נפילת מוראה

בשנת 1453 נפלה קונסטנטינופול בירת האימפריה בירת האימפריה הביזנטית בידי העוסמאנים  תחת פיקודו של הסולטן מהמט הכובש. אלא ששטח אוטונומי של האימפריה דספוטט מוראה, במחוז מוראה שביוון המשיך להתקיים כמדינת חסות אוטונומית של הסולטן. (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=618181598336380&id=477237389097469). בראש הדספוטט עמדו שני אחיו של הקיסר הביזנטי האחרון תומס פליאולוגוס ודמיטריוס פליאולוגוס, כל אחד מהם שלט על חלק אחר של מוראה. האוכלוסיה המקומית באזור, שהורכבה בעיקר מאיכרים אלבניים, לא קבלה את מרותם של שני הנסיכים היווניים  ופתחו במרד. האלבנים באזור שנשלט בידי תומס הונהגו בידי יוהאנס אסן סנטוריון, בנו הבלתי חוקי של הנסיך הלטיני האחרון של אכאיה (ממלכה ביוון שהייתה שריד לממלכת הצלבנים). המורדים נגד דמיטריוס בחרו באציל היווני מתיאס קנטקוזנוס, בן למשפחת אצולה ביזנטית ותיקה, שהייתה בעבר גם משפחה קיסרית, ונודעה בשנאתה למשפחת פליאולוגוס.
שני האחים לא יכלו לדכא לבדם את המרד ופנו לסולטן מהמט הכובש שיסייע להם. העוסמאנים דיכאו את המרד ואילצו את סנטוריון וקנטקוזנו לצאת לגלות.
אלא שהאחים פליאולוגוס עדיין לא הצליחו לשלוט באזור בצורה מלאה, ולא הצליחו להעלות לסולטן את מס הווסאלים שלהם. בנוסף על כך לתומס היו קשרים במערב, והסולטן חשש, שיצליח לשכנע את ונציה או מדינה מערבית אחרת, להשתלט על מוראה, שהייתה אזור אסטרטגי חשוב עבור הסולטן.
הסולטן, שרצה לקבל את המס המגיע לו, הגיע למוראה עם צבא גדול. תומס ברח עם משפחתו למנטינאה, במטרה להפליג לאיטליה. אלא שההתנגדות הצבאית נמשכה. המצודה באקרוקרינתוס שבמחוז קורינתוס, הצליחה להדוף את ההתקפות העוסמאניות הראשונות, אלא שהם נכנעו כאשר המטרופוליט (ראש כנסיה) המקומי, התחנן בפני המושל המקומי מתיאס אסן שיכנע כדי לא לגרום למותם של נוצרים ברעב. הסולטן שהעריך את אומץ ליבם של מגיני המצודה אפשר להם לסגת בכבוד ובלי פגע. העיר המבוצרת מוכלי, בה שלט דמיטריוס אסן, גיסו של דמיטריוס פליאולוגוס, נאלצה להיכנע אחרי שהעוסמאנים עצרו להם את אספקת המים.
בשלב זה הסולטן נתן להם הדמנות נוספת, הוא מוכן היה לאפשר להם להמשיך לשלוט בתנאי שיועלה לו מס של 3,000 מטילי זהב. שני הדספוטים הסכימו בלית ברירה לתנאים, אלא שתומס עדיין תכנן להעזר במערב. ב-1 ליוני 1459 נפתחה במנטובה ועידה אפיפיורית בראשות האפיפיור פיוס השני. בוועידה קרא הקרדינל בסריון למסע צלב נגד הכופרים במוראה. אלא שביקורו של בסריון בגרמניה במטרה לגייס צלבנים, לא נחל הצלחה.
האפיפיור שרתח מזעם על ההצלחה המועטה החליט לגייס צבא בעצמו, ושכר מכספו צבא של 100 חיילים. דוכסית מילאנו ביאנקה מריה ספורצה, סייעה גם היא בצבא של 100 חיילים. הצבא הצלבני הדל, לא הצליח לכבוש את פטרס, אך הצליח לכבוש את קלבריטה, בינתיים פרצה מלחמה בין שני האחים פליגולוגוס. הסולטן אלץ את השניים לחתום הסכם שלום אך השנים המשיכו להלחם גם אחר כך.
הפעם נמאס לסולטן והוא החליט להשתלט לגמרי על מוראה. דמיטריוס, שישב במיסטרה נכנע ללא קרב, ובשטח שלטונו הייתה התנגדות רק מצד הערים קרדיטסה וגרדיקי, שהובסו, תושביהן נטבחו, הנשים והילדים  נמכרו לעבדים.  מקרה שונה היה של העיר סלמניקו, שבפיקודו של גראיצס פליאולוגוס, הצליחה להלחם בגבורה מול הסולטן עד יוני 1461. כאשר גראיצס נכנע, הוא זכה לכבוד רב מהעוסמאנים, ותואר בתור "הגבר היחיד במוראה".
תומס פליאולוגוס נטש את אנשיו לגורלם והפליג לקורפו, ומשם לאיטליה לחצר האפיפיור. הוא דאג להביא אתו כמה מתשמישי הקדושה החשובים ביותר בעולם הנוצרי, כולל שרידי גופתו של אנדרס הקדוש מפטרס, מקים הפטריאכיה של קונסטנטינופול. עד מותו בשנת 1465 הוא חי ברומא כשהוא מקבל פנסיה מהאפיפיור ומוכר כקיסר רומא והמזרח, מנסה לשוא לשכנע את האפיפיור להוציא  מסע צלב נגד הסולטן.
דמיטריוס מאידך היטלטל בין איים יווניים שונים והגיע למצב של עוני רב. הסולטן רחם עליו ואפשר לו להתיישב באדריאנופול (כיום אדירנה שבטורקיה).
הוא קווה שביתו הלנה תתחתן עם הסולטן, אך הסולטן חשש שתרעיל אותו ותמך בה כלכלית בלבד, היא מתה בשנות ה-20 לחייה. שני הוריה העדיפו להפוך לנזירים. וכך ב-1461 נפל עוד שריד של האימפריה הרומית.
תמונות:
1. תומס פליאולוגוס (בכובע רחב שוליים) ואנשיו נפגשים עם האפיפיור פיוס השני בוועידת מנטובה. פרסקו של פינטורקיו הנמצא באנקונה
2. חותמו של דמיטריוס פליאולוגוס
3. חתימתו של דמיטריוס פליאולוגוס
4. ארמון הדספוטים במיסטרס שביוון.
5. הסולטן מהמט הכובש וחייליו מתוך הגרסה הטורקית של אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק