המצור הסיני על אלבזינו
אלבזינו הייתה מושבה רוסית מבוצרת ששוכנת על נהר אמור במזרח הרחוק.
הקיסר הסיני קנגשי משושלת צ'ינג (1661–17222) ראה את השטח כשטח סיני ואת הרוסים כפולשים. בשנת 1682, הקיסר שלח משלחת למפות את האזור, כדי לבדוק את האיום מצד הרוסים. המרגלים מסרו לו שעל אף שחומות אלבזינו עשויות עץ, הן בנויות בצורה שרק תותחים יצליחו להבקיע אותן. ההכנות למסע מלחמה של אלפי קילומטרים נמשכו 3 שנים. רק ביוני 1685 הגיע הצבא הסיני מול חומות אלבזינו. הקיסר הורה לנסות ראשית כל למנוע שפיכות דמים ולבקש מהעיר כניעה ללא מלחמה. המצביא הסיני בן המנצ'ו לנגסטן, הורה לא לתקוף ראשונים את הרוסים, ואם הם תוקפים ראשונים ונכנעים להמנע מפגיעה בהם, ולהראות להם את מידת הנדיבות.
הסינים התמקמו דרומית למבצר, ובנו סביבו עמדות מוגבהות של קשתים. מצפון מזרח ומערב למצודה הם הציבו תותחים. בנהר מדרום מזרח היו גם ספינות תותחים סיניות, סך הכל היו לסינים לפי מקורות מערביים יותר מ150 קני תותח. בנוסף היתה יחידה של כמאה מוסקטרים.
בימים הראשונים למצור נהרגו יותר מ1000 רוסים,חומות העץ של אלבזינו ומבצריה ניזוקו קשות. אבל החומה עדיין עמדה, והסינים החליטו לעבור לשלב הבא והחלו להצית את החומה. בלחץ תושבי העיר נאלץ מפקד העיר להכנע. הסינים אכן הראו נדיבות כלפי הרוסים ולא טבחו אותם, אבל אפשרו להם לסגת למפקדה הרוסית בנרצ'ינסק או להישאר, מצד שני הם כן העלו את המבצר באש. הסינים גם לא פגעו בשדות של תושבי אלבזינו ואחרי נסיגת הסינים תושביה חזרו וקצרו את יבוליהם, והרוסים החליטו לבנות את החומה מחדש. לצורך כך נשכר אפנאסי איבנוביץ' בייטון, מהנדס פרוסי שבוי מלחמה. בייטון בנה חומות נמוכות יותר מהקודמות אבל חזקות בצורה משמעותית הן היו עשויות מדפנות עץ שביניהן יש חומר. אלבזינו קבלה באותו זמן מעמד של עיר משלטונות מוסקווה, ואף הוענק לה מגן עירוני. הפעם חומות העיר עמדו במצור סיני ממושך ב1686. הסינים באו הפעם עם 3000 חיילים, כמות גדולה של אספקה, שאמורה להספיק למצור ממושך ושתי ספינות טעונות באבק שריפה בלבד. לרוסים מאידך היו רק 800 איש ו10 תותחים. הקרב התחיל ב18 ליולי 1686. הסינים כשלו פעם אחר פעם בנסיונותיהם להבקיע את חומות העיר. הרוסים הסבו להם פגיעות קשות, הרוסים מאידך סבלו ממעט הרוגים יחסית. היו גם מספר נסיונות רוסיים לצאת מחומות העיר ולפגוע בסינים אך הם נהדפו כולם.
בעקבות כך הורה המצביא הסיני לנגסטן לחפור תעלה מסביב לחומות כדי למנוע מתושבי העיר גישה למי הנהר. באוקטובר כאשר מי הנהר קפאו הסינים הקימו מבצר בגדה הנגדית. בינתיים מתו רבים מתושבי העיר ברעב ובמגפות. אלא שגם במחנה הסיני האספקה הלכה והתמעטה ורבים מתו מרעב. בעקבות כך שלטונות מוסקווה פנו לקיסר בבקשה לשלום. אלבזינו שמנתה באותו זמן כ150 לוחמים בלבד החזיקה מעמד במצור ולא נכנעה. אבל הסכם השלום עם הסינים קבע שעליה להנטש וכך נעשה.
ב16899 נחתם הסכם בין רוסיה לסין בו נקבע שיש לרוסים אישור לסחר חופשי עם הסינים ויש להם זכות להחזיק במבצר בנרצ'ינסק.
הקיסר הסיני קנגשי משושלת צ'ינג (1661–17222) ראה את השטח כשטח סיני ואת הרוסים כפולשים. בשנת 1682, הקיסר שלח משלחת למפות את האזור, כדי לבדוק את האיום מצד הרוסים. המרגלים מסרו לו שעל אף שחומות אלבזינו עשויות עץ, הן בנויות בצורה שרק תותחים יצליחו להבקיע אותן. ההכנות למסע מלחמה של אלפי קילומטרים נמשכו 3 שנים. רק ביוני 1685 הגיע הצבא הסיני מול חומות אלבזינו. הקיסר הורה לנסות ראשית כל למנוע שפיכות דמים ולבקש מהעיר כניעה ללא מלחמה. המצביא הסיני בן המנצ'ו לנגסטן, הורה לא לתקוף ראשונים את הרוסים, ואם הם תוקפים ראשונים ונכנעים להמנע מפגיעה בהם, ולהראות להם את מידת הנדיבות.
הסינים התמקמו דרומית למבצר, ובנו סביבו עמדות מוגבהות של קשתים. מצפון מזרח ומערב למצודה הם הציבו תותחים. בנהר מדרום מזרח היו גם ספינות תותחים סיניות, סך הכל היו לסינים לפי מקורות מערביים יותר מ150 קני תותח. בנוסף היתה יחידה של כמאה מוסקטרים.
בימים הראשונים למצור נהרגו יותר מ1000 רוסים,חומות העץ של אלבזינו ומבצריה ניזוקו קשות. אבל החומה עדיין עמדה, והסינים החליטו לעבור לשלב הבא והחלו להצית את החומה. בלחץ תושבי העיר נאלץ מפקד העיר להכנע. הסינים אכן הראו נדיבות כלפי הרוסים ולא טבחו אותם, אבל אפשרו להם לסגת למפקדה הרוסית בנרצ'ינסק או להישאר, מצד שני הם כן העלו את המבצר באש. הסינים גם לא פגעו בשדות של תושבי אלבזינו ואחרי נסיגת הסינים תושביה חזרו וקצרו את יבוליהם, והרוסים החליטו לבנות את החומה מחדש. לצורך כך נשכר אפנאסי איבנוביץ' בייטון, מהנדס פרוסי שבוי מלחמה. בייטון בנה חומות נמוכות יותר מהקודמות אבל חזקות בצורה משמעותית הן היו עשויות מדפנות עץ שביניהן יש חומר. אלבזינו קבלה באותו זמן מעמד של עיר משלטונות מוסקווה, ואף הוענק לה מגן עירוני. הפעם חומות העיר עמדו במצור סיני ממושך ב1686. הסינים באו הפעם עם 3000 חיילים, כמות גדולה של אספקה, שאמורה להספיק למצור ממושך ושתי ספינות טעונות באבק שריפה בלבד. לרוסים מאידך היו רק 800 איש ו10 תותחים. הקרב התחיל ב18 ליולי 1686. הסינים כשלו פעם אחר פעם בנסיונותיהם להבקיע את חומות העיר. הרוסים הסבו להם פגיעות קשות, הרוסים מאידך סבלו ממעט הרוגים יחסית. היו גם מספר נסיונות רוסיים לצאת מחומות העיר ולפגוע בסינים אך הם נהדפו כולם.
בעקבות כך הורה המצביא הסיני לנגסטן לחפור תעלה מסביב לחומות כדי למנוע מתושבי העיר גישה למי הנהר. באוקטובר כאשר מי הנהר קפאו הסינים הקימו מבצר בגדה הנגדית. בינתיים מתו רבים מתושבי העיר ברעב ובמגפות. אלא שגם במחנה הסיני האספקה הלכה והתמעטה ורבים מתו מרעב. בעקבות כך שלטונות מוסקווה פנו לקיסר בבקשה לשלום. אלבזינו שמנתה באותו זמן כ150 לוחמים בלבד החזיקה מעמד במצור ולא נכנעה. אבל הסכם השלום עם הסינים קבע שעליה להנטש וכך נעשה.
ב16899 נחתם הסכם בין רוסיה לסין בו נקבע שיש לרוסים אישור לסחר חופשי עם הסינים ויש להם זכות להחזיק במבצר בנרצ'ינסק.
תמונות:
1. הקיסר קנגשי
2. לוחמים של שושלת צ'ינג
3. מפה הולנדית של מבצר אלבזינו
4. מגן העיר של אלבזינו
1. הקיסר קנגשי
2. לוחמים של שושלת צ'ינג
3. מפה הולנדית של מבצר אלבזינו
4. מגן העיר של אלבזינו
תגובות
הוסף רשומת תגובה