אנציקלופדיה מונומנטאלית מזמן המונגולים
ולכבוד שבוע הספר- ספר מונומנטלי
כיבושיה העצומים של האימפריה המונגולית במאה ה13 הביאו לכך שלראשונה בהיסטוריה
אימפריה חלשה על שלושת המרחבים התרבותיים העיקריים של אירואסיה, המרחב הסיני, המרחב המוסלמי והמרחב האירופי- נוצרי. אחרי מותו של ג'ינגיס ח'אן התפרקה אמנם האימפריה המונגולית לארבע מדינות, אך ההשפעה בין המרחבים התרבותיים המשיכה. הביטוי התרבותי החשוב ביותר לכך התרחש בממלכה האילח'אנית, הממלכה המונגולית ששלטה במזרח התיכון, ומרכזה בפרס. רשיד א-דין טביב אל חמדאני (1247–1318) , רופא יהודי שהמיר דתו לאסלאם כתב את ג'מע א- תואריח' אחד החיבורים ההיסטוריים המקיפים שנכתבו עד המצאת הדפוס. רשיד א' דין, ששמש כואזיר הגדול של השליט גזאן ח'אן, הוזמן על ידיו לכתוב את ההיסטוריה של המונגולים, כדי שלא ישכחו את שורשיהם הנוודיים אחרי שהתרגלו לנוחות החיים בפרס ואמצו את דת האסלאם. ממשיכו אולג'יתו ח'אן בקש ממנו להמשיך את הפרויקט לכתיבת ההיסטוריה של כל העולם הידוע. רשיד א- דין השתמש במקורות אותם מצא באוניברסיטת רב א- רשידי בתבריז, וכתב את הפרויקט המונומנטלי שלו. אחרי שהוצא להורג באשמת ניסיון הרעלה של אולג'יתו המשיך את הפרויקט בנו גיאת א' דין, שהפך אחר כך בעצמו לואזיר הגדול. כתב היד המקורי נכתב במקביל בשתי שפות פרסית וערבית.
החלק הראשון של האנציקלופדיה כלל את ההיסטוריה של העמים הטורקיים והמונגוליים עד ימי ג'נגיס ח'אן, ואחר כך עד מותו של גזאן ח'אן. החלק השני כלל את תקופת שלטונו של אולג'יתו (מת 1310), החלק אבד. ובנוסף את ההיסטוריה של אירואסיה מבריאת העולם: תקופת אדם חוה והאבות, המלכים של איראן הפרה אסלאמית, מוחמד והח'ליפויות הערביות (ראשידון, בית אומאיה, בית עבאס והפטימים), השושלות הפרסיות המוסלמיות ( גזנאים, ח'וארזמים, שליטי אלמות האסמאעילים), העמים הטורקיים, היסטוריה של סין, היסטוריה יהודית, פרנגיסטן- כלומר אירופה הנוצרית בדגש על מדינת הכנסייה והאימפריה הרומית הקדושה והיסטוריה של הודו.
החלק השלישי (שקיים רק בשני עותקים בארמון טופקפי באיסטנבול) כלל גנאולוגיות של ערבים, יהודים, מונגולים, פרנקים (אירופים נוצרים) וסינים. החלק הרביעי והאחרון שאבד, עסק בגיאוגרפיה.
אין ספק שרק אימפריה ששלטה על מרחבים כל כך גדולים יכלה להוציא לפועל פרויקט ספרותי מונומנטאלי שכזה. במהלך השנים התגלגלו העותקים המקוריים בין ספריות בתי מלוכה שונים. בנוסף על כך האנציקלופדיה עותקה בארצות שונות ובשפות שונות פעמים רבות היא לוותה באיורים.
תמונות:
1.חיילים מונגולים מעותק משנת 1305-6
2. הרי הגבול בין טיבט להודו, עותק מהמאה ה14
3. התאסלמותו של גזאן ח'אן, עותק של השושלת הטימורית- המאה ה14
4. קרב בדר גרסה איראנית מהמאה ה14 כיום בארמון טופקאפי באיסטנבול
5. מוחמד ומשפחתו לפני קר בדר פרס המאה ה14
6. מצור מונגולי על עיר, שנת 1307 לערך
7. בודהה מציע את פרי השטן 1314
8. רצח הואזיר הסלג'וקי ניזאם אל מולכ בידי החשישיון, עותק משנת 1653 מארמון טופקאפי
לפוסט בפייסבוק
כיבושיה העצומים של האימפריה המונגולית במאה ה13 הביאו לכך שלראשונה בהיסטוריה
אימפריה חלשה על שלושת המרחבים התרבותיים העיקריים של אירואסיה, המרחב הסיני, המרחב המוסלמי והמרחב האירופי- נוצרי. אחרי מותו של ג'ינגיס ח'אן התפרקה אמנם האימפריה המונגולית לארבע מדינות, אך ההשפעה בין המרחבים התרבותיים המשיכה. הביטוי התרבותי החשוב ביותר לכך התרחש בממלכה האילח'אנית, הממלכה המונגולית ששלטה במזרח התיכון, ומרכזה בפרס. רשיד א-דין טביב אל חמדאני (1247–1318) , רופא יהודי שהמיר דתו לאסלאם כתב את ג'מע א- תואריח' אחד החיבורים ההיסטוריים המקיפים שנכתבו עד המצאת הדפוס. רשיד א' דין, ששמש כואזיר הגדול של השליט גזאן ח'אן, הוזמן על ידיו לכתוב את ההיסטוריה של המונגולים, כדי שלא ישכחו את שורשיהם הנוודיים אחרי שהתרגלו לנוחות החיים בפרס ואמצו את דת האסלאם. ממשיכו אולג'יתו ח'אן בקש ממנו להמשיך את הפרויקט לכתיבת ההיסטוריה של כל העולם הידוע. רשיד א- דין השתמש במקורות אותם מצא באוניברסיטת רב א- רשידי בתבריז, וכתב את הפרויקט המונומנטלי שלו. אחרי שהוצא להורג באשמת ניסיון הרעלה של אולג'יתו המשיך את הפרויקט בנו גיאת א' דין, שהפך אחר כך בעצמו לואזיר הגדול. כתב היד המקורי נכתב במקביל בשתי שפות פרסית וערבית.
החלק הראשון של האנציקלופדיה כלל את ההיסטוריה של העמים הטורקיים והמונגוליים עד ימי ג'נגיס ח'אן, ואחר כך עד מותו של גזאן ח'אן. החלק השני כלל את תקופת שלטונו של אולג'יתו (מת 1310), החלק אבד. ובנוסף את ההיסטוריה של אירואסיה מבריאת העולם: תקופת אדם חוה והאבות, המלכים של איראן הפרה אסלאמית, מוחמד והח'ליפויות הערביות (ראשידון, בית אומאיה, בית עבאס והפטימים), השושלות הפרסיות המוסלמיות ( גזנאים, ח'וארזמים, שליטי אלמות האסמאעילים), העמים הטורקיים, היסטוריה של סין, היסטוריה יהודית, פרנגיסטן- כלומר אירופה הנוצרית בדגש על מדינת הכנסייה והאימפריה הרומית הקדושה והיסטוריה של הודו.
החלק השלישי (שקיים רק בשני עותקים בארמון טופקפי באיסטנבול) כלל גנאולוגיות של ערבים, יהודים, מונגולים, פרנקים (אירופים נוצרים) וסינים. החלק הרביעי והאחרון שאבד, עסק בגיאוגרפיה.
אין ספק שרק אימפריה ששלטה על מרחבים כל כך גדולים יכלה להוציא לפועל פרויקט ספרותי מונומנטאלי שכזה. במהלך השנים התגלגלו העותקים המקוריים בין ספריות בתי מלוכה שונים. בנוסף על כך האנציקלופדיה עותקה בארצות שונות ובשפות שונות פעמים רבות היא לוותה באיורים.
תמונות:
1.חיילים מונגולים מעותק משנת 1305-6
2. הרי הגבול בין טיבט להודו, עותק מהמאה ה14
3. התאסלמותו של גזאן ח'אן, עותק של השושלת הטימורית- המאה ה14
4. קרב בדר גרסה איראנית מהמאה ה14 כיום בארמון טופקאפי באיסטנבול
5. מוחמד ומשפחתו לפני קר בדר פרס המאה ה14
6. מצור מונגולי על עיר, שנת 1307 לערך
7. בודהה מציע את פרי השטן 1314
8. רצח הואזיר הסלג'וקי ניזאם אל מולכ בידי החשישיון, עותק משנת 1653 מארמון טופקאפי
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה