קאדג'ו קאזולה לואיס
קאדג'ו קאזולה לואיס, נולד בסביבות שנת 1840 במה שהיום הוא מדינת בנין שבמערב אפריקה. הוא היה בן לקבוצה אתנית שנקראת יורובה. בשנת 1860 נשבה על ידי צבאה של ממלכת דהומיי, מדינה ששכנה בבנין של היום וכלכלתה התבססה בין השאר על סחר בעבדים. באפריל או מאי 1860 נמכר לסוחר העבדים ויליאם פוסטר ממובייל אלבמה, ואיש העסקים טימותי מאהר. והפליג על ספינת העבדים קלותילד שהפליגה עם עבדים אפריקנים רבים. על אף שהבאת עבדים מאפריקה הייתה בלתי חוקית בארה"ב כבר משנת 1808 היו עדיין כאלה שיבאו עבדים בסתר. שלטונות ארצות הברית אמנם הוציאו כתב אישום נגד פוסטר, מאהר ואחרים שהיו מעורבים בסחר העבדים, אך הם הצליחו להעביר את העבדים לפנים הארץ ולמכור אותם לאנשים שונים, ולצאת זכאים במשפט בינואר 1861. לואיס נמכר לאדם בשם ג'ימס מאהר ועבד אצלו כעובד סיפון של ספינת קיטור, בתקופה זו ניתן לו השם קאדג'ו לואיס- ככל הנראה שיבוש של שמו בשפת היורובה קאזולה אולואלה. עם תום מלחמת האזרחים בשנת 1864 שוחרר לואיס מעבדותו.
בתקופה זו החלו העבדים המשוחררים מהספינה קלותילד לנסות לגייס כסף כדי לחזור חזרה לאפריקה. הם הבינו שהסכום גבוה מדי והחליטו להקים עיירה בה הם יוכלו לחיות ביחד חיים משותפים.
בספטמבר 1872 הצליח לואס לגייס סכום של 10,000$ כדי להקים באלבמה את העיירה אפריקטאון. בעיירה אנשים דברו בשפותיהם חיו על פי מנהגיהם, אם כי אמצו מספר מנהגים אמריקנים ואת הדת הנוצרית. לואיס נטבל לנצרות הבפטיסטית בשנת 1869. לואיס נישא לניצולת קלותילד בשם אביל (באנגלית נקראה סיליה) לזוג נולדו 6 ילדים. לואיס עבד כפועל חקלאי וכעגלון. ובסופו של דבר בכנסייה המקומית. בשנת 1902 כשהיה עגלון נפגע על ידי רכבת, ותבע את חברת הרכבות וזכה בתביעה בפיצוי של 65000$ אולם הפיצוי בוטל בערעור.
עם השנים נכתבו עליו ספרים רבים והוא רואין לעיתונים שונים. בנוסף נכתבו עליו מאמרים ומחקרים בכתבי עת בנושאי אנתרופולוגיה ופולקלור. הוא שמש גם כמדריך לאפרו אמריקאים שניסו להתחקות אחרי שורשיהם האפריקניים.
אשתו אביל מתה בשנת 1905. בשנת 1925 הוא נותר הניצול האחרון של הספינה קלותילד. קאזולה לואיס מת ב-17 ביולי 1935, והיה האפריקני האחרון שהובא בספינת עבדים.
תמונות:
1. קאדג'ו לואיס
2. קאדג'ו לואיס מצולם עם אבאצ'ה (קלרה טרנר) גם היא ניצולת הספינה קלותילד, בשנת 1914
3. נוגשי עבדים באפריקה מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה