סיפורה של משפחתו של שמעון קדוש בשואה

בשנת 1913 נסע יהודי בשם שמעון קדוש מהעיר מוגדור שבמרוקו לעבוד בעיר ליון שבצרפת. כעבור כמה שנים הצטרפו אליו אשתו ושלושת ילדיו. בצרפת נולדו עוד שני ילדים.
אחד הילדים דוד קדוש, יליד 1917,  הצטיין בספורט תחילה היה מתאגרף, ואף זכה באליפות צרפת לחובבים. אחר כך נטש את האגרוף והפך לרוכב אופניים תחרותי, שהשתתף במרוצים בצרפת ובאלג'יריה.
במקביל החל דוד קדוש להתעניין בפוליטיקה והצטרף למפלגתו של היהודי לאון בלום, מי שיהפוך לראש ממשלתה של צרפת. בשנת 1936 הצטרף לכוחות הבין לאומיים שנלחמו נגד פרנקו במלחמת האזרחים הספרדית, ואף שמש בתפקיד פיקודי, בעקבותיו זכה לכינוי "אל קפיטנו". הוא חזר בשנת 1937 לצרפת וחזר להתחרות במרוצי אופניים. בשנת 1938 התגייס לצבא הצרפתי, ושוחרר, וכעבור שנה גויס שוב, בגלל פרוץ מלחמת העולם השניה ליחידת הנדסה, אולם לא הספיק להילחם, הצבא הצרפתי נכנע לגרמנים, וצרפת נכבשה בידי גרמניה הנאצית. דוד קדוש נשמע לקריאתו של שארל דה גול והצטרף לכוחות המורדים, תחילה ניסה לברוח לבריטניה, ולהצטרף לצבא צרפת החופשית, אולם משימתו נכשלה. הוא התחמק מהגרמנים, והגיע לעיר טולוז, שם הצטרף לפרטיזנים הצרפתיים, ונלחם נגד הגרמנים מהרי הפירנאים.
במקביל גם אביו שלום קדוש הצטרף להתנגדות לנאצים וסייע להיהודים בליון ככל יכולתו. נערה צרפתיה שאמץ, והייתה נשואה לפרטיזן צרפתי, הסגירה את בעלה וגם את שלום קדוש, אשתו. כמו גם את בתו פיבי אברג'ל ושנים מילדיה (בעלה וביתה שלא היו בבית ניצלו). בנוסף הנאצים תפסו את אחיותיו מרסל וסימי (סימון) וכן את דודו שנכח בבית אותו זמן. שני הבנים הקטנים אלבר וז'ולייט שהוא אות זמן אצל חברים, וכך ניצלו. את יתר המלחמה העבירו במסתור אצל אישה צרפתיה, שהצילה את חייהם.
פיבי אברג'ל ושנים מילדיה נרצחו בידי הנאצים בתאריך 11.8.1944. מרסל קדוש נספתה בתאריך לא ידוע. סימי קדוש זייפה את גילה ואמרה שהיא בת 16, כשלמעשה הייתה בת 13 בלבד, וכך הצילה את חייה. היא הייתה עדה לרצח אימה בתאריך 23.8.1944.
בתאריך 19.1.1945 לקראת סיום המלחמה הובילו הנאצים את אסירי אושויץ אל מחוץ למחנה. סימי קדוש זיהתה את אביה אותו לא ראתה זמן רב, אחד מהחיילים הנאצים שאל אותה אם זה אביה, והיא השיבה בחיוב. בעקבות כך הוא נורה למוות. על כך לא סלחה לעצמה כל חייה.
אחרי המלחמה אתרה את שני אחיה הקטנים שהיו במסתור אצל האישה הצרפתיה, אתה שמרו על קשר עד מותה, וכינו אותה בשם לה ממה. הצרפתיה שהסגירה את בני קדוש לנאצים אותרה וחוסלה בידי הפרטיזנים.
במקביל דוד קדוש נשלח בידי צבא צרפת החופשית לשבש את פעילותו של משטר וישי, ושל נציגי גרמניה, במולדתו מרוקו. פעילותם כללה חבלה במכוניותיהם של נציגי גרמניה. שנים מנציגי גרמניה נהרגו בעקבות חבלה בבלמים. בנוסף חיבלו קדוש ואנשיו במפקד היהודים שנערך במרוקו בידי משטר וישי. פעולה נוספת הייתה הנפת דגלי ארצות הברית בריטניה, וצרפת החופשית מעל קולנוע רקס באגאדיר, תחת אפו של משטר וישי.
אחרי המלחמה דוד קדוש עבר לעיר מוגדור שם עסק באימון הנערים היהודיים בלחימה לקראת עלייה לארץ, במסווה של תנועת נוער. דוד קדוש שהיה חבר בתנועת הנוער קדימה היה בין מקימי מושב קדימה, בקרבת רמלה (כיום מושב ישרש). בהמשך עבר לעיר רמלה, שם רכז את הספורט המקומי. במקביל חזר להתחרות ברכיבת אופניים תחרותית, ובהמשך שמש כמאמן נבחרת ישראל, ושופט בין לאומי. מקרה מפורסם הקשור  אליו היה בשנת 1957 כאשר רכב על אופניו, ונפגע קשה בידי מכוניתו של שלישו של בן גוריון, נחמיה ארגוב. נחמיה ארגוב, שחשב שקדוש נהרג, שם קץ לחייו בעקבות המקרה.
דוד קדוש ואחותו סימון קדוש לגרנז' היו עדים במשפטו של הפושע הנאצי קלאוס ברבי המכונה הקצב מליון. קלאוס ברבי נידון בשנת 1987 למאסר עולם בידי בית משפט צרפתי.
סימון קדוש לגרנז' זכתה על פעילותה באות לגיון הכבוד הצרפתי.
תמונות:
1. דוד קדוש
2. פיבי אברג'ל ושלושה מילדיה
3. סימון קדוש לגרנז' מקבלת את אות לגיון הכבוד הצרפתי
לפוסט בפייסבוק