חביבה מסיקה הכוכבת היהודיה מטוניסיה
נולדה בשנת 1899 בתור מרגריט מסיקה והתייתמה מהוריה בילדותה. דודתה שהייתה זמרת גדלה אותה. בשנת 1921 החלה את קריירת המשחק שלה בלהקת התיאטרון "אלשהאמה", מן הלהקות החשובות בטוניס. שחקה בהצגה על צלאח א- דין ואת תפקיד דסדמונדה בהצגה אותלו של שיקספיר.
בשנת 1922 הייתה בין מקימי להקת תיאטרון חדשה בשם "אלהלאל". כאן הפכה לכוכבת בהא הידיעה. היא שחקה את תפקיד לילה בהצגה "לילה ומג'נון" ואת תפקיד אופליה ב"המלט". בהמשך הצטרפה לתיאטרון "אלתמת'יל אלערבי" בו שחקה עד 1928. בנוסף על הופעותיה בתיאטרונים "כבדים" הופיעה גם בתיאטרון העממי של עלי כמלא. ובהמשך בתיאטרון "אלמסתקבל אלתמת'ילי" ובלהקות תיאטרון אחרות.
חביבה החלה לפתח גינונים של כוכבת, היא קבלה כל תפקיד שדרשה, וקבלה שכר גבוה במיוחד. בניגוד למקובל בתקופה היא אף שחקה תפקידים של גברים, כולל תפקיד רומיאו בהצגה "רומיאו ויוליה. ואת תפקיד יוסף הצדיק. בגלל אהבת הקהל אליה הודבק לה השם הערבי חביבה במקום שמה הצרפתי מרגריט.
לצד תפקידה כשחקנית נחשבה חביבה מסיקה כזמרת מוכשרת שהופיעה לצד זמרים כמו חסאן בנאן וסייד שטא. היא אפילו שרה יחד עם הרב אשר מזרחי, פיטן יליד ירושלים שהתישב בטוניסיה והפך לנערץ על יהודיה (תראו לי בימינו רב שיסכים לשיר עם אישה!).
חביבה מסיקה הייתה מאורסת לצרפתי נוצרי בשם ראול מרל. אליהו מימוני, יהודי בן 77 פתח אובססיה כלפיה וחזר אחריה על אף שהייתה מאורסת. ב-20 לפברואר 1930 פרץ מימוני לביתה של חביבה מסיקה, הוא שפך עליה חומר דליק והעלה אותה באש. היא מתה מפצעיה כעבור כמה שעות.
הרצח הטראגי של חביבה מסיקה הנערצת הותיר את תושבי טוניסיה יהודים, צרפתים איטלקים וערבים המומים וכואבים. במסע הלוויה שלה השתתפו אלפי אנשים. משוררים יהודים ומוסלמים כתבו קינות לזכרה. על אף שלא קיימה אורח חיים יהודי נערכה לה הלוויה לפי כללי הדת היהודית, למרות מחאה של כמה מקנאי הקהילה.
לפוסט בפייסבוק
בשנת 1922 הייתה בין מקימי להקת תיאטרון חדשה בשם "אלהלאל". כאן הפכה לכוכבת בהא הידיעה. היא שחקה את תפקיד לילה בהצגה "לילה ומג'נון" ואת תפקיד אופליה ב"המלט". בהמשך הצטרפה לתיאטרון "אלתמת'יל אלערבי" בו שחקה עד 1928. בנוסף על הופעותיה בתיאטרונים "כבדים" הופיעה גם בתיאטרון העממי של עלי כמלא. ובהמשך בתיאטרון "אלמסתקבל אלתמת'ילי" ובלהקות תיאטרון אחרות.
חביבה החלה לפתח גינונים של כוכבת, היא קבלה כל תפקיד שדרשה, וקבלה שכר גבוה במיוחד. בניגוד למקובל בתקופה היא אף שחקה תפקידים של גברים, כולל תפקיד רומיאו בהצגה "רומיאו ויוליה. ואת תפקיד יוסף הצדיק. בגלל אהבת הקהל אליה הודבק לה השם הערבי חביבה במקום שמה הצרפתי מרגריט.
לצד תפקידה כשחקנית נחשבה חביבה מסיקה כזמרת מוכשרת שהופיעה לצד זמרים כמו חסאן בנאן וסייד שטא. היא אפילו שרה יחד עם הרב אשר מזרחי, פיטן יליד ירושלים שהתישב בטוניסיה והפך לנערץ על יהודיה (תראו לי בימינו רב שיסכים לשיר עם אישה!).
חביבה מסיקה הייתה מאורסת לצרפתי נוצרי בשם ראול מרל. אליהו מימוני, יהודי בן 77 פתח אובססיה כלפיה וחזר אחריה על אף שהייתה מאורסת. ב-20 לפברואר 1930 פרץ מימוני לביתה של חביבה מסיקה, הוא שפך עליה חומר דליק והעלה אותה באש. היא מתה מפצעיה כעבור כמה שעות.
הרצח הטראגי של חביבה מסיקה הנערצת הותיר את תושבי טוניסיה יהודים, צרפתים איטלקים וערבים המומים וכואבים. במסע הלוויה שלה השתתפו אלפי אנשים. משוררים יהודים ומוסלמים כתבו קינות לזכרה. על אף שלא קיימה אורח חיים יהודי נערכה לה הלוויה לפי כללי הדת היהודית, למרות מחאה של כמה מקנאי הקהילה.
לפוסט בפייסבוק
תגובות
הוסף רשומת תגובה