יקובוס קפיטיין
קובוס קפיטיין נולד בשנת 1717 במושבה ההולנדית חוף הזהב (כיום גאנה). שמו המקורי לא ידוע. בשנת 1725 נחטף בידי סוחרי עבדים, ונמכר לקפטיין ארנולד סטיינהרט ממחוז זילנד שבהולנד. הוא העביר אותו לידיו של יקובוס ון גוך מחברת הודו המערבית ההולנדית. ון גוך העביר אותו בשנת 1728 לביתו בהאג, שם גדל אותו כבנו המאומץ, ונתן לו את שמו ההולנדי יקובוס קפיטיין. הוא שלח אותו ללמוד בגימנסיום הגנום, מוסד לימודים מובחר בהאג בו התנהלו הלימודים בלטינית, וקיים כבר מהמאה ה-14. קפיטיין הצטיין בקריאה, כתיבה, מתמטיקה, ציור ובשפות קלאסיות. בשנת 1735 הוטבל לנצרות, אבל כבר קודם לכן הביע את רצונו לחזור לאפריקה כמסיונר. אביו המאמץ והכומר הרפורמי (קלויניסטי) הנדריק ולסה עודדו אותו לפנות לכמורה והוא נשלח ללמוד תאולוגיה באוניברסיטת ליידן.
למרות היותו עבד משוחרר עסקה עבודת הדוקטורט שלו משנת 1742 דווקא בהגנה על הזכות להחזיק עבדים מנקודת מבט תאולוגית נוצרית.
כאשר קבל את המינוי לכומר חזר למולדתו חוף הזהב, שם מונה בידי חברת הודו המערבית ההולנדית למושל מרכז סחר העבדים אלמינה. בנוסף על כך מונה לכומר במקום. הוא התאכזב מאוד מצד אחד מיחסם המתנשא והגזעני של סוחרי העבדים ההולנדים, ומצד שני מכך שרבים מהם לא היו נוצרים טובים ניהלו רומאנים מחוץ לנישואים חרף הטפותיו למידות נוצריות. גם בקרב המקומיים הוא נחשב נטע זר, כי הפך להולנדי מדי עבורם. קפיטיין הציע שכדי לעודד את קבלת הנצרות בקרב הילידים הוא ישא לאישה נערה מקומית, אולם המרכז הכנסייתי באמסטרדם סרב לבקשתו, מאחר ולא יאה שכומר נוצרי ישא לאישה נערה עובדת אלילים. במקום כלה אפריקנית הוא שודך עם נערה הולנדית בשם אנטוניה חינדרדרוס. הם התחתנו בשנת 1745 במה שהיה החתונה הראשונה בתולדות אלמינה. בתקופת שהותו באלמינה הוא בנה בית יתומים ובית ספר, שעודדו את הנצרות. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה כאשר אופוקו ווארה מלך אשאנטי, אחת הממלכות המקומיות של חוף הזהב, בקש לשלוח את ילדיו להתחנך בבית הספר של קפיטיין. בעקבות כך נשלח ממלכת אשנטי להולנד הנסיך גייקייה למשימה דיפלומטית כשהוא מביא איתו 10 פילים. בכך תרם קפיטיין לדיפלומטיה ההולנדית. מצד שני נסיונו לנצר את האוכלוסייה המקומית בלי הרבה הצלחה, מה שעורר מורת רוח בקרב המרכז הכנסייתי באמסטרדם. תרגם בשנת 1744 את עשרת הדברות ואת התפילה הנוצרית "אבינו שבשמיים" לשפת מ'פנטסה המקומית, אלו המסמכים הכתובים הראשונים בהיסטוריה בשפה זו. בנוסף על כך הוציא בשנם 1742-4 מספר פרסומים נוספים בענייני תאולוגיה נוצרית
יקובוס קפיטיין מת באלמינה בשנת 1747 בגיל 30 בלבד, לא ידועה סיבת מותו.
תמונות:
1-2 תחריטי עץ עם דמותו של יקובוס קפיטיין
3. כתב ידו של יקובוס מתוך יומנו האישי שימו לפסוק בעברית משלי ט"ז, ל"א
4. ספרו של יקובוס בו הוא מגן על העבדות
לפוסט בפייסבוק
למרות היותו עבד משוחרר עסקה עבודת הדוקטורט שלו משנת 1742 דווקא בהגנה על הזכות להחזיק עבדים מנקודת מבט תאולוגית נוצרית.
כאשר קבל את המינוי לכומר חזר למולדתו חוף הזהב, שם מונה בידי חברת הודו המערבית ההולנדית למושל מרכז סחר העבדים אלמינה. בנוסף על כך מונה לכומר במקום. הוא התאכזב מאוד מצד אחד מיחסם המתנשא והגזעני של סוחרי העבדים ההולנדים, ומצד שני מכך שרבים מהם לא היו נוצרים טובים ניהלו רומאנים מחוץ לנישואים חרף הטפותיו למידות נוצריות. גם בקרב המקומיים הוא נחשב נטע זר, כי הפך להולנדי מדי עבורם. קפיטיין הציע שכדי לעודד את קבלת הנצרות בקרב הילידים הוא ישא לאישה נערה מקומית, אולם המרכז הכנסייתי באמסטרדם סרב לבקשתו, מאחר ולא יאה שכומר נוצרי ישא לאישה נערה עובדת אלילים. במקום כלה אפריקנית הוא שודך עם נערה הולנדית בשם אנטוניה חינדרדרוס. הם התחתנו בשנת 1745 במה שהיה החתונה הראשונה בתולדות אלמינה. בתקופת שהותו באלמינה הוא בנה בית יתומים ובית ספר, שעודדו את הנצרות. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה כאשר אופוקו ווארה מלך אשאנטי, אחת הממלכות המקומיות של חוף הזהב, בקש לשלוח את ילדיו להתחנך בבית הספר של קפיטיין. בעקבות כך נשלח ממלכת אשנטי להולנד הנסיך גייקייה למשימה דיפלומטית כשהוא מביא איתו 10 פילים. בכך תרם קפיטיין לדיפלומטיה ההולנדית. מצד שני נסיונו לנצר את האוכלוסייה המקומית בלי הרבה הצלחה, מה שעורר מורת רוח בקרב המרכז הכנסייתי באמסטרדם. תרגם בשנת 1744 את עשרת הדברות ואת התפילה הנוצרית "אבינו שבשמיים" לשפת מ'פנטסה המקומית, אלו המסמכים הכתובים הראשונים בהיסטוריה בשפה זו. בנוסף על כך הוציא בשנם 1742-4 מספר פרסומים נוספים בענייני תאולוגיה נוצרית
יקובוס קפיטיין מת באלמינה בשנת 1747 בגיל 30 בלבד, לא ידועה סיבת מותו.
תמונות:
1-2 תחריטי עץ עם דמותו של יקובוס קפיטיין
3. כתב ידו של יקובוס מתוך יומנו האישי שימו לפסוק בעברית משלי ט"ז, ל"א
4. ספרו של יקובוס בו הוא מגן על העבדות
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה