שמשון מאקסטרמדורה
דייגו גרסיה דה פרדס אי טורס (1468-1534) התפרסם בכינוי שמשון מאקסטרמדורה. בזכות כוחו הפיזי העצום. יותר משהצטיין בפיקוד על צבאות, הצטיין כלוחם בדו קרבות.
יש המייחסים לו השתתפות בניצחון הספרדי, על הערבים בגרנדה בשנת 14922, ונפילת המעוז המוסלמי האחרון בספרד, אך העדויות לכך לא ברורות. ב1496 גרר אותו יצר ההרפתקאות לאיטליה שם התנהלה מלחמה בין ממלכת נפולי, צרפת וספרד. אולם המלחמה כבר הסתימה, ודייגו, שלווה באחיו אלווארו דה פרדס, הפסיד את האקשן. הוא ואחיו החליטו לנסוע לרומא ולשרת את האפיפיור אלכסנדר השישי. אבל האפיפיור לא שלם שכר מספק, וכדי להשלים הכנסה, דייגו פתח תחביב חדש, דו קרב עם אצילים בעלי בגדים יקרים בו המנצח היה זוכה בבגדי המפסיד, הוא מעולם לא הפסיד, ומכר בגדים יקרים בכסף רב בשוקי נפולי. אבל דייגו לא רצה להתפרנס כל חייו מהעבודה הלא מכובדת הזו, הוא התחיל לעבוד בשרות חבר מועצת העיר רומא, הקרדינל ברנרדינו דה קרבחל.
האפיפיור התרשם מאוד ממנו כאשר ראה אותו מביס חבורת איטלקים חמושים בחרבות כשהוא חמוש במוט ברזל בלבד. ומינה אותו לראש משמר האפיפיור במצודת קסטל סנט אנג'לו. הוא היה שותף למלחמות של האפיפיור ובנו צ'זארה שושלת בורג'ה נגד מתנגדיהם הרבים. אלא שהוא הסתבך בדו קרב, וגורש מצבא האפיפיור, והושלך לכלא. כששוחרר, חצה את הכביש ועבר להלחם לצד אויבו של האפיפיור גואידובלדו, דוכס אורבינו. בהמשך הלך לשרת כשכיר חרב בצבא שכירי החרב של גוסטבו קולונה.
בהמשך שוב שרת תחת דגל ספרד הפעם מול הצבא העוסמאני בקפלוניה שביוון, שם התפרסם בכוחו הפיזי הרב, ונפוצו עליו סיפורים שמזכירים את סיפורי הרקולס ושמשון. בזכות כך חזר לשרות האפיפיור בדרגת קולונל. בשנת 1501, והיה שותף לניצחונות של משפחת בורג'ה בקרבות שונים באיטליה.
באותה שנה שוב עזב את צבא האפיפיור והצטרף שוב לצבא הספרדי שנלחם בנפולי. הוא היה שותף לכיבושהעיר בידי ספרד. גם כאן נפוצו סיפורים על כוחו הרב, בזכותו הביס לבדו מספר גדול של חיילים צרפתים. אך הוא נפצע באחד הקרבות. בספטמבר 1502 היה שותף לטורניר אבירים שכונה האתגר של ברלטה בו אבירים ספרדים נלחמו נגד אבירים צרפתים. למרות שאבד את נשקו הצליח לגבור על מספר אבירים צרפתיים כשהוא משליך עליהם אבני ענק. מהלך שהשופטים היו חלוקים ביניהם על חוקיותו, אך הוחלט שהוא חוקי.
בהמשך נלחם לצד הצבא הספרדי בצפון אפריקה. ב15344 נהרג בבולוניה במהלך עיסוק בספורט החביב עליו קפיצה מגבהים.
אחרי מותו הופצו עליו סיפורים רבים בסגנון הברון מינכאוזן, שעצר בידיו גלגל מים או שחסם בגופו צבא שלם בכניסה לגשר. הוא נזכר בספרו של סרוונטס דון קיחוטה כדוגמה לאביר שכן מהווה דוגמה טובה.
יש המייחסים לו השתתפות בניצחון הספרדי, על הערבים בגרנדה בשנת 14922, ונפילת המעוז המוסלמי האחרון בספרד, אך העדויות לכך לא ברורות. ב1496 גרר אותו יצר ההרפתקאות לאיטליה שם התנהלה מלחמה בין ממלכת נפולי, צרפת וספרד. אולם המלחמה כבר הסתימה, ודייגו, שלווה באחיו אלווארו דה פרדס, הפסיד את האקשן. הוא ואחיו החליטו לנסוע לרומא ולשרת את האפיפיור אלכסנדר השישי. אבל האפיפיור לא שלם שכר מספק, וכדי להשלים הכנסה, דייגו פתח תחביב חדש, דו קרב עם אצילים בעלי בגדים יקרים בו המנצח היה זוכה בבגדי המפסיד, הוא מעולם לא הפסיד, ומכר בגדים יקרים בכסף רב בשוקי נפולי. אבל דייגו לא רצה להתפרנס כל חייו מהעבודה הלא מכובדת הזו, הוא התחיל לעבוד בשרות חבר מועצת העיר רומא, הקרדינל ברנרדינו דה קרבחל.
האפיפיור התרשם מאוד ממנו כאשר ראה אותו מביס חבורת איטלקים חמושים בחרבות כשהוא חמוש במוט ברזל בלבד. ומינה אותו לראש משמר האפיפיור במצודת קסטל סנט אנג'לו. הוא היה שותף למלחמות של האפיפיור ובנו צ'זארה שושלת בורג'ה נגד מתנגדיהם הרבים. אלא שהוא הסתבך בדו קרב, וגורש מצבא האפיפיור, והושלך לכלא. כששוחרר, חצה את הכביש ועבר להלחם לצד אויבו של האפיפיור גואידובלדו, דוכס אורבינו. בהמשך הלך לשרת כשכיר חרב בצבא שכירי החרב של גוסטבו קולונה.
בהמשך שוב שרת תחת דגל ספרד הפעם מול הצבא העוסמאני בקפלוניה שביוון, שם התפרסם בכוחו הפיזי הרב, ונפוצו עליו סיפורים שמזכירים את סיפורי הרקולס ושמשון. בזכות כך חזר לשרות האפיפיור בדרגת קולונל. בשנת 1501, והיה שותף לניצחונות של משפחת בורג'ה בקרבות שונים באיטליה.
באותה שנה שוב עזב את צבא האפיפיור והצטרף שוב לצבא הספרדי שנלחם בנפולי. הוא היה שותף לכיבושהעיר בידי ספרד. גם כאן נפוצו סיפורים על כוחו הרב, בזכותו הביס לבדו מספר גדול של חיילים צרפתים. אך הוא נפצע באחד הקרבות. בספטמבר 1502 היה שותף לטורניר אבירים שכונה האתגר של ברלטה בו אבירים ספרדים נלחמו נגד אבירים צרפתים. למרות שאבד את נשקו הצליח לגבור על מספר אבירים צרפתיים כשהוא משליך עליהם אבני ענק. מהלך שהשופטים היו חלוקים ביניהם על חוקיותו, אך הוחלט שהוא חוקי.
בהמשך נלחם לצד הצבא הספרדי בצפון אפריקה. ב15344 נהרג בבולוניה במהלך עיסוק בספורט החביב עליו קפיצה מגבהים.
אחרי מותו הופצו עליו סיפורים רבים בסגנון הברון מינכאוזן, שעצר בידיו גלגל מים או שחסם בגופו צבא שלם בכניסה לגשר. הוא נזכר בספרו של סרוונטס דון קיחוטה כדוגמה לאביר שכן מהווה דוגמה טובה.
תמונות:
1.דייגו גרסיה דה פרדס אי טורס על רקע קסטל סנט אנג'לו ברומא- ציור אנחל גרסיה פינטו
2. טואניר אבירים מרובה משתתפים, מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
1.דייגו גרסיה דה פרדס אי טורס על רקע קסטל סנט אנג'לו ברומא- ציור אנחל גרסיה פינטו
2. טואניר אבירים מרובה משתתפים, מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר ג'וזפה ברטולי
תגובות
הוסף רשומת תגובה