יאן הוס

לפוסט בשנת 1382 נערכה באנגליה חתונה בין ריצ'רד השני מלך אנגליה לבין אנה מבוהמיה, בתו של קרל הרביעי מלך בוהמיה (היא צ'כיה של ימינו). עוד חתונה נשכחת בין שני בתי מלוכה אירופים, אבל לחתונה הזו הייתה השפעה עקיפה.
אחדים מהאצילים הבוהמיים חזרו מאנגליה עם ספריו של המתקן הדתי האנגלי ג'ון ויקליף, מי שנחשב למבשר הפרוטסטנטיות, אך זכה בארצו להצלחה צנועה בלבד.
אחד מאלו שקראו את ספרו של ויקליף בבוהמיה, היה יאן הוס, כומר שהיה רקטור אוניברסיטת פראג, שם שמש כמרצה לתאולוגיה ופילוסופיה. בתקופת היותו רקטור גברה המתיחות באוניברסיטה בין צ'כים לגרמנים, בעקבותיה עזבו אנשי הסגל הגרמנים את אוניברסיטת פראג לטובת אוניברסיטת לייפציג.
בהשפעת ויקליף קרא יאן הוס לרפורמות בדת הנוצרית. בשנת 1402 הוא החל לשאת דרשות בכנסיית בית לחם בפראג בצ'כית ולא בלטינית. הוא דבר נגד התעשרותה של הכנסייה, וגם נגד התעשרות יתר של אצילים וסוחרים. הוא קרא לחזור לתנ"ך כמקור סמכות דתית, והתנגד לטענה שהאפיפיור איננו יכול לטעות (מה שבלי ספק התגבר לאור העובדה שבמקביל אליו כיהנו בשלב מסוים שני אפיפיורים במקביל). יאן הוס הפך להיות פופולארי מאוד, ושמש גם ככומר האישי של המלכה סופיה.
בשנת 1408 אסר עליו הארכיבישוף של פראג לשאת נאומים ולתת שרותי דת. הוס לא שמע לו והמשיך להטיף נגד האפיפיור והכמורה. בעקבות כך פנה הארכיבישוף של פראג לאפיפיור אלכסנדר החמישי, וזה הוציא צו האוסר כל הטפה לתורתו של ויקליף. 200 כתבים שלו הועלו על המוקד והוס גונה. אנשיו של הוס ברומא ניסו לשוא להניא את האפיפיור מגינויו. בשנת 1410 הוציא האפיפיור יוהנס ה-23 (שבהמשך אפיפיורותו נשללה ממנה לכן יש אפיפיור נוסף עם אותו שם) צו חרם על הוס. בשנת 1411 גורש הוס מפראג. מה שעורר מהומות ברחבי העיר, מאחר ומרבית הבוהמים היו מחסידיו, ולמעשה מלבד העניין הדתי מדובר היה גם במאבק הפנימי בבוהמיה בין צ'כים לגרמנים. בין לבין, יאן הוס המשיך להטיף וגינה את המנהג הקתולי לכפר על חטאים בתמורה לתרומה לכנסייה. בתקופת שהותו בגלות במקומות שונים ברחבי בוהמיה, כתב יאן הוס מספר ספרים בהם הסביר את הדוקטרינה הדתית שלו. בנוסף על כך תרגם את התנ"ך מלטינית לצ'כית, מה שנחשב למעשה דתי מהפכני. הוא הסתובב ברחבי בוהמיה, כשהוא מטיף לרפורמה דתית וצובר עוד ועוד מאמינים. הוא הכריז על ניתוקה של הכנסייה הצ'כית מהכנסיה הקתולית ועל ניתוק בוהמיה מהאימפריה הרומית הקדושה- וכך למעשה פתח פתח להקמת המדינה הפרוטסטנטית הראשונה בהיסטוריה. גם כאן המתיחות האתנית נתנה אותותיה כאשר מרבית אנשי הכנסיה שגינו אותו היו ממוצא גרמני ומרבית תומכיו היו צ'כים.
בשנת 1413 כתב יאן הוס את ספרו  De Ecclesia בלטינית "על הכנסיה". בספר טען שרק ישו יכול להדריך את הנוצרים, ובכך קרא תיגר על האפיפיור ועל ההיררכיה הכנסייתית.
ב-1 בנובמבר 1414  הוזמן יאן הוס לוועידה כנסייתית בקונסטנץ שבגרמניה (אז בישופות עצמאית), תחת חסותו של זיגיסמונד קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הקיסר הבטיח לו שיערוב לשלומו, ושלא יאונה לו כל רע. הוס בתמימותו נסע לוועידה כשהוא מקווה שיצליח להסביר את טענותיו וליישב את ההדורים, יחד עם זאת הוא כתב צוואה, כי הבין שיש לו ממה לחשוש. 
ברחבי קונסטנץ התפרסמו מודעות בדבר ויכוח תאולוגי בין יאן הוס לבין מיכל מנמצ'קו ברודו. אולם הוס נעצר מייד כשהגיע לקונסטנץ. הוא נכלא בטירתו של הארכיבישוף של קונסטנץ. בעקבות מעצרו פרש הקיסר זיגיסמונד מהוועידה.
במהלך הוועידה נשרפו כתביו של ויקליף,  ועצמותיו נידונו לשרפה. הוס הועבר למנזר דומיניקני, שם בילה את השבועות האחרונים לחייו. במשך אותם שבועות הועמד למשפט וניסו פעם אחר פעם לשכנע אותו שיחזור בו, אולם הוא נשאר בשלו. ב- 6 ביולי 1415 נידון יאן הוס לשריפה באשמת כפירה בידי מועצת הוועידה. יאן הוס הועלה על המוקד בגיל 43 . יחד איתו נשרפו כתביו. אפרו הושלך למי נהר הריין. אולם בבוהמיה תורתו נשארה וקם לכנסייה ההוסיטית ולעם הבוהמימנהיג צבאי שיגיע להצלחות מרשימות הכוונה היא ליאן ז'יז'קה, עליו דברנו בפוסט בעבר (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=562791453875395&id=477237389097469) אמנם האמונה ההוסיטית כבר לא קיימת בימינו אך ליאן הוס ולממשיכיו יש תפקיד חשוב בבניית הלאומיות הצ'כית.
פראג בקליפת אגוז
תמונות:
1. יאן הוס
2. הוס מטיף למאמיניו מתוך כתב יד צ'כי 1490
3. עמוד מתוך תנ"ך מרטיניצ'קה בשפה הצ'כית משנת 1430 בו רואים איור של הוס עולה על המוקד
4. הוס בתחריט מ1580
5. משפטו של הוס בוועידת קונסטנץ צייר קרל פרידריך לסינג 1842
6. יאן הוס מסביר את עקרונותיו באוניברסיטת פראג מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו
לפוסט בפייסבוק