מאר גבריאל

מנזר מאר גבריאל (נהגה מור גבריאל) הוא המנזר הסורי-אורתודוכסי העתיק בעולם. הוא ממוקם בטור עבדין- במחוז מרדין שבמזרח טורקיה, אחד מהמקומות האחרונים בעולם בהם עדיין שרדה השפה הארמית המדוברת.
המנזר הוקם בידי הנזיר הסגפן מאר שמואל, יחד עם תלמידו מאר שמעון בשנת 397 לספירה. לשיאו הגיע המנזר במאה השישית לספירה כאשר שכנו בו אלף נזירים חלקם מקומיים וחלקם קופטים ממצרים.
במהלך השנים המנזר קבל תרומות מקיסרים רומיים וביזנטיים כדוגמת ארקדיוס (קיסר ביזנטי 377-408), הונוריוס (קיסר רומי מערבי 384-423), תאודוסיוס השני (קיסר ביזנטי 401-450) ואנסטסיוס (קיסר ביזנטי 491-518)- אולם בהמשך כאשר חל פילוג בנצרות, הכנסיה הסורית כבר לא הייתה מוכרת כזרם לגיטימי על ידי קיסרי ביזנטיון. בין שנים 649-1049 שמש המקום כמושב הבישוף של טור עבדין. ומאז עד שנת 1915 היה בעל מעמד של בישופות עצמאית.
במאה השביעית קבל המנזר את שמו הנוכחי על שם מאר גבריאל מבית קוסטאן (573-648) הבישוף של טור עבדין שנודע בצדיקותו ובחייו הסגפניים.
במאה ה-14 נטבחו 440 נזירים בידי אנשיו של טימור לנג.
במלחמת העולם הראשונה נערך רצח העם האשורי, בו נרצחו מאות אלפי נוצרים מזרחיים באזור בעיקר בידי הכורדים המקומיים. בתקופה זו נכבש המנזר והוחזר לכנסייה רק בשנת 1919.
כיום המנזר פעיל ושוכנים בו שני נזירים ו-15 נזירות
(באגפים נפרדים) והוא שוב מושבו של הבישוף המטרופוליטני של טור עבדין. כיום המנזר רואה את עצמו כשומר הגחלת של הכנסיה הסורית האורתודוכסית הקטנה.
תמונות:
1. מגדלי הפעמונים של המנזר
2. אחד משערי המנזר
3. מזבח בכנסיית המנזר
4. החלל העתיק ביותר במנזר
5-10 מבנים מעוטרים במנזר
לפוסט בפייסבוק