שערוריה בקהל קודש קושטא

בקיץ 1625 הסעירה שערוריה את הקהילה היהודית של איסטנבול.
הכל התחיל כאשר אחת השכנות של הצורף יאודה גורי הציצה לדלת ביתו הפתוחה חלקית. היא שמה לב שאשת יאודה גורי מטגנת פסטלס כהרגלה. יאודה גורי היה בנסיעת עסקים כדרכו, אבל היא לא הייתה לבד שם. היה שם לא אחר מאשר כלב, שולייתו של יאודה גורי, שהיה בן ביתם וגדל אצל יאודה מילדות. כלב חבק אותה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. השכנה רצה לספר לשכנות האחרות על הסקנדל. והן החליטו לעקוב אחרי מה שקורה בבית יאודה גורי. אחת השכנות נזפה באשת יאודה גורי, על כך שהיא פוגעת בכבוד המשפחה. גם אחותו של כלב, שתפסה אותו יחד עם אשת יאודה גורי,נזפה בו ואמרה שעל חטא כזה עונשו כרת (מיתה בידי שמים).
באחת הפעמים התפרצה אחת השכנות לבית ותפסה את כלב ואת אשת יאודה גורי על חם. לאט לאט השכנים החלו לספר על כך שזו לא פעם ראשונה שנתקלו במקרים כאלה.
השכנים הלכו לבית הדין הרבני ודווחו על עבירת הניאוף.
מששמע יאודה גורי על המעשה איים להרוג את בני הזוג (או לפחות כך טען), אולם בית הדין אמר שאסור לו לעשות מעשה כזה.
כצפוי בית הדין פסק לפי ההלכה שאישה נשואה נואפת "אסורה על בעלה ואסורה על בועלה", לכן יאודה גורי חויב לתת גט לאשתו, ונאסר עליה לקיים כל מגע עם כלב.
אלא שיאודה גורי למרבה ההפתעה לא פטר את השוליה הסורר. יותר מכך הוא גם לא הפסיק לחיות עם אשתו, עבירה עליה יכול היה להיאסר בידי בית הדין הרבני. כדי למנוע זאת הוא פנה לבית דין שרעי והתחתן אתה מחדש על ידי קאדי מוסלמי.
רבני איסטנבול, התכנסו לפסוק מה הדין במקרה כזה של ניאוף, עליו הבעל מוחל. ר' יוסף מיטראני פסק, שעל פי העדויות, האישה אסורה על בעלה מכל וכל. מאידך ר' יחיאל באסאן, פסק שיתכן שהבעל אינו בטוח במאת האחוזים שאשתו בגדה בו לכן התיר לו להשאר עמה. ההלכה נפסק לפי דעת הרב מיטראני, אולם מובן שבית הדין לא יכול היה לנקוט בשום סנקציה מול יאודה גורי, ואשתו מאחר שחיו ביחד באישור בית הדין השרעי.

תמונות:
1. סוחר יהודי איסטנבולי בן סוף המאה ה-16
2. יהודי איסטנבולי מראשית המאה ה-18 צייר ז'ן בטיסט ון מור
3. נשים יהודיות באיסטנבול מחצית המאה ה-19
לפוסט בפייסבוק

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטולטקים

טבח סנט ברייס

מלטה יוק