האיקונוקלאזם הביזנטי

הציווי התנכי "לא תעשה לך כל פסל ותמונה" עורר פעמים רבות ויכוחים בעולם הנוצרי, בו מונצחת פעמים רבות דמותם של הקדושים בפסלים ותמונות. בשנים 726-729 הוציא הקיסר הביזנטי לאו השלישי צו האוסר את הנצחת הקדושים בפסלים ואיקונות אותם ראה כסוג של עבודת אלילים. בצו תמכה רוב האצולה וחלק מהכמורה, אולם מרבית הנזירים והכמרים התנגדו לו. בתקופה זו החל ברחבי האימפריה תהליך של איקונוקלאזם כלומר השחתת התמונות ופסלי הקדושים. מובן שתהליך זה לא התקבל בהסכמת כל העם.בשנת 727 דוכא מרד אנטי איקונוקלסטי ביוון. פטריאך קונסטנטינופול גרמנוס הראשון שהתנגד לאיקונוקלאזם התפטר ובמקומו מונה אנסטסיוס התומך. ההתנגדות הגדולה ביותר הייתה באיטליה, שהייתה גם היא חלק של האימפריה הביזנטית. האפיפיורים גרגוריוס השני והשלישי התנגדו לאיקונוקלאזם ואף כינסו בשנים 730 ו732 מועצות שגינו אותו. כמחאה לאו העביר את דרום איטליה מתחום השיפוט של האפיפיור ברומא לתחום של פטריאך קונסטנטינופול. בשנת 727 הובסו כוחותיו של לאו וגורשו מאזור רוואנה שבאיטליה בעקבות התנגדות תושביו לאיקונוקלאזם. סימנים אלה בשרו על תחילת הפלוג בין הכנסיה הקתולית והאורתודוכסית. על אף שבהמשך שתי הכנסיות ימשיכו להשתמש בפסלים ואיקונות לצרכי פולחן, איסור שרק חלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות יממשו בהמשך.
תמונות:
1. מטבע של לאו השלישי קיסר האימפקיה הרומית המזרחית
2. איקונוקלאסטים שורפים איקונין מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו"
3. האפסיס בכנסיית איה אירני בקונסטנטינופול- כיום איסטנבול עם צלב פשוט כיאה לתקופת האיקונוקלזם, בדומה לכנסיות פרוטסטנטיות בימינו וללא איקונות
לפוסט בפיסבוק