מלחמת רומא נגד מתרדיטס
מיתרדיטס השישי מלך פונטוס (132 לפנה"ס - 63 לפנה"ס) התקווה היוונית שהכזיבה. פונטוס הוא האזור הצפוני של חצי האי אנטוליה (החלק האסיאתי של טורקיה של ימינו), ששוכן על חוף הים השחור.
מיתרדיטס השישי עלה לשלטון בשנת 114 לפני הספירה, 6 שנים אחרי מות אביו (מיתרדיטס החמישי) אחרי שגבר במלחמות ירושה על אמו ואחיו. הוא כלא את אמו הרג את אחיו ונשא את אחותו לאישה. בשנת 111 לפה"ס הוזעק בידי מושבות היוונים בחצי האי קרים שיגאל אותן מהאיום הסקיתי. מיתרדיטס, גבר על הסקיתים וכבש את ארצם (באוקראינה של היום), מאז כונה מלך ממלכת הבוספורוס. מיתרדיטס המשיך בכיבושים באנטוליה וכבש את ארמניה הקטנה, פונטוס המזרחית וקולכיס. הוא גם חזק את קשריו עם המעצמה העולה, ממלכת ארמניה של המלך טיגראנס השני באמצעות נישואין (על כך דברנו בעבר בפוסט https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=559759817511892&id=477237389097469). בשנת 92 או 93 נתקל בקפדוקיה לראשונה בצבא רומאי. היה זה צבאו של נציב קיליקיה, לוקיוס קורנליוס סולה, לימים הקונסול של רומא, ואחד מגדולי מצביאיה. סולה הביס בקלות את צבאו של מיתרדיטס ואת בני בריתו הארמנים. זאת למרות שהיה מדובר בכוח רומאי לא משמעותי. כעבור שנה ניצל מיתרדיטס את חוסר השקט הפוליטי ששרר באיטליה, וחדש את כיבושיו באנטוליה, הוא כבש את פפלגוניה ואת ביתיניה ושבה את מלכיהן. בסופו של דבר, שוב נאלץ לסגת מהשטחים שכבש בלחץ רומי. אבל אז שוב פלש לביתיניה, במה שכונה בהיסטוריה רומית מלחמת מיתרדיטס הראשונה (89-85 לפנה"ס). מיתרדיטס כרת ברית עם אתונה והשתלט על מרבית אסיה הקטנה ואיי הים האיגיאי. רק מספר מדינות יווניות, שהחשובה בהן היא האי רודוס נשארו נאמנות לרומא, והמשיכו להלחם נגד ממלכת פונטוס. בשנת 87 לפנה"ס נשלח סולה בידי הסנאט הרומי במטרה לבלום את כיבושיו. מיתרדיטס המשיך בכיבושי גם לחצי האי היווני עצמו. גם בדרום יוון הייתה למיתרדיטס הצלחה מרובה, אך נבלמו בידי כוחותיו של הנציב הרומי כוחותיו נעצרו בבויאוטיה בינתיים סולה התקדם ביוון תחילה באפירוס, אחר כך דרך בויאוטיה לאטיקה. בסופו של דבר צרו כוחותיו של סולה על מעוזיו של מיתרדיטס באתונה ופיראוס. אולם סולה סבל ממחסור בכוח אדם, ונאלץ לשלוח את סגנו לוקלוס לגייס צי בקפריסין, ולפצל את כוחותיו בין אתונה לפיריאוס. לצרכי מלחמתו מיתרדיטס לא הסס לחלל את הקודש ולשדוד את המקדשים באולימפיה ובדלפי ולכרות את חורשות אקדמיה והליקון המקודשות, אך בסופו של דבר שוב גברו הרומאים, בפיקוד סולה על מיתרדיטס בשנת 86 לפנה"ס, כבשו ובזזו את אתונה וגברו עליו בחזיתות נוספות. מיתרדיטס וצבאו נסוגו בבושת פנים לאסיה.
אלא שהרומאים לא הסתפקו בגרוש מיתרדיטס ליוון. סולה חצה בקיץ 85 לפנה"ס את מיצרי הדרדנלים והחליט להלחם נגד מיתרדיטס באנטוליה גופא. באותו זמן שלח הסנאט הרומי מצביא נוסף והחליט להדיח את סולה מהפיקוד. סולה מצידו המשיך לפקד על הצבא שלו למרות צו הסנאט. מיתרדיטס קיווה שמלחמה בין צבאות רומאיים תסייע לו, אבל תקוותיו נתבדו, הצבאות הרומיים לא נלחמו זה בזה. סולה אלץ את מיתרדיטס, לחתום על הסכם כניעה ליד דרדנוס, הוא נאלץ למסור לרומאים את כל הצי שלו. ולשלם לרומא פיצויים. ממלכתו שוב הצטמצמה לאזור פונטוס.
ניסיון רומי לפלוש לפונטוס היה בשנת 82 לפנה"ס כאשר לוקיוס ליקיניוס מורנה, נציב הפרובינקיה אסיה ניסה לפלוש לפונטוס, במה שכונה מלחמת מיתרדיטס השניה (83-81 לפנה"ס). הפעם מיתרדיטס גבר על הרומאים.
בשנת 74 לפנה"ס ספחו הרומאים לממלכתם את ביתיניה, מיתרדיטס ראה בכך איום על ממלכתו ופתח במלחמת מיתרדיטס השלישית. הפעם הצליח להביס את הנציב הרומי בביתיניה, השמיד את הצי הרומי, והטיל מצור על קיסיקוס.
הרומאים שלחו לאנטוליה את המצביא לוקולוס, ושוב מיתרדיטס הובס בידי הרומאים. הוא נאלץ לברוח לארמניה של טיגראנס חתנו. גם לשם לוקולוס פלש, אבל מרד בצבאו של לוקולוס אפשר למיתרדיטס לברוח שוב לפונטוס.
באותה תקופה מונה לנציב אסיה הרומי מצביא גדול לעתיד, פומפיוס. ב66 לפנה"ס הביסו כוחותיו של פומפיוס את מיתרדיטס במקום בו הקים פומפיוס בהמשך את ניקופוליס- עיר הניצחון. מיתרדיטס ברח לקרים. הוא גייס שם צבא של 36 אלף חיילים אותם אמן בשיטות רומאיות. בשנת 63 לפנה"ס פרץ נגדו מרד בהנהגת בנו פראנקס השני, מיתרדיטס השישי נאלץ להתאבד כדי לא ליפול בשבי כוחות בנו.
מיתרדיטס השישי עלה לשלטון בשנת 114 לפני הספירה, 6 שנים אחרי מות אביו (מיתרדיטס החמישי) אחרי שגבר במלחמות ירושה על אמו ואחיו. הוא כלא את אמו הרג את אחיו ונשא את אחותו לאישה. בשנת 111 לפה"ס הוזעק בידי מושבות היוונים בחצי האי קרים שיגאל אותן מהאיום הסקיתי. מיתרדיטס, גבר על הסקיתים וכבש את ארצם (באוקראינה של היום), מאז כונה מלך ממלכת הבוספורוס. מיתרדיטס המשיך בכיבושים באנטוליה וכבש את ארמניה הקטנה, פונטוס המזרחית וקולכיס. הוא גם חזק את קשריו עם המעצמה העולה, ממלכת ארמניה של המלך טיגראנס השני באמצעות נישואין (על כך דברנו בעבר בפוסט https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=559759817511892&id=477237389097469). בשנת 92 או 93 נתקל בקפדוקיה לראשונה בצבא רומאי. היה זה צבאו של נציב קיליקיה, לוקיוס קורנליוס סולה, לימים הקונסול של רומא, ואחד מגדולי מצביאיה. סולה הביס בקלות את צבאו של מיתרדיטס ואת בני בריתו הארמנים. זאת למרות שהיה מדובר בכוח רומאי לא משמעותי. כעבור שנה ניצל מיתרדיטס את חוסר השקט הפוליטי ששרר באיטליה, וחדש את כיבושיו באנטוליה, הוא כבש את פפלגוניה ואת ביתיניה ושבה את מלכיהן. בסופו של דבר, שוב נאלץ לסגת מהשטחים שכבש בלחץ רומי. אבל אז שוב פלש לביתיניה, במה שכונה בהיסטוריה רומית מלחמת מיתרדיטס הראשונה (89-85 לפנה"ס). מיתרדיטס כרת ברית עם אתונה והשתלט על מרבית אסיה הקטנה ואיי הים האיגיאי. רק מספר מדינות יווניות, שהחשובה בהן היא האי רודוס נשארו נאמנות לרומא, והמשיכו להלחם נגד ממלכת פונטוס. בשנת 87 לפנה"ס נשלח סולה בידי הסנאט הרומי במטרה לבלום את כיבושיו. מיתרדיטס המשיך בכיבושי גם לחצי האי היווני עצמו. גם בדרום יוון הייתה למיתרדיטס הצלחה מרובה, אך נבלמו בידי כוחותיו של הנציב הרומי כוחותיו נעצרו בבויאוטיה בינתיים סולה התקדם ביוון תחילה באפירוס, אחר כך דרך בויאוטיה לאטיקה. בסופו של דבר צרו כוחותיו של סולה על מעוזיו של מיתרדיטס באתונה ופיראוס. אולם סולה סבל ממחסור בכוח אדם, ונאלץ לשלוח את סגנו לוקלוס לגייס צי בקפריסין, ולפצל את כוחותיו בין אתונה לפיריאוס. לצרכי מלחמתו מיתרדיטס לא הסס לחלל את הקודש ולשדוד את המקדשים באולימפיה ובדלפי ולכרות את חורשות אקדמיה והליקון המקודשות, אך בסופו של דבר שוב גברו הרומאים, בפיקוד סולה על מיתרדיטס בשנת 86 לפנה"ס, כבשו ובזזו את אתונה וגברו עליו בחזיתות נוספות. מיתרדיטס וצבאו נסוגו בבושת פנים לאסיה.
אלא שהרומאים לא הסתפקו בגרוש מיתרדיטס ליוון. סולה חצה בקיץ 85 לפנה"ס את מיצרי הדרדנלים והחליט להלחם נגד מיתרדיטס באנטוליה גופא. באותו זמן שלח הסנאט הרומי מצביא נוסף והחליט להדיח את סולה מהפיקוד. סולה מצידו המשיך לפקד על הצבא שלו למרות צו הסנאט. מיתרדיטס קיווה שמלחמה בין צבאות רומאיים תסייע לו, אבל תקוותיו נתבדו, הצבאות הרומיים לא נלחמו זה בזה. סולה אלץ את מיתרדיטס, לחתום על הסכם כניעה ליד דרדנוס, הוא נאלץ למסור לרומאים את כל הצי שלו. ולשלם לרומא פיצויים. ממלכתו שוב הצטמצמה לאזור פונטוס.
ניסיון רומי לפלוש לפונטוס היה בשנת 82 לפנה"ס כאשר לוקיוס ליקיניוס מורנה, נציב הפרובינקיה אסיה ניסה לפלוש לפונטוס, במה שכונה מלחמת מיתרדיטס השניה (83-81 לפנה"ס). הפעם מיתרדיטס גבר על הרומאים.
בשנת 74 לפנה"ס ספחו הרומאים לממלכתם את ביתיניה, מיתרדיטס ראה בכך איום על ממלכתו ופתח במלחמת מיתרדיטס השלישית. הפעם הצליח להביס את הנציב הרומי בביתיניה, השמיד את הצי הרומי, והטיל מצור על קיסיקוס.
הרומאים שלחו לאנטוליה את המצביא לוקולוס, ושוב מיתרדיטס הובס בידי הרומאים. הוא נאלץ לברוח לארמניה של טיגראנס חתנו. גם לשם לוקולוס פלש, אבל מרד בצבאו של לוקולוס אפשר למיתרדיטס לברוח שוב לפונטוס.
באותה תקופה מונה לנציב אסיה הרומי מצביא גדול לעתיד, פומפיוס. ב66 לפנה"ס הביסו כוחותיו של פומפיוס את מיתרדיטס במקום בו הקים פומפיוס בהמשך את ניקופוליס- עיר הניצחון. מיתרדיטס ברח לקרים. הוא גייס שם צבא של 36 אלף חיילים אותם אמן בשיטות רומאיות. בשנת 63 לפנה"ס פרץ נגדו מרד בהנהגת בנו פראנקס השני, מיתרדיטס השישי נאלץ להתאבד כדי לא ליפול בשבי כוחות בנו.
תמונות:
1. מיתרדיטס וצבאו מול הרומאים (אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי)
2. פסל ראש של מיתרדיטס (אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי)
3. מטבע של מיתרדיטס
1. מיתרדיטס וצבאו מול הרומאים (אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי)
2. פסל ראש של מיתרדיטס (אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי)
3. מטבע של מיתרדיטס
תגובות
הוסף רשומת תגובה