קרב סלדו

בשנת 1340 אבול חסן סולטן מרוקו מן השושלת המרינית חבר ליוסוף הראשון אמיר גרנדה במטרה לכבוש את כל ערי החוף של חצי האי האיברי ולהחזיר אותן לידיים מוסלמיות. צי קסטיליאני שנשלח כדי למנוע את הפלישה המוסלמית נהרס כליל בסערה. אלפונסו ה-11 מלך קסטיליה היה נואש. הוא בקש מאשתו לאונור דה גוזמן (או בשמה הפורטוגזי דה גוזמאו) שתשכנע את אביה אפונסו הרביעי מלך פורטוגל, שיסייע לו מול האיום הערבי. מלך פורטוגל נענה לבקשתו ושלח לעזרתו צי בפיקודם של האדמירל הגנואזי אנטוניו פזניו, ושל בנו הנסיך קרלוס. בנוסף על כך קבל סיוע של 10 ספינות שנשלחו ממלכת אראגון. אבל נראה היה שכל זה לא היה מספיק מול הצי המוסלמי הגדול בהרבה. בנוסף על כך היו חילוקי דעות בין שני המלכים הנוצריים לגבי ניהול המלחמה. בינתיים המוסלמים הקימו מחנה ענק בטריפה, מתכוננים להמשך הפלישה.
מועצת מלחמה החליטה לחלק את הכוחות כך שכוחות פורטוגל ילחמו נגד מרוקו וכוחות קסטיליה נגד גרנדה.
בתאריך 29 באוקטובר 1340 נערך מה שמכונה קרב סלאדו או קרב טריפה. חיל הפרשים הקסטיליאני חצה את נהר סלאדו. טובי הפרשים המוסלמים ניסו להלחם נגדו, אך לא הצליחו לבלום את ההתקפה. אחר כך הצטרף מלך פורטוגל לקרב, מנהל קרב קשה מול הצבא הנוצרי. אחריו הצטרף לקרב מלך קסטיליה. הכוחות הנוצריים הביסו את הכוחות המוסלמיים בצורה קשה. כוחות גרנדה, שנלחמו על הבית עוד נלחמו בנחישות רבה יותר, אך כוחם לא עמד להם. בסופו של דבר הכוחות המוסלמיים נאלצו לסגת משדה הקרב, משאירים אחריהם שלל רב של נשק ואוצרות. בסוף הקרב פנה אלפונסו ה-11 מקסטילה לחמיו אפונסו הרביעי מפורטוגל, שהוא יכול לקחת מה שהוא רוצה מהשלל. הוא בחר רק חרב אחת מעוטרת באבנים יקרות ואת אחיינו של סולטן מרוקו כשבוי. למחרת חזרו כוחות קסטיליה לסביליה והפורטוגזים חזרו לפורטוגל.
תמונות:
1. סצנה מהקרב באיור מהתקופה
2. סצנה מהקרב בציור מהמאה ה-17 בכנסיית סנטה מריה דה גואדלופה באקסטרמדורה שבספרד
3. אלפונסו ה-11 מקבל פני אצילים
4. אפונסו הרביעי מלך פורטוגל
לפוסט בפייסבוק