ז'ורז' בולנז'ה- מי שאמור היה להיות מונארך של צרפת

כידוע המהפכה הצרפתית לא הביאה לביסוס הרפבליקה בצרפת ובמהלך המאה ה-19 רפובליקה ומלוכה התחלפו לסרוגין. השליט המלוכני האחרון של צרפת היה נפוליאון השלישי, שהודח ב1871 אחרי התבוסה לגרמניה של ביסמרק. אחריו הוקמה "הרפובליקה הצרפתית השלישית". אלא שהשאיפות המלוכניות בצרפת לא פסקו. היו בצרפת תומכים לבית המלוכה הישן בית בורבון- המלוכנים. והיו תומכים של משפחת בונפרטה- הבונפרטיסטים. בשנת 1886 מונה לשר מלחמה של צרפת הגנרל ז'ורז' בולנז'ה שצבר פופולאריות רבה מצד העם הצרפתי, שדרש ממנו שיתמודד על תפקיד הנשיאות. בולנז'ה היה מסתובב ברחובות פריז רכוב על סוסו השחור ונהנה מתרועות ההמון. ב18877 פוטר מתפקידו ונשלח בידי ראש הממשלה מוריס רוביה,שהרגיש מאוים מהפופולריות שלו, לפקד על גיס בעיר השדה קלרמון פראן, מה שהווה בהחלט ירידה בדרגה.
 באותה תקופה קמה התנועה הבולנז'יסטית- שתמכה בהכתרתו של בולנז'ה למלך צרפת. הוא זכה לתמיכה מפתיעה גם מצד הבונפרטיסטים וגם מצד הרוזן של פריז, שהיה לכאורה יורש העצר של צרפת, למקרה שתוחזר המלוכה, לכן גם זכה לתמיכת המלוכנים. ב1888 חזר לפריז, למרות שהיה לו צו הרחקה מהעיר.
בנסיונו הראשון להבחר לפרלמנט הוא נכשל בקולות מעטים.
ב-13 ביוני 1888 הוזמן בידי ראש הממשלה שארל פלוקה לדו קרב, פלוקה שהיה קשיש חסר ניסיון בדו קרב גבר על בולנז'ה ואף גרם לפציעתו, מה שבהחלט לא תרם לפופולאריות שלו.
בינואר 18899 נבחר לפרלמנט מטעם מחוז פריז ברוב גדול. הוא החל להוות איום מיידי על השלטון. צרפת כולה ציפתה להוראה מטעמו ומטעם המפלגה שלו "הליגה הפטריוטית" על פתיחה במרד, אך המרד בושש לבוא. שרל פלוקה אמר בלעג לבולנז'ה "בגילך נפוליאון היה כבר מת". חודשיים אחרי הבחירות הוצא צו מעצר ממשלתי נגד בולנז'ה. לתדהמת מעריציו הוא ברח לבריסל ואחר כך ללונדון. הוא נשפט בהעדר ונידון למוות כבוגד. הוא המשיך לחיות באי ג'רסי. בספטמבר 1891 התאבד בולנז'ה בירייה בבית הקברות של בריסל על קברה של אהובתו שמתה חודשיים קודם לכן.
 ההיסטוריונית הצבאית ברברה טוכמן אמרה עליו: "כי בגופו של הפרש האמיץ על הסוס הסתתרה בסך הכול נשמה של סג"מ", כלומר שלא קורץ מחומר של מנהיגים.
לפוסט בפייסבוק