המלחמה הפלופונסית
יוון העתיקה מעולם לא הצליחה להתאחד (פרט לתקופת אלכסנדר מוקדון) והייתה מחולקת לערי מדינות רבות ביוון, אנטוליה ובמושבות היווניות סביב הים התיכון והשחור. אמנם השפה הייתה משותפת, האולימפיאדה משותפת והאלים היו אותם אלים אך ערי המדינה של יוון היו מפולגות, לעתים היו ביניהן בריתות רופפות ופעמים רבות מלחמות.
אבל לא היה ניגוד יותר גדול בין שתי ערי מדינה יווניות. אתונה הדמוקרטית התרבותית והנהנתנית, וספרטה בעלת המשטר הצבאי ואורח החיים הסגפני.
ההתנגשות הצבאית המפורסמת ביותר בין שתי המדינות נודעה כמלחמה הפלופונסית.
בשנת 431 לפני הספירה פלש הצבא הספרטני לאטיקה ובזז אותה. תושבי אטיקה לא יכלו להתגונן מהספרטנים ומצאו מקלט מאחרי חומות אתונה.
מנהיג אתונה דאז פריקלס, הבין שכוחה של ספרטה במלחמה יבשתית ואילו אתונה חזקה בים, הוא החליט להמנע מקרב יבשתי עם ספרטה. הוא בצע מספר פלישות מהים לחצי האי פלופונסוס ונראה היה שהמלחמה נוטה לצד אתונה. אלא שבשנת 430 לפני הספירה קרה אסון ומגפה איומה הרגה רבע מאוכלוסיית אתונה כולל פריקלס עצמו. הספרטנים שוב פלשו לאטיקה. מי שירש את פריקלס היה סוחר עורות בשם קלאון. בהתחלה קלאון נחל מספר הצלחות צבאיות, אבל מצביא ספרטני מוכשר בשם ברסידס החל לצעוד צפונה במטרה לפלוש לקלקידיקה, נקודה אסטרטגית עבור האתונאים, מאחר שלשם הייתה מגיעה אספקת החיטה מהמושבות היווניות בשטח אוקראינה של היום, בהן כלכלת אתונה הייתה תלויה. קלאון ניסה לבלום את ההתקדמות הספרטנית. בסופו של דבר התנגשו שני הצבאות באמפיפוליס בקרב עצמו גם הוא וגם ברסידס נהרגו ואתונה נוצחה. בעקבות כך נחתם הסכם שלום בין הצדדים שכלל גם חילופי שבויים ונסיגה מהשטחים אליהם פלש כל צד, אבל הפסקת האש לא החזיקה לאורך זמן...
קבוצה של צעירים אתונאים רצתה לנקום בספרטה, בראש הקבוצה עמד אלקביאדס.
אלקביאדס רצה לפלוש למושבה היוונית סירקוזה, שבאי סיציליה, שהייתה מעוז אנטי אתונאי מובהק. לרעיון היו מתנגדים רבים, אך הכריזמה של אלקביאדס משכה רבים אחרים לרעיון. בקיץ 415 לפני הספירה התארגן צי גדול עם 30 אלף חיילים לפלישה. צבא בסדר גודל כזה אמור היה להספיק, אלא שהאתונאים העמידו בראש הצבא מצביא גרוע בשם ניקיאס. גם אלקביאדס הצטרף למסע, אלא שנאלץ לחזור לאתונה, בנסיבות מוזרות, מעט לפני המסע הושחת באתונה פסל של האל הרמס, השמועות בעיר אמרו שאלקביאדס אשם מכך והוא נקרא לחזור לעיר לעמוד למשפט. אלקביאדס כל כך זעם על העניין כך שבמקום לחזור לאתונה נסע לספרטה והציע לה את שרותיו. ההתקפה על סירקוזה נחלה כישלון מוחלט. אתונה לא התאוששה ממנה. מספר מושבות של אתונה הכריזו על מרד נגדה בתגובה. ספרטה נהנתה גם מתמיכה פרסית. האתונאים נדחקו לתוך העיר שלהם סומכים על כך שלפחות בים יש להם יתרון. אלא שלספרטה קם מצביא בשם ליסנדר שהיה מיומן גם ביבשה וגם בים. בשנת 405 אתונה הובסה בים בקרב אאגוספטמוי ונאלצה להכנע.
אבל לא היה ניגוד יותר גדול בין שתי ערי מדינה יווניות. אתונה הדמוקרטית התרבותית והנהנתנית, וספרטה בעלת המשטר הצבאי ואורח החיים הסגפני.
ההתנגשות הצבאית המפורסמת ביותר בין שתי המדינות נודעה כמלחמה הפלופונסית.
בשנת 431 לפני הספירה פלש הצבא הספרטני לאטיקה ובזז אותה. תושבי אטיקה לא יכלו להתגונן מהספרטנים ומצאו מקלט מאחרי חומות אתונה.
מנהיג אתונה דאז פריקלס, הבין שכוחה של ספרטה במלחמה יבשתית ואילו אתונה חזקה בים, הוא החליט להמנע מקרב יבשתי עם ספרטה. הוא בצע מספר פלישות מהים לחצי האי פלופונסוס ונראה היה שהמלחמה נוטה לצד אתונה. אלא שבשנת 430 לפני הספירה קרה אסון ומגפה איומה הרגה רבע מאוכלוסיית אתונה כולל פריקלס עצמו. הספרטנים שוב פלשו לאטיקה. מי שירש את פריקלס היה סוחר עורות בשם קלאון. בהתחלה קלאון נחל מספר הצלחות צבאיות, אבל מצביא ספרטני מוכשר בשם ברסידס החל לצעוד צפונה במטרה לפלוש לקלקידיקה, נקודה אסטרטגית עבור האתונאים, מאחר שלשם הייתה מגיעה אספקת החיטה מהמושבות היווניות בשטח אוקראינה של היום, בהן כלכלת אתונה הייתה תלויה. קלאון ניסה לבלום את ההתקדמות הספרטנית. בסופו של דבר התנגשו שני הצבאות באמפיפוליס בקרב עצמו גם הוא וגם ברסידס נהרגו ואתונה נוצחה. בעקבות כך נחתם הסכם שלום בין הצדדים שכלל גם חילופי שבויים ונסיגה מהשטחים אליהם פלש כל צד, אבל הפסקת האש לא החזיקה לאורך זמן...
קבוצה של צעירים אתונאים רצתה לנקום בספרטה, בראש הקבוצה עמד אלקביאדס.
אלקביאדס רצה לפלוש למושבה היוונית סירקוזה, שבאי סיציליה, שהייתה מעוז אנטי אתונאי מובהק. לרעיון היו מתנגדים רבים, אך הכריזמה של אלקביאדס משכה רבים אחרים לרעיון. בקיץ 415 לפני הספירה התארגן צי גדול עם 30 אלף חיילים לפלישה. צבא בסדר גודל כזה אמור היה להספיק, אלא שהאתונאים העמידו בראש הצבא מצביא גרוע בשם ניקיאס. גם אלקביאדס הצטרף למסע, אלא שנאלץ לחזור לאתונה, בנסיבות מוזרות, מעט לפני המסע הושחת באתונה פסל של האל הרמס, השמועות בעיר אמרו שאלקביאדס אשם מכך והוא נקרא לחזור לעיר לעמוד למשפט. אלקביאדס כל כך זעם על העניין כך שבמקום לחזור לאתונה נסע לספרטה והציע לה את שרותיו. ההתקפה על סירקוזה נחלה כישלון מוחלט. אתונה לא התאוששה ממנה. מספר מושבות של אתונה הכריזו על מרד נגדה בתגובה. ספרטה נהנתה גם מתמיכה פרסית. האתונאים נדחקו לתוך העיר שלהם סומכים על כך שלפחות בים יש להם יתרון. אלא שלספרטה קם מצביא בשם ליסנדר שהיה מיומן גם ביבשה וגם בים. בשנת 405 אתונה הובסה בים בקרב אאגוספטמוי ונאלצה להכנע.
תנאי הכניעה המשפילים כללו מסירת כל הצי מלבד 10 ספינות לספרטה, הריסת ביצורי אתונה ופיראוס והחזרת כל השטחים שנכבשו מספרטה.
תמונות מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ליביקו מרג'ה:
1. חייל יווני
2. פריקלס
3. אלקביאדס
תמונות מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ליביקו מרג'ה:
1. חייל יווני
2. פריקלס
3. אלקביאדס
תגובות
הוסף רשומת תגובה