אל יהודו גלות ירושלים אשר בבבל

פוסט נוסף לתשעה באב הפעם  על גולי בבל.
נבוכדנצר  השני מלך בבל הגלה חלק מתושבי יהודה לבבל במספר הגליות כמו גלות יהויכין (597 לפני הספירה), הגלות אחרי חורבן בית המקדש הראשון (586/7 לפני הספירה) ואחרי רצח גדליה (שנים ספורות אחרי החורבן https://www.facebook.com/historiaolamit/photos/a.477656592388882.1073741827.477237389097469/703587896462416/?type=3&theater).
אחד המקומות בהם יושבו היהודים כונה באכדית שפתם של הבבלים בשם אל יהודו- כלומר עיר יהודה, אותו שם בו כונתה בירת יהודה ירושלים בשפתם של הבבלים- אם תרצו ירושלים של בבל- אתר השוכן כיום במזרח מרכז עיראק.
בתחילת שנות האלפיים החלו להתגלות לוחות טין הכתובים בשפה האכדית מהם ניתן ללמוד על היהודים שחיו באל יהודו, מסוף התקופה הבבלית וראשית התקופה הפרסית. בכ-210 הלוחות שהתגלו באתר ניתן לקרוא על אנשים עם שמות יהודיים מובהקים כמו, עזריהו, יהוכל, אחאב, צפניה, זכריה, יעליהו, צוריה, שכניהו ושמות נוספים לחלקם מקבילות במקרא, וחלקם מזוהים כיהודיים בשל הסיומת התאופורית יה (שכמובן שובשה לפי המבטא האכדי כמקובל בתקופה). הלוחות מכילים, מסמכים משפטיים, דוחות עסקיים, דווח על תשלומי מסים מהם ניתן ללמוד על כך שהיהודים התיישבו בבבל והתחילו לעסוק בה בחקלאות, מסחר ועסקים, לא פלא שעזרא ונחמיה לא הצליחו לסחוף את כל היהודים לחזור לציון אחרי הצהרת כורש. המסמך הקדום ביותר הוא משנת 33 למלך נבוכדנצר כלומר 572 לפני הספירה. והאחרון שבהם הוא  משנת 477 לפני הספירה כלומר מתקופת שלטונו של חשיארש-אחשוורוש הראשון מלך פרס.  המסמכים כתובים אכדית אולם אל חלקם חתומים היהודים בשפותיהם עברית או ארמית.
עובדה מעניינת היא שבמקביל לאל יהודו נמצאו לוחות ממקום בשם אל חזתו שיושב בידי גולים פלישתים מעזה.
תמונות: תעודות מאל יהודו שהוצגו בתערוכה בנושא במוזיאון ארצות המקרא בירושלים
לפוסט בפייסבוק