זריאב

קראו לו אבולחסן על איבן נאפי, אבל כולם כינו אותו זריאב שמשמעותו ציפור השחרור בערבית, או בכינוי הספרדי פחרו נגרו שפרושו ציפור שחורה. הוא היה נגן עוד מצוין. הוא עזב את בגדאד, שהייתה תחת שלטון הח'ליף אל מאמון ועבר בשנת 822 לקורדובה בה שלט אותו זמן עבדולרחמן השני לבית אומאיה. זריאב הפך להיות לאחראי הבידור בחצרו של עבדולרחמן. הוא קבל שכר חודשי של 200 דינרי זהב, לצד הטבות רבות נוספות. זריאב מצידו הביא לשינוי תרבותי גדול בספרד הערבית, הוא היה הראשון להביא אליה את העוד, ממנה התפתחה ככל הנראה בהמשך הגיטרה הספרדית. בנוסף הביא זריאב למהפכה אופנתית כאשר קבע טרנדים שונים בלבוש ובתספורת בחצר בקורדובה, שהשפיעו כמובן גם מחוץ לחצר.
זריאב המציא גרסאות מוקדמות לשני תכשירים שכיום איש לא יכול להסתדר בלעדיהם, משחת שיניים ודאודורנט.
גם בתחום הקולינרי הייתה לו השפעה כאשר הנהיג בחצר את המנהג של ארוחה בת שלוש מנות- מרק- עיקרית -קינוח, מנהג שהתפשט אחר כך בעולם המערבי. הוא הנהיג בחצר כוסות שתייה עשויות מזכוכית או במקום אלו שעשויות ממתכת.
וכמובן ראשית כל היה מוסיקאי מוכשר שמסופר שידע יותר מ10,00 שירים והביא לספרד את המוסיקה המזרחית, שאחר כך תתמזג עם המוסיקה הצוענית ותיצור את הפלמנקו. בתקופתו הפכה קורדובה למרכז תרבות עולמי

לפוסט בפייסבוק