כיבוש סיציליה בידי הערבים

בשנת 826 אאופמיוס, מפקד הצי הביזנטי באי סיציליה, הכריח נזירה להתחתן אתו. הקיסר הביזנטי מיכאל השני רתח מזעם והורה לגנרל קונסטנטינוס, לבטל את הנישואים, ולכרות את אפו של אאופמיוס.  בתגובה אאופמיוס פתח במרד הרג את קונסטנטינוס, וכבש את העיר סירקוזה. מאוחר יותר הוא הובס בידי כוחות ביזנטיים אחרים, ונאלץ לברוח לצפון אפריקה. הוא פנה לזיאדת אללה, אמיר טוניס מן השושלת האע'לבית, והציע לו לכבוש את סיציליה ולהפוך אותו להיות גנרל באי. זיאדת אללה הסכים לכך, בתנאי שאאופמיוס יעלה לו מס שנתי. 
הוא הורה על כיבוש סיציליה. על המבצע הופקד הקאדי בן השבעים, אסד אבן פוראת. 100 ספינות,  10,000 חיילי רגלים, ו- 700 פרשים נשלחו לכבוש את האי.
ב-15 ביולי 827 נערך הקרב הראשון בקרבת מזרה דה ואלו. הכוחות הטוניסאיים ניצחו. בהמשף כבשו את לופו הדרומי של האי, ופנו למצור על סירקוזה. כאן המשימה הייתה קשה יותר המצור נמשך שנה, במהלכו   הגיעה תגבורת ביזנטית גדולה מפלרמו, והיה סיוע ונציאני בפיקוד הדוג'ה ג'וסטיניאנו פרטיצ'יפציו, ובכל זאת הצליחו להביס את הצבא הביזנטי. אבל מגפה קשה שפרצה בצבא הערבי, בה מת בין השאר המפקד אסד, גרם לנסיגה שלו לטירת מינאו. בהמשך ניסו לכבוש את מצודת קסטרוג'ובאני (בה מת אאופמיוס), אך נכשלו וחזרו למזארה.
בשנת 830 הם קבלו חיזוק של  30,000 חיילים צפון אפריקאיים ומוסלמים אנדלוסים. המוסלמים מחצי האי האיברי הביסו ביולי אוגוסט של אותה שנה את המפקד הביזנטי תאודוטוס, אך בהמשך נאלצו לסגת, ולחזור למזארה ומשם לאפריקה. היחידות הצפון אפריקיות נהלו מצור ארוך, שנמשך עד ספטמבר 831, על העיר פלרמו. בסופו של דבר כבשו את העיר פלרמו, שהפכה לבירת סיציליה המוסלמית, ושמה שונה לשם מדינה (העיר בערבית). בשנת 878 נכבשה סירקוזה, בשנת 902 נכבשה טאורמינו ובשנת 965 נכבש המאחז הביזנטי האחרון באי- סיציליה כולה הייתה תחת שלטון ערבי. מאז ועד שנכבשה בידי הנורמנים בשנת 1072 הייתה סיציליה אמירות ערבית, תחת השושלות האע'לבית והפטימית.
תמונות:
1. מטבע של רבע דינאר אע'לבי שנטבע בסיציליה בשנת 879
2. אריג מאמירות סיציליה
3. הארמון שמכונה כיום "הארמון הנורמני" בפלרמו, שנבנה במקורו כארמון של האמירים הערביים
4. עמוד מספר קוראן שהועתק בפלרמו במאה העשירית
5. כנסיית סן ג'ובני דלי פרמנטי בפלרמו ששמשה מסגד בתקופת האמירות
לפוסט בפייסבוק