היהודים הקרימצ'קים
אחת הקהילות היהודיות הנשכחות היא קהילת היהודים הקרימצ'קים. קהילה יהודית רבנית שחיה בחצי האי קרים. שפת הדיבור שלהם הייתה קרימצ'קית יהודית- קרובה לטטארית המקומית כתובה באותיות עבריות ושייכת למשפחת השפות הטורקיות. בנוסף על הקרימצ'קים (וליהודים אשכנזים שהגיעו מאוחר יותר) חיה בחצי האי קרים גם קהילה יהודית נוספת, גם היא דוברת דיאלקט טורקי- יהודים קראים שמכונים הקראימים.
מבחינת מנהגי התפילה הם לא נחשבו לספרדים ולא אשכנזים, והיה להם נוסח תפילה משלהם, נוסח כפא, על שם העיר כפא שבקרים, הנוסח קרוב לנוסח התפילה הרומניוטי- נוסח שהיה מקובל ביוון, אנטוליה והבלקן, עד הגעת מגורשי ספרד ופורטוגל, ושרידים ממנו שרדו ביוון. בענייני אישות נהגו הקרימצ'קים על פי נוסח אשכנז, כנראה בהשפעת ר' משה בן יעקב מקייב, שהגיע לקרים במאה ה-16 וכונה רבי משה הגולה.
כיוון שאזור קרים היה מוקדן של מספר מושבות גנואזיות התערבבו בקרימצ'קים גם יהודים מאיטליה ולכן ניתן למצוא אצלם שמות איטלקיים כמו לומברוזו (ודברנו בעבר על משפחת גויזולפי היהודית-איטלקית ששלטה באזור https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/723789177775621)
ניתן למצוא אצלם גם שמות שמקורם ביהדות ספרד והמזרח התיכון כמו מזרחי, טוקטלי, הנדלי ואחרים.
בין הרבנים הקרימצ'קים החשובים ניתן למנות מלבד רבי משה הגולה, גם רבנים כמו רבי משה הנדלי ורבי משה מבורך, שפיוטיהם הופיעו במחזור עברי קרימצ'קי, שכונה חזניה, והופיעו בו גם תרגומים קרימצ'קיים למגילת רות ושיר השירים.
בסוף המאה ה199 הגיע הרב יליד ירושלים, רבי חזקיהו מדיני לחצי האי קרים, והתיישב בקרסובזאר. הוא כהן כרבם הראשי בשנים , 1866-99. כיוון ששהה באיסטנבול, ידע היטב טורקית, והייתה לו שפה משותפת עם הקרימצ'קים. בדומה, למה שקרה בבוכרה, בפרס ובקווקז, הוא ניסה להנחיל בקרב הקרימצ'קים, מנהגים יהודיים ספרדיים, יחד עם זאת בשונה מרבנים ספרדיים שונים שהגיעו לקהילות יהודיות לא ספרדיות נידחות, הוא לא זלזל במנהג הקרימצ'קי בספרו "שדה חמד " הוא מפרט את מנהגי הקרימצ'קים. הוא הקים בקרים ישיבה, ואף גרם לתנועת עלייה קטנה של קרימצ'קים לארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל, תרגם מספר ספרי קודש לקרימצ'קית, וצרף לספריו מעין תרגומון לשפה. עולי קרים בארץ ישראל אמצו את מנהגם התפילה הספרדי, ובית הכנסת הקרימצ'קי היחיד בארץ ישראל, היה בתל אביב ליד בית כנסת אוהל מועד ונסגר בשנת 1981.
בתקופת השלטון הרוסי בחצי האי קרים סבלו הקרימצ'קים מהאפליה של שאר יהודי האימפריה, בעוד הקראים בחצי האי קרים ובשאר האימפריה הרוסית, הצליחו להתחמק מהגזרות בטענה שאינם יהודים אלא טטרים שקבלו את היהדות. במלחמת העולם השניה נכבש חצי האי קרים בידי גרמניה הנאצית. הקראים של קרים (וכן הקראים של שאר מזרח אירופה, כמו ליטא, רוסיה, אוקראינה שמוצאם גם כן בקרים) ניצלו ברובם מהשואה בזכות אותה הצהרה על אי יהדותם מהמאה ה-19. תחילה היה בלבול בין הקראים לקרימצ'קים בגלל השפה הדומה, והייתה תקווה שינצלו, אבל בסופו של דבר ניתנה הוראה להתייחס אליהם כיהודים. 6000 יהודים קרימצ'קים כ80% מהקהילה נרצחו בשואה בשנים 1941-2, לצד יהודים אשכנזים מחצי האי קרים.
בעקבות רצח יהודי סבסטופול נכתבה קינה בשפה הקרימצ'קית שאביא אותה ואחר כך את תרגומה
ביום ההריגה )שירת יהודי סבאסטופול ההרוגים ביום 12 ביולי 1942(
1 קירך אמינצ'י ילין-דא אטיש דושטו באשמיזגא שראלייר אך-יארדאן צ'יחאלמאדי יאל-ביט אונדא ביר איש ואר .
2 צ'יחאר אדים בן אדר-יארדאן קארא דמיז אולמאסא אסאר אדים בן אוזימי באלגאלארים אולמאסא.
3 קוקטה אוצ'קאן סאמולטינין קאנטינדה קומיש ואו ירדה יורגן שראליירין יוכקינדה ביר דרט ואר.
4 אך אך-יארדא ואך יאר דורמאדא בנים קארשימדה קולאי דוגולו צ'אן ורמיסא טורלי טורלי-דה יאשינדא.
5 קוקטה אוצ'קאו סאמולטינין קאנטיני קים קירדי ירדה יורגן יאש גונצ 'ראנין יורקלרני קאם קירדי .
6 שו אך-יארין דוגישינדה ילטאפמאדים קצ 'מצ 'ה שון אך-יארין איצ'ינדה יד טאפמאדים איצ'מצ 'ה . 7 דולסלאר בנים טופנקימי בנים קיביק יאגלאניז אנאמין ורגן יאבלוגונו טרן יראטא באגלאניז.
8 קריצ 'ין פרונט אן אלדילאר אך-יארדא קוי קיביק אידאדילאר ביז גארין שראליירוטסואינדירין אטטילאר .
9 אוסטימדקי שין-ילימי צ 'נים צ'יחמאנפ אלדילאר קורסדה אנם איץ ' דאיאיאלמאז נאסלי מזאר קאזדילאר
סו קוקטה אוצ'קאן סאמולטלארין קנטיני קימקורדי יורדה אטילגאן שראליירין אוליסיני קים קומדי
. 1 1 וארדים מזארלארנים באשינא באשימי קונדים פרמין ורגן מול יאבלוגו טולדי קוזימין יאשינה
הנוסח העברי
1 בשנת ארבעים ושתיים שולחה בנו אש-להבה שואה התחוללה על קהל יהודי סבאסטופול .
2 לולא הים השחור נמלטת הייתי מסבאסטופול לולא ילדיי , בתלייה הייתי שמה קץ לחיי .
3מטוסים נישאים ביעף במרום, כנפיהם טעונות פצצות יהודים מתהלכים על הארץ וליבותיהם טעונים מועקה .
4 נורא ואיום המחזה שלנגד עיניי בסבאסטופול . . . בכל גיל יחרד אדם כי יוקפד פתיל חייו . . .
5 מטוסים נישאים ביעף במרום . מה אראה על גבי כנפיהם ? על הארץ מתחת מתהלכים אנשים צעירים, מיהו זה שריטש ורוצץ את גוום ?
6 בעת הקרב בסבאסטופול נבצר ממני לחצות את הדרך . בסבאסטופול עירי קצרה ידי להשיג מים ללגום .
7 שמרו נא רעיי על רובי , כפי שאני שמרתיו במטפחת שאמא העניקה הבשו נא את פצעי השותת . 8 מחזית קרץ' עד סבאסטופול הריצונו כעדר כבשים, באחינו האומללים המטירו אש למכביר והשלך השליכום
. 9 בטרם נטלו נשמתי , את סגיני מעליי הפשיטו , אילו אמא ראתה זאת, לא קמה רוחה בה : איזה קברים כרו לנו . . .
10 מטוסים נישאים במרום . מי ראה מה חבוי בכנפיהם ? ארצה נופלים יהודים . מי ראה חללים ?
11 הלכתי לפקוד הקברים, על אבן ראשי הנחתי . . . המטפחת שאמא נתנה לי , רוותה דמעות שהזילו עיניי
מבחינת מנהגי התפילה הם לא נחשבו לספרדים ולא אשכנזים, והיה להם נוסח תפילה משלהם, נוסח כפא, על שם העיר כפא שבקרים, הנוסח קרוב לנוסח התפילה הרומניוטי- נוסח שהיה מקובל ביוון, אנטוליה והבלקן, עד הגעת מגורשי ספרד ופורטוגל, ושרידים ממנו שרדו ביוון. בענייני אישות נהגו הקרימצ'קים על פי נוסח אשכנז, כנראה בהשפעת ר' משה בן יעקב מקייב, שהגיע לקרים במאה ה-16 וכונה רבי משה הגולה.
כיוון שאזור קרים היה מוקדן של מספר מושבות גנואזיות התערבבו בקרימצ'קים גם יהודים מאיטליה ולכן ניתן למצוא אצלם שמות איטלקיים כמו לומברוזו (ודברנו בעבר על משפחת גויזולפי היהודית-איטלקית ששלטה באזור https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/723789177775621)
ניתן למצוא אצלם גם שמות שמקורם ביהדות ספרד והמזרח התיכון כמו מזרחי, טוקטלי, הנדלי ואחרים.
בין הרבנים הקרימצ'קים החשובים ניתן למנות מלבד רבי משה הגולה, גם רבנים כמו רבי משה הנדלי ורבי משה מבורך, שפיוטיהם הופיעו במחזור עברי קרימצ'קי, שכונה חזניה, והופיעו בו גם תרגומים קרימצ'קיים למגילת רות ושיר השירים.
בסוף המאה ה199 הגיע הרב יליד ירושלים, רבי חזקיהו מדיני לחצי האי קרים, והתיישב בקרסובזאר. הוא כהן כרבם הראשי בשנים , 1866-99. כיוון ששהה באיסטנבול, ידע היטב טורקית, והייתה לו שפה משותפת עם הקרימצ'קים. בדומה, למה שקרה בבוכרה, בפרס ובקווקז, הוא ניסה להנחיל בקרב הקרימצ'קים, מנהגים יהודיים ספרדיים, יחד עם זאת בשונה מרבנים ספרדיים שונים שהגיעו לקהילות יהודיות לא ספרדיות נידחות, הוא לא זלזל במנהג הקרימצ'קי בספרו "שדה חמד " הוא מפרט את מנהגי הקרימצ'קים. הוא הקים בקרים ישיבה, ואף גרם לתנועת עלייה קטנה של קרימצ'קים לארץ ישראל. כשעלה לארץ ישראל, תרגם מספר ספרי קודש לקרימצ'קית, וצרף לספריו מעין תרגומון לשפה. עולי קרים בארץ ישראל אמצו את מנהגם התפילה הספרדי, ובית הכנסת הקרימצ'קי היחיד בארץ ישראל, היה בתל אביב ליד בית כנסת אוהל מועד ונסגר בשנת 1981.
בתקופת השלטון הרוסי בחצי האי קרים סבלו הקרימצ'קים מהאפליה של שאר יהודי האימפריה, בעוד הקראים בחצי האי קרים ובשאר האימפריה הרוסית, הצליחו להתחמק מהגזרות בטענה שאינם יהודים אלא טטרים שקבלו את היהדות. במלחמת העולם השניה נכבש חצי האי קרים בידי גרמניה הנאצית. הקראים של קרים (וכן הקראים של שאר מזרח אירופה, כמו ליטא, רוסיה, אוקראינה שמוצאם גם כן בקרים) ניצלו ברובם מהשואה בזכות אותה הצהרה על אי יהדותם מהמאה ה-19. תחילה היה בלבול בין הקראים לקרימצ'קים בגלל השפה הדומה, והייתה תקווה שינצלו, אבל בסופו של דבר ניתנה הוראה להתייחס אליהם כיהודים. 6000 יהודים קרימצ'קים כ80% מהקהילה נרצחו בשואה בשנים 1941-2, לצד יהודים אשכנזים מחצי האי קרים.
בעקבות רצח יהודי סבסטופול נכתבה קינה בשפה הקרימצ'קית שאביא אותה ואחר כך את תרגומה
ביום ההריגה )שירת יהודי סבאסטופול ההרוגים ביום 12 ביולי 1942(
1 קירך אמינצ'י ילין-דא אטיש דושטו באשמיזגא שראלייר אך-יארדאן צ'יחאלמאדי יאל-ביט אונדא ביר איש ואר .
2 צ'יחאר אדים בן אדר-יארדאן קארא דמיז אולמאסא אסאר אדים בן אוזימי באלגאלארים אולמאסא.
3 קוקטה אוצ'קאן סאמולטינין קאנטינדה קומיש ואו ירדה יורגן שראליירין יוכקינדה ביר דרט ואר.
4 אך אך-יארדא ואך יאר דורמאדא בנים קארשימדה קולאי דוגולו צ'אן ורמיסא טורלי טורלי-דה יאשינדא.
5 קוקטה אוצ'קאו סאמולטינין קאנטיני קים קירדי ירדה יורגן יאש גונצ 'ראנין יורקלרני קאם קירדי .
6 שו אך-יארין דוגישינדה ילטאפמאדים קצ 'מצ 'ה שון אך-יארין איצ'ינדה יד טאפמאדים איצ'מצ 'ה . 7 דולסלאר בנים טופנקימי בנים קיביק יאגלאניז אנאמין ורגן יאבלוגונו טרן יראטא באגלאניז.
8 קריצ 'ין פרונט אן אלדילאר אך-יארדא קוי קיביק אידאדילאר ביז גארין שראליירוטסואינדירין אטטילאר .
9 אוסטימדקי שין-ילימי צ 'נים צ'יחמאנפ אלדילאר קורסדה אנם איץ ' דאיאיאלמאז נאסלי מזאר קאזדילאר
סו קוקטה אוצ'קאן סאמולטלארין קנטיני קימקורדי יורדה אטילגאן שראליירין אוליסיני קים קומדי
. 1 1 וארדים מזארלארנים באשינא באשימי קונדים פרמין ורגן מול יאבלוגו טולדי קוזימין יאשינה
הנוסח העברי
1 בשנת ארבעים ושתיים שולחה בנו אש-להבה שואה התחוללה על קהל יהודי סבאסטופול .
2 לולא הים השחור נמלטת הייתי מסבאסטופול לולא ילדיי , בתלייה הייתי שמה קץ לחיי .
3מטוסים נישאים ביעף במרום, כנפיהם טעונות פצצות יהודים מתהלכים על הארץ וליבותיהם טעונים מועקה .
4 נורא ואיום המחזה שלנגד עיניי בסבאסטופול . . . בכל גיל יחרד אדם כי יוקפד פתיל חייו . . .
5 מטוסים נישאים ביעף במרום . מה אראה על גבי כנפיהם ? על הארץ מתחת מתהלכים אנשים צעירים, מיהו זה שריטש ורוצץ את גוום ?
6 בעת הקרב בסבאסטופול נבצר ממני לחצות את הדרך . בסבאסטופול עירי קצרה ידי להשיג מים ללגום .
7 שמרו נא רעיי על רובי , כפי שאני שמרתיו במטפחת שאמא העניקה הבשו נא את פצעי השותת . 8 מחזית קרץ' עד סבאסטופול הריצונו כעדר כבשים, באחינו האומללים המטירו אש למכביר והשלך השליכום
. 9 בטרם נטלו נשמתי , את סגיני מעליי הפשיטו , אילו אמא ראתה זאת, לא קמה רוחה בה : איזה קברים כרו לנו . . .
10 מטוסים נישאים במרום . מי ראה מה חבוי בכנפיהם ? ארצה נופלים יהודים . מי ראה חללים ?
11 הלכתי לפקוד הקברים, על אבן ראשי הנחתי . . . המטפחת שאמא נתנה לי , רוותה דמעות שהזילו עיניי
תמונות:
1. סידור בנוסח כפא שנדפס בשנת 17355 בתקופת שלטונו של הח'אן הטטרי של קרים קפלן גיראי https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/519877828166758
2. הגדה של פסח עם תרגום לקרימצ'קית שהודפסה בתקופת שהותו של הרב מדיני
3. עמוד משיר השירים מלווה בתרגום ופרוש קרימצ'קי
4. הרב חזקיהו מדיני יחד עם הקהילה
1. סידור בנוסח כפא שנדפס בשנת 17355 בתקופת שלטונו של הח'אן הטטרי של קרים קפלן גיראי https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/519877828166758
2. הגדה של פסח עם תרגום לקרימצ'קית שהודפסה בתקופת שהותו של הרב מדיני
3. עמוד משיר השירים מלווה בתרגום ופרוש קרימצ'קי
4. הרב חזקיהו מדיני יחד עם הקהילה
תגובות
הוסף רשומת תגובה