פרנצ'סקו הראשון לבית ספורצה
פרנצ'סקו הראשון לבית ספורצה, היה בנו של מוציו ספורצה, שכיר חרב איטלקי, שהשכיר עצמו לכל המרבה בתשלום. בצעירותו, החל מ1419 נלחם בצבא שכירי החרב בפיקוד אביו, הוא נלחם למען צבא מילאנו, למען צבא האפיפיור מרטין החמישי ובסופו של דבר למען דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי.
ב14233 אביו נהרג במלחמת ל'אקוילה בין מילאנו לפירנצה, פרנצ'סקו המשיך להלחם כמפקד ונודע כקצין וטקטיקן מעולה. לאחר כמה הצלחות צבאיות כמצביא מילאנו הוא כשל בקרב, בעקבות כך נכלא בבושת פנים במצודת מורטרה. אולם בהמשך שוחרר מכלאו ויצא להלחם בראש צבא מילאנו נגד לוקה. בהמשך שוב נלחם למען מדינת הכנסייה. ב1431 חזר להלחם למען מילאנו, הפעם נגד צבא ונציה.
באותה תקופה התארס עם ביאנקה מריה, בתו של דוכס מילאנו. אך דוכס מילאנו המשיך להיות חשדן לגבי שאיפותיו, לאור היותו חייל מקצועי שמחליף נאמנויות בהתאם למי שמשלם לו. בשנים 1433-5 ספורצה הוביל את מלחמתה של מילאנו מול מדינת הכנסייה. אך אחר כיבוש אנקונה, שוב שינה צדדים וקבל מהאפיפיור אאוגניוס הרביעי את תואר שליט העיר. בשנים 1436-39 שרת לסרוגין את פירנצה וונציה.
בשנת 14400, נכבשו נחלות שלו בשטח ממלכת נפולי בידי אלפונסו הראשון מלך ארגון. מה שהביא אותו להשלים עם דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי. ב -25 באוקטובר 1441, נשא סוף סוף לאישה את ביאנקה מריה.
בשנים הבאות חבר לרנה מאנז'ו, הטוען לכתר נפולי, באותה תקופה רשם מספר הצלחות צבאיות וכיבושים בדרום איטליה בשתוף פעולה עם זיגיסמונדו רנדולפו מלטזה, הוא גבר על מצביא נפולי ניקולו פיקינו. אחרי שהשלים את כיבושיו חזר למילנו. ב1444 גבר על פרנצ'סקו פיקינו בקרב מנטולמו. אחר כך הצטרף לקואליציה של ויסקונטי, האפיפיור אאוגניוס הרביעי ומלטזה, שגברה על ונציה. ספורצה היה בצד המנצח וזכה בתואר קפיטנו ג'נרלה- מפקד כללי של מילאנו.
בשנת 14477 מת דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי, ללא יורש זכר. במילאנו קמה הרפובליקה האמברוזית (על שם אמברוזיוס הקדוש- הפטרון של מילאנו). אנייסה דה מיינו, אלמנתו של ויסקונטי, עודדה את ספורצה חתנה לתפוס את השלטון במילאנו. ספורצה החל אט אט לכבוש ערים שהיו שייכות למילאנו, תחילה פאביה אחר כך לודי. הוא תכנן להשתלט על הבירה מילאנו ולהפיל את הרפובליקה האמברוזית. הוא חבר לגוליאלמו השמיני דוכס מונפרט ולוונציה. בשנת 1450 אחרי שנים של רעב ומהומות רחוב החליט הסנאט של מילאנו לתת את מושכות השלטון לספורצה. שלטונו הוכר בידי כל שליטי איטליה, אך לא בידי האימפריה הרומית הקדושה, שבמשך שנים רבות ראתה את שלטון בני ספורצה על מילנו כבלתי חוקי.
בתקופת שלטונו פרנצ'סקו ספורצה ערך רפורמה במיסוי, שהגדילה את הכנסות המדינה משמעותית. פירנצה הפכה למרכז אומנויות רנסנס, הקום בית החולים אוספדאלה מג'ורה, ושוקם ארמון הדוכסים פאלציו ד'ארניו.
ספורצה התידד עם שליט פירנצה קוזימו דה מדיצ'י והיחסים בין שתי המדינות התחממו. בעקבות כך הוקמה הליגה האיטלקית, ברית הגנה של מדינות איטלקיות נגד פולשים מבחוץ, שחתמו עליה כמעט כל שליטי מדינות איטליה.
ספורצה נודע כשליט האירופי הראשון שנקט במדיניות של איזון הכוחות בין מדינות איטליה, והראשון שנקט בדיפלומטיה מול כוחות מחוץ לאיטליה. בשל כך הוא נזכר בספרו של ניקולו מקיאוולי "הנסיך".
אחרי מותו בשנת 14666 המשיך בית ספורצה לשלוט במילאנו.
ב14233 אביו נהרג במלחמת ל'אקוילה בין מילאנו לפירנצה, פרנצ'סקו המשיך להלחם כמפקד ונודע כקצין וטקטיקן מעולה. לאחר כמה הצלחות צבאיות כמצביא מילאנו הוא כשל בקרב, בעקבות כך נכלא בבושת פנים במצודת מורטרה. אולם בהמשך שוחרר מכלאו ויצא להלחם בראש צבא מילאנו נגד לוקה. בהמשך שוב נלחם למען מדינת הכנסייה. ב1431 חזר להלחם למען מילאנו, הפעם נגד צבא ונציה.
באותה תקופה התארס עם ביאנקה מריה, בתו של דוכס מילאנו. אך דוכס מילאנו המשיך להיות חשדן לגבי שאיפותיו, לאור היותו חייל מקצועי שמחליף נאמנויות בהתאם למי שמשלם לו. בשנים 1433-5 ספורצה הוביל את מלחמתה של מילאנו מול מדינת הכנסייה. אך אחר כיבוש אנקונה, שוב שינה צדדים וקבל מהאפיפיור אאוגניוס הרביעי את תואר שליט העיר. בשנים 1436-39 שרת לסרוגין את פירנצה וונציה.
בשנת 14400, נכבשו נחלות שלו בשטח ממלכת נפולי בידי אלפונסו הראשון מלך ארגון. מה שהביא אותו להשלים עם דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי. ב -25 באוקטובר 1441, נשא סוף סוף לאישה את ביאנקה מריה.
בשנים הבאות חבר לרנה מאנז'ו, הטוען לכתר נפולי, באותה תקופה רשם מספר הצלחות צבאיות וכיבושים בדרום איטליה בשתוף פעולה עם זיגיסמונדו רנדולפו מלטזה, הוא גבר על מצביא נפולי ניקולו פיקינו. אחרי שהשלים את כיבושיו חזר למילנו. ב1444 גבר על פרנצ'סקו פיקינו בקרב מנטולמו. אחר כך הצטרף לקואליציה של ויסקונטי, האפיפיור אאוגניוס הרביעי ומלטזה, שגברה על ונציה. ספורצה היה בצד המנצח וזכה בתואר קפיטנו ג'נרלה- מפקד כללי של מילאנו.
בשנת 14477 מת דוכס מילאנו פיליפו מריה ויסקונטי, ללא יורש זכר. במילאנו קמה הרפובליקה האמברוזית (על שם אמברוזיוס הקדוש- הפטרון של מילאנו). אנייסה דה מיינו, אלמנתו של ויסקונטי, עודדה את ספורצה חתנה לתפוס את השלטון במילאנו. ספורצה החל אט אט לכבוש ערים שהיו שייכות למילאנו, תחילה פאביה אחר כך לודי. הוא תכנן להשתלט על הבירה מילאנו ולהפיל את הרפובליקה האמברוזית. הוא חבר לגוליאלמו השמיני דוכס מונפרט ולוונציה. בשנת 1450 אחרי שנים של רעב ומהומות רחוב החליט הסנאט של מילאנו לתת את מושכות השלטון לספורצה. שלטונו הוכר בידי כל שליטי איטליה, אך לא בידי האימפריה הרומית הקדושה, שבמשך שנים רבות ראתה את שלטון בני ספורצה על מילנו כבלתי חוקי.
בתקופת שלטונו פרנצ'סקו ספורצה ערך רפורמה במיסוי, שהגדילה את הכנסות המדינה משמעותית. פירנצה הפכה למרכז אומנויות רנסנס, הקום בית החולים אוספדאלה מג'ורה, ושוקם ארמון הדוכסים פאלציו ד'ארניו.
ספורצה התידד עם שליט פירנצה קוזימו דה מדיצ'י והיחסים בין שתי המדינות התחממו. בעקבות כך הוקמה הליגה האיטלקית, ברית הגנה של מדינות איטלקיות נגד פולשים מבחוץ, שחתמו עליה כמעט כל שליטי מדינות איטליה.
ספורצה נודע כשליט האירופי הראשון שנקט במדיניות של איזון הכוחות בין מדינות איטליה, והראשון שנקט בדיפלומטיה מול כוחות מחוץ לאיטליה. בשל כך הוא נזכר בספרו של ניקולו מקיאוולי "הנסיך".
אחרי מותו בשנת 14666 המשיך בית ספורצה לשלוט במילאנו.
תמונות מתוך ENCICLOPEDIA CONOSCERE הגרסה האיטלקית המקורית של אנציקלופדיה תרבות, הערך לא מופיע בגרסה העברית צייר ג'וזפה ברטולי:
1. פרנצ'סקו ספורצה כמצביא
2. ספורצה מקבל את מפתחות העיר מילאנו
3. ארמון פאלציו ד'ארניו
1. פרנצ'סקו ספורצה כמצביא
2. ספורצה מקבל את מפתחות העיר מילאנו
3. ארמון פאלציו ד'ארניו
תגובות
הוסף רשומת תגובה