנזה בתא הנידונים למוות
5. הוצאתו להורג של שטרואנזה
לפוסט בפייסבוק