חייו הסוערים של יוסף בוזגלו דה פז

הרב משה בוזגלו היה ראש ישיבה במוגדור שבמרוקו. שלושת בניו בחרו לנסות את מזלם מעבר לים. בן אחד בשם שלום בוזגלו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שני הבנים האחרים בחרו במסלול של רבים מיהודי עיר הנמל, פנו למסחר בין לאומי והתיישבו בלונדון בסביבות שנת 1730. שני האחים עשו חייל במסחרם והתחתנו עם נשים מהקהילה היהודית הספרדית המקומית. יוסף בוזגלו נשא לאישה את אליזבת' שלום מורנו, ואילו אברהם נשא לאישה את אחותה לאה. כאן נפרדו דרכיהם של השנים כאשר יוסף בוזגלו פנה לעשות כסף בצרפת, שם הוא כונה בשם יוסף בוזגלו דה פז.
אלא שהחיים לא האירו לו פנים בצרפת והוא הסתבך בפרשייה פלילית לא ברורה בעקבותיה נידון  בסביבות 1737 לעונש הקשה של עבודה כמשוטאי בספינה. כעבור 10 שנים שוחרר בתנאי שיעזוב את צרפת.  אולם הוא ניסה להציל עצמו בזכות הכרותו עם נסיך קונטי. הסיבה לאישור הייתה שלטענתו יש בידו סוג נשק חדש ושובר שוויון שיכריע לטובת צרפת את המלחמות הימיות מול בריטניה. הנסיך קונטי ואצילים אחרים הציגו אותו בפני שר הצי הצרפתי אולם הצעתו לא התקבלה. כך הוא ניסה להתחמק מצו הגרוש כאשר הוא עובר ממקום למקום בצרפת. אלא שהוא המשיך בקשר מכתבים עם אחיו בלונדון, ובעקבות כך הוא התגלה ונעצר ב-4 בדצמבר 1747. הוא הושלך למבצר הבסטיליה בפריז באשמת ריגול לטובת בריטניה. שותפו לתא היה אחד מהאסירים המפורסמים ביותר בצרפת, ז'אן אנרי מאסר דה לאטוד, מי שהתפרסם בכך שבשל מעשה קונדס שעשה הואשם בניסיון לרצוח את פילגשו של לואי ה-15 מדאם פומפדור. השנים ניהלו שיחות נפש ארוכות כאשר כל אחד מהם תולה תקוותו במישהו אחר. לאטוד במכתבים ששלח בהם טען שהוא חף מפשע, ובוזגלו בנסיך קונטי. בסופו של דבר לאטוד ברח ונתפס ואילו בוזגלו שוחרר בזכות קשריו עם קונטי באוגוסט 1749.
בוזגלו החליט לנסות את מזלו בקופנהאגן. הוא נצל את הכרותו עם מוחמד אבן עבדאללה, מושל מרקש ושליט מרוקו דה פקטו, שרצה לחזק את קשריו עם דנמרק במטרה לקנות ממנה חבלים לספינות ובד למפרשים. בעקבות מאמציו של בוזגלו שלח מלך דנמרק פרדריק החמישי ספינה עמוסת סחורות ומתנות לשליט, מלווה ב-2 ספינות מלחמה, לנמל סאפי, כאשר בוזגלו עצמו היה חלק מהמשלחת הדנית. אלא שהמרוקאים התאכזבו מהסחורה והאשימו את בוזגלו שהביא להם סחורה זולה ואת ההפרש גלגל לכיסו, מאידך הדנים תמכו בעמדתו של בוזגלו. סוחר ממרסיי שישב במרוקו בשם אטיין ריי סייע לבוזגלו בכך שהשלים את ההפרש הכספי מכיסיו. בהמשך תווך בוזגלו בין נציג הדנים במרוקו הצרפתי דה לונגוויל, לשלטונות מרוקו. בזכות מאמציו הוקמו נציגויות מסחריות של דנמרק באגאדיר וסאפי תמורת תשלום שנתי של 50 אלף דוקאטים בשנה. אלא שדה לונגוויל לא רצה לשלם. הוא הנחית כוחות צבא והקים עמדות מבוצרות בסאפי ואגאדיר. בן עבדאללה רתח מזעם הוא בטל את ההסכם והרס את המבצרים.  הנציג הדני הושלך לכלא. ויוסף בוזגלו יחד עם אחיו ועוזרו אברהם נידון למוות בשריפה באשמת בגידה. אלא שמרוקו עדיין רצתה לשמור על יחסים טובים עם דנמרק לשם כך נשלח דיפלומט יהודי חדש לדנמרק ושמו שמואל סומבל. אחרי מסע ארוך דרך המבורג הגיע סומבל לדנמרק וחזר עם הסכם בין שתי המדינות, שכלל בין תנאיו גם חנינה ללונגוויל ולאחים בוזגלו, ששוחררו בשנת 1757. יוסף בוזגלו מונה למזכירו של הסולטן מוחמד בן עבדאללה, ולממונה מטעמו על היחסים עם צרפת.
לשם כך הוא נסע לא לצרפת (אולי בגלל העונש שהיה תלוי נגדו) אל לקופנהאגן שם יצר קשר עם הנציג הצרפתי. הם דנו בעניינים מסחריים וצבאיים שונים, ואושר לבוזגלו להגיע לפריז. אולם הוא עדיין חשש לנסוע לפריז והעדיף להשאר בהאג. בסופו של דבר החליט לנסות מזלו שוב בלונדון, שם בסס עצמו עד מהרה כסוחר בעל ספינות בעלות שמות תנכיים כדוגמת מלכת אסתר, לה קרא על שם אשתו השניה אסתר די אברהם הלוי בנטובו, אותה נשא במרוקו אחרי פטירת אשתו הראשונה. בתקופת שהותו בלונדון ניסה לאתר את בנו היחיד שלמה שהתגייס לצבא ההולנדי בזמן שהותו של יוסף במאסר, והוצב בגיאנה ההולנדית (כיום סורינם) הבן שלח מכתבים בהם התלונן על תנאי השרות שלו ובקש שישחררו אותו, אולם אותו זמן לא היתה באפשרות המשפחה לשחררו. אבל כאשר יוסף בוזגלו הפך לבעל ספינות הוא נסע לגיאנה, ועבר ממקום למקום כדי לאתר את בנו. למרבה הצער הוא מת בשנת 1761 לפני שמצא את בנו שהיה עדיין בחיים.
אחרי מותו היה מאבק ירושה על הונו הרב בין בני משפחתו.
תמונות:
1. הסולטן סידי מוחמד השלישי בן עבדאללה
2. לואי פרנסואה דה בורבון נסיך קונטי צייר אלכסיס סלומון בל
3. ז'אן אנרי לאטוד, שותפו של בוזגלו לתא בבסטיליה צייר אנטואן וסטייה
4. פרדריק החמישי מלך דנמרק צייר קרל גוסטב פילו
לפוסט בפייסבוק