נאדר שאה כולי

בשנת 1722 נכבשה פרס בידי האפגנים (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/719398224881383) וחוסין שהא מהשושלת הספאוית הודח מהשלטון. בשנת 1726 הציע נאדר קולי, בן השבט הטורקמני אפשאר, לתהמספ השני בן השושלת הספאוית עזרה צבאית במטרה להחזיר את השושלת הספאוית לשלטון, ולגרש את האפגאנים. נאדר, שעמד בראש צבא של 3,000 חיילים הצליח לגרש את האפגנים מחורסן. בתמורה נתן לו תהמספ את התואר סולטן, ואת תואר מושל מחוזות מזנדראן וח'ורסאן. בשנת 1729 הביס נאדר שאה את האפגאנים, בקרב דאמגאן בעקבות כך עזבו האפגאנים את פרס ושבו לאפגניסטן. בשנים 1729-30 צבר תהמספ עוד ועוד כוח וקבל מתהמספ את השלטון על אזורי חוראסאן , מזנדאראן , סיסתאן וקרמן. בתקופה זו החלו להתברר שאיפותיו של נאדר כאשר טבע מטבע עם שמו במחוז ח'ורסאן.
משם עבר נאדר להלחם מול האימפריה העוסמאנית. בשלב הראשון רשם מספר נצחונות וכבש מהאימפריה חלקים מאזרביג'ן, ארמניה, ועיראק של ימינו.  בשלב זה תהמספ ניסה להראות גם הוא את כוחו הצבאי מול העוסמאנים אבל הובס וכל השגיו וכיבושיו של נאדר ירדו לטמיון, והעוסמאנים אף כבשו את תבריז שבפרס, תהמספ נאלץ לחתום הסכם כניעה משפיל מול העוסמאנים, בו נאלץ לוותר על גאורגיה וארמניה בתמורה להחזרת תבריז.
נאדר ניסה לעורר את העם האיראני נגד תהמספ שנכנע לכופרים הסונים. בשנת 1732 הדיח את תהמספ השני מכס השאה, מינה את בנו התינוק עבאס השלישי לשאה, והכריז על עצמו כעוצר.
בשנת 1733 הובס נאדר שאה מול העוסמאנים בשנים  1734-1736 יצא נאדר למלחמה מחודשת מול העוסמאנים בקווקז. בקיץ 1735 זכה בניצחון גדול על העוסמאנים בקווקז ובאותה שנה כבש מחדש את ארמניה וגאורגיה.
ב -8 במארס 1736 הכריז על עצמו נאדר כשאה של איראן, אחרי שקבל את הסכמתם של מספר פדרציות שבטים טורקמניות, אנשי דת, ואסטרולוגים.
בתקופת שלטונו נאדר שאה, ניסה לפשר בין הדת השיעית לדת הסונית והקים זרם שנקרא הזרם הג'עפרי, זאת במטרה לפייס את הסונים הרבים בתחומי שלטונו. בנוסף על אלה הייתה לו מדיניות סובלנית כלפי היהודים והנוצרים. הוא עודד את היהודים להתיישב באיספהאן. הרופא האישי שלו היה צרפתי ישועי. בתקופתו, מונו 3 אירופים ו5 ארמנים לתרגם את הקוראן לשפותיהם.
בשנת 1738 כבש נאדר שאה את קנדהר, שבאפגניסטן, מעוזה האחרון של שושלת הוטאקי, האפגנית שגרש מפרס. משם פנה לכיוון הודו בה האימפריה המוגולית המתפוררת תחת הקיסר מוחמד ח'אן, התמודדה עם מדינות מקומיות שנגסו בה מכל עבר. נאדר שאה ובן בריתו אראקלי השני מלך גאורגיה התקדמו לכיוון דלהי, בטענה שהמוגולים סייעו לאויבי איראן האפגאנים.
מוחמד שאה גייס צבא של 300 אלף חיילים. אבל ב-13 לפברואר 1739, נאדר שאה הצליח להביס את המוגולים בקרב קרנל, למרות שגודל צבאו היה שישית מגודל הצבא המוגולי. נאדר שאה לקח בשבי את מוחמד שאה. הוא נכנס לדלהי, שם ההודים הרגו כמה מחייליו. כנקמה הרג צבאו 20-30 אלף מתושבי דלהי. מוחמד שאה התחנן לרחמים. נאדר שאה הסכים לסגת מהודו לא לפני שקבל מהמוגולים כמה מאוצרותיהם האגדיים, כמו היהלומים המפורסמים קוהינור ודריה אי נור. וכן כס הטווס שהפך אחר כך לסמלה של האימפריה הפרסית. האוצרות שלקחו כוחותיו בהודו היו כל כך גדולים, שהוא עצר את המסים בפרס למשך שלוש שנים.
בינתיים בפרס שלט בנו רזא ח'אן כולי, כשהגיעו שמועות לא נכונות על מותו של נאדר שאה, הוא הכין עצמו לרשת אותו. אחד הצעדים שעשה היה  להרוג את עבאס השלישי ואת שרידי השושלת הספאוית, אשתו של רזא, שהייתה אחותו של עבאס, התאבדה בעקבות המעשה. כשחזר נאדר שאה לפרס, הוא נזף בבן הסורר וניסה להחזיר אותו למוטב על ידי צרופו למסעות כיבוש באסיה המרכזית. בשנת 1740 כבש נאדר שאה את ח'אנות חיוה  וח'אנות בוכרה, וח'אנות ח'וארזם (כיום באוזבקיסטן). בבוכרה ניסה נאדר לשכנע את רזא לשאת את בתו של הח'אן הבוכרי לאישה, בשל היוקרה של השתדכות עם שושלת ג'נגיס ח'אן. אבל רזא סרב ולכן נאדר נשא אותה בעצמו.
בשנת 1741 ניסה נאדר שאה לכבוש את דגסטן שבקווקז, כנקמה על מותו של אחיו אברהים כולי במסע מלחמה שם כמה שנים קודם לכן. הוא הצליח במשימתו לכבוש את דגסטן, אבל מלחמת הגרילה של הלזגינים המקומיים אלצה אותו לסגת. במהלך נסיון הפלישה ניצל מנסיונות התנקשות. החשד עלה על בנו רזא. בתגובה החליט לעוור את הבן. אחר כך התחרט על מעשיו והוציא להורג את האצילים שיעצו לו לעוור את בנו.
במקביל חזק גם את ציו ובשנת 1743 כבש את בח'ריין, מוסקט  ועומאן מהערבים.
ב-1746, שוב נלחם נגד העוסמאנים, ואף הגיע להישג כאשר בהסכם השלום קבל את העיר הקדושה לשיעה נג'ף שבעיראק.
בשנותיו האחרונות הפך נאדר שאה ליותר ויותר פרנואיד, הוא הוציא להורג אנשים על ימין ועל שמאל. בנוסף גבה יותר ויותר מסים כדי לממן את מסעות המלחמה שלו. הוא דכא מרידות בצורה אכזרית. ב -20 ביוני 1747 בזמן דיכוי מרד כורדי בח'ורסאן, נרצח נאדר שאה בידי קושרים מבין קציניו. נאדר נאבק בקושרים, ואף הצליח להרוג שנים מהם. מי שחסל אותו בדקירת חרב בסופו של דבר היה ראש השומרים שלו סאלח ביי. ככל הנראה לבנו רזא היתה יד בקשר.
תמונות:
1. מיניאטורה של נאדר שאה
2. משא ומתן בין אנשי נאדר שאה למוגולים
3. מטבע זהב של תהמספ השלישי
4. הקיסר המוגולי מוחמד שאה
לפוסט בפייסבוק