הסולטן כפור
אחת השושלות העצמאיות הראשונות של האסלאם, שהתנתקו דה פאקטו מהח'ליפות, הייתה השושלת האיחשידית. מייסד השושלת היה האמיר מוחמד טוגג' אל איחשיד (882-946) ממלוכ טורקי שמונה בידי הח'ליפות העבאסית למושל מצרים, החג'אז (מערב ערב הסעודית של ימינו) סוריה, וארץ ישראל של ימינו, והפך את שטח שלטונו למדינה עצמאית למעשה.
בשנת 923 קנה אל איחשיד (שבעצמו נקנה כעבד) עבד אפריקני (לא ברור אם מאתיופיה או מנוביה) העבד סורס והוענק לו השם הערבי אבו אל מיסכ כפור.
עד מהרה הבחין אל איחשיד בחוכמתו של כפור, שחרר אותו מהעבדות ומינה אותו לאחראי על החינוך של שני בניו. בנוסף על כך כפור מונה למפקד הצבא ופיקד על הצבא האיחשידי במספר מסעות מלחמה בחג'אז. בנוסף כפור צורף למשלחות שונות לח'ליפות העבאסית בבגדאד. בשנת 946 מת מוחמד טוגג' איחשיד. וכפור הפך לעוצר, כיוון שהופקד על חינוך בניו. בשנים 946-961 הוא שמש עוצר לבן הבכור אונג'ור ואחרי מותו של אחיו הקטן אבולחסן עלי, שמת בשנת 966. אחרי מותו הכריז על עצמו כפור כשליטה בפועל של מצרים טבע מטבעות ונהל את המדינה בכל המובנים. בתקופת שלטונו נהל בהצלחה מלחמות מול הקרמטים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/519001888254352) מחצי האי ערב, החמדנים מסוריה, הפאטימים מהמגרב, והנובים מסודאן של ימינו.
בתקופת שלטונו תרם כפור לאמנות. בין השאר טפח את המשורר הערבי הנודע מותנבי, שחבר לו שירי הלל, אולם כשכפור לא גמל לו במשרה מכובדת מספיק לטעמו, החל לחבר שירים הלועגים לו, חלקם בעלי ניחוח גזעני בשל צבע עורו. מסופר על כך שבנה מסגדים וארמונות מפוארים, וכן את גני הכפוריה בפוסטט, אולם לא נמצאו שרידים למפעלי הבנייה שלו.
כפור מת בשנת 968 בקהיר, ככל הנראה נקבר בירושלים. מי שירש את תואר אמיר מצרים היה האמיר האיחשידי האחרון אבולפואריס אחמד אבן עלי בנו של אבולחסן עלי.
תמונה: מטבע של כפור שנטבע ברמלה בשנת 966
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה