השליט היהודי זכריה דה גויזולפי

בשנת 1419 התחתן שמעון דה גויזולפי, בן למשפחת סוחרים עשירה יהודית מגנואה עם ביקאק האנם, נסיכה מהעיר טמוטאראקן שבחצי האי טמאן שעל הים השחור (כיום בדרום רוסיה) מקום בו חיה אוכלוסיה מעורבת של יהודים, איטלקים, יוונים צ'רקסים וסלאבים. בכך הפכך לשליט טמאן, ומושבו היה בעיר מטרגה. בכך משפחת גיזולפי היהודית שלטה באזור כקונסולים של המושבה הגנואזית גזריה שבחצי האי קרים. בשנת 1453 ותרה רפובליקת גנואה על מושבותיה בקרים לטובת בנק סן ג'ורג'יו, שהיתה חייבת לו חובות עצומים. משפחת גיזולפי המשיכה לשלוט באזור טמאן בשם הבנק.
בסביבות 14800 עלה לשלטון בטמאן זכריה דה גויזולפי. בתקופה זו הייתה טמאן תחת מצור של האימפריה העוסמאנית. בשנת 1482 גויזולפי ונתיניו נאלצו לעזוב את מטרגה ומצאו מקלט באי מטריצ'ה. ב12 באוגוסט אותה שנה גויזולפי הודיע לבנק סן ג'ורג'יו על מצבו ובקש מענק של אלף דוקאטים, באמצעותם שמר על ידידותם של בני בריתו הגותים של קרים. הוא איים שאם לא יקבל סיוע יעזוב לולאכיה שם קבל הצעה למקלט מהנסיך סטפאן הגדול.
 בינתים הטורקים המשיכו להשתלט על גזריה וכבשו גם את טאנה (אזוב). גויזולפי המשיך לנהל מלחמה ממטריצ'ה, כשמצבו הלך והורע. איוון השלישי הגדול הדוכס הגדול של מוסקווה, פנה אליו במכתב בתאריך ב14 למרץ 1484 בו הסכים לתת לו מקלט, או לפחות להפוך לנציג שלו. גויזולפי נענה להזמנה ונסע למוסקווה ב1487, אולם בדרך הוא נתפס ועונה בידי סטפן נסיך מולדביה. אחר כך הוא חזר למולדתו. ב1488 שוב הוזמן בידי איוון למוסקווה. במכתב הודיע שבקש מהח'אן של קרים מנגלי גיראי הראשון ששני מדריכים צ'רקסים ילוו את גויזולפי בדרכו למוסקווה.
המדריכים הגיעו רק ב14966. אולם גויזולפי לא הצליח ליישב את הויכוחים בין אנשיו, והמסע למוסקווה התעכב במשך כמה חודשים. בסופו של דבר זכריה דה גויזולפי לא נסע למוסקווה ועבר לשרת את הח'אן הטטארי של קרים, מנגלי גיראי הראשון, על אף שזה היה בן חסות של העוסמאנים. יתכן שחשש מיחסו של איוון השלישי שהפך מאוהב יהודים לשונא יהודים, לכן דחה את ההזמנה.

תמונות:
1. איוון השלישי דוכס מוסקווה ואנשיו מתואך העולם מראשיתו ועד ימינו צייר סרג'יו ריצאטו
22. מנגלי גיראי הראשון הח'אן הטטארי של קרים

לפוסט בפייסבוק