דוד הבנאי

דוד הרביעי "הבנאי" (1073-1125) היה מלך גאורגיה משושלת בגרט (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/835530753268129). תקופת שלטון אביו, גיורגי השני הייתה תקופה קשה בהיסטוריה הגאורגית, כאשר עמים טורקיים שונים איימו לכבוש את הממלכה הנוצרית הקטנה שבקווקז. והגאורגים נאלצו להעלות מס לטורקים הסלג'וקים. בשנת 1080 פלשו שבטים טורקיים נוודים לדרום הקווקז. בעקבות כך ותר גיורגי השני על שלטונו בשנת 1089 והעביר את השלטון לבנו. דוד הרביעי הוכיח את היותו מלך נמרץ. הוא הפסיק את העלאת המס לסלג'וקים, שהיו עסוקים אותו זמן במלחמה מול הצלבנים. הוא ישב את הישובים שנהרסו בידי הטורקים. הוא ערך רפורמה במערכת המשפט ובכנסייה.
בשנים 1105-20 רשם ניצחונות רבים וספח אדמות רבות לממלכה הגיאורגית. בשנים 1118-20 העביר טורקים קיפצ'אקים מצפון הקווקז למזרח גיאורגיה. הוא בנה מקרבם צבא קבע של 40 אלף חיילים, וחזק בכך את צבאו, וסייע לו לפלוש לארמניה ושירואן (כיום באזרביג'ן). בנוסף על הקיפצ'קים היו בצבאו גם חיילים פרנקים (כלומר מערב אירופים), שמראים על שיתוף פעולה בינו לבין הצלבנים מול האויב המוסלמי המשותף. ב-12 באוגוסט זכה דוד הבנאי בנצחונו הגדול ביותר בקרב דידגורי (בו דנתי בפוסט בעבר https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/542838599204014) מול הטורקים הסלג'וקים, קרב שסמן את גיאורגיה כמעצמה אזורית ואת דוד כמצביא גדול.
במישור הפוליטי הוא נודע כמלך טוב סבלני לכל הדתות. בימיו החל תור זהב גיאורגי, שכלל פריחה של החקלאות והבנייה.  כפי שמעיד שמו הוא הרבה במפעלי בנייה שהחשוב בהם הוא מנזר גלאתי. דוד הבנאי כתב גם ספר של מזמורים דתיים שנקרא "ספר החרטה", שמראה על אמונתו הנוצרית העזה, ונחשב לאחת מהיצירות החשובות בספרות הגיאורגית. הוא נקבר במנזר גלאתי והוכר אחרי מותו כקדוש של הכנסייה הגאורגית האורתודוכסית.
תמונות:
1. דוד הבנאי בחצרו מוקף בחייליו ופמלייתו
2. תמונה מאוחרת של דוד הבנאי מבוססת על פרסקו במנזר גלאתי
3. פרסקו של דוד הבנאי במנזר שיו מגווימה שבגיאורגיה
4. מכתב של דוד הבנאי עם חתימת ידו שנמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני, שמדבר על ספר שנתרם בידי המלך למנזר
5. קבר דוד הבנאי במנזר גלאטי
לפוסט בפייסבוק