מסע הצלב נגד הקת'ארים

קת'אריזם (מיוונית טהורים) הייתה דת שפרחה במערב אירופה, במיוחד בצרפת ובצפון איטליה,  ובמיוחד במחוז לנגדוק שבדרום צרפת, במאות 12-13.
מדובר היה בדת דואלית בדומה לדתות הזורואסטרית, המניכאית והבוגומילית (ממנה צמחה ככל הנראה). לפי הדת הקת'ארית מתנהלת בעולם מלחמה תמידית בין הטוב שמיוצג על ידי העולם הרוחני שהוא טוב קבוע ובלתי משתנה, ובין הרע שהוא העולם החומרי שהוא רע, זמני ומתכלה. בנוסף על כך האמינו הקת'ארים בגלגול נשמות מה שעומד בסתירה עם האמונה הנוצרית בעולם הבא. לתוך אלה הם הוסיפו יסודות שונים שלקוחים מהדת הנוצרית. בעקבות כך נחשבה הדת הקת'ארית לכפירה בעיני  רבים בממסד הקתולי.
הם היו כנסיה מאורגנת, עם היררכיה, ליטורגיה ומגוון טקסים. בשנת 1149 התבססה בישופות קת'ארית בצפון צרפת. כמה שנים אחר כך נוסדו בישופיות באלבי ובלומברדיה. בשנת 1167 בקר באזור הבישוף הבוגומילי ניקיטס, בעקבות ביקורו נוסדו עוד ועוד בישופויות קת'ריות. בסוף המאה כבר היו 11 בישופיות 1 בצפון צרפת 4 בדרומה ו-6 באיטליה. יחד עם זאת הם נהלו דת ללא כהנים ומקדשים, רבים מהם חיו חיי פשטות בהשפעת דמותו של ישו והתנזרו מאכילת בשר.
התפשטות הדת הייתה לצנינים בעיני האפיפיור אאוגנסיו השני, ששלח ללנגדוק בשנת 1147 שליח שיבלום את התפשטותם, אך הוא נחל כישלון משנת 1178 נשלח לטולוז לאותה מטרה הארכיבישוף פטר מסנט כריסטוגונוס וגם הוא נכשל. משלחת חמושה בראשות הבישוף קרדינל הנרי מסנט אלבנו הצליחה אמנם להשתלט על מעוז בלבור, אך לא הצליחה הרבה מעבר לכך.
בשנת 1198 עלה לשלטון האפיפיור אינוקנטיוס השלישי. תחילה הוא שלח משלחת שכנוע בדרכי שלום, אולם גם האצילים וגם הבישופים של האזור לא נענו לדרישותיהם. בעקבות כך החליט האפיפיור להדיח בשנת  1204 מספר בישופים באזור, ולהחליפם באחרים.
בין האנשים שנסעו לשכנע את הקת'ארים לחזור לדת הקתולית היה דומיניקוס הקדוש, מייסד המסדר הדומיניקני.
בשנת 1208 נשלח הלגאט האפיפיורי פייר דה קסטלנו להפגש עם שליט האזור הרוזן ריימונד השישי מטולוז, מי שנחשב למגינם של הקתארים. הוא האשים את הרוזן בכך שהוא מגן על כפירה. קסטלנו נרצח בדרכו חזרה לרומא בידי אביר שנשלח על ידי הרוזן ריימונד מטולוז.
בעקבות כך ציוה האפיפיור על מסע צלב נגד הקת'ארים. מסע צלב שנודע כמסע הצלב האלביגנזי. מסע הצלב נתמך בידי מרבית האצולה של צפון צרפת נגד האצולה הדרום צרפתית שתמכה בקת'ארים. ככל הנראה להכרזת האפיפיור שנושאי הצלב יזכו באדמותיהם של הקת'ארים הייתה השפעה על תמיכת הצפון צרפתים במסע.
ההתנגשות הצבאית הראשונה הייתה בקרבת העיירה בזייה ב-22 ליולי 1209. לתושבי העיר הקתולים הובטח שלא יפגעו אם יעזבו,אך הם העדיפו להלחם לצד בני עירם הקת'ארים. הקת'ארים ניסו לברוח מהעיר, אך הוכרחו לחזור אליה. מנהיג מסעי הצלב הכומר ארנו אמורי נשאל כיצד להבחין בין קתולים לקת'ארים והשיב שיש להרוג את כולם ללא הבחנה ושאלוהים כבר יחליט מה יהיה גורלם בעולם הבא. בסופו של דבר הצלבנים הפילו את דלתות כנסיית סן מרי מגדלן, בה הסתתרו קתארים רבים, והקרב הפך לטבח בסופו נהרגו 7,000 מתושבי העיירה בהם נשים וילדים. בנוסף על כך נרשמו מעשי אכזריות כמו שבויים שעיניהם נוקרו, אנשים שנגררו אחרי סוסים. בסיכום מסע הצלב נמנו 20 אלף הרוגים.
בהמשך אחרי מצור על טירת קרקסון מונה למפקד מסעי הצלב סימון דה מונפור.
בראש מתנגדי מסע הצלבהיו ריימונד-רוג'ר דה טרנקוול ופדרו השני, מלך אראגון, שנהרג במסע הצלב בקרב מירה בשנת 1213. כוחם של הקת'ארים הלך ודעך בשנת 1244 נכבשה המצודה שלהם במונטסגור שבהרי הפירנאים. הם נאלצו לרדת למחתרת. רבים מהם ברחו לאיטליה, שם הייתה סובלנות רבה יותר. במאה ה-14 עוד נשארו מספר מאמינים לדת. במאה ה-15 היא נעלמה כליל.
תמונות:
1. אבירים צלבנים טובחים בקת'ארים
2. נזירים פרנציסקנים נחרדים מטקס קת'ארי
3. הקת'ארים מגורשים מקרקסון בשנת 1209
4. דומינוקוס הקדוש מנהל "אוטו דה פה" לקת'ארים צייר פדרו ברוגטה 1475
5. קרב מירה בין הקת'ארים לצלבנים
6. סימון דה מונפור ואנשיו במצור על קרקסון
לפוסט בפייסבוק