עלי פאשה האריה מיאנינה

עלי פאשה (1740-1822) המכונה האריה מיאנינה, היה מושל אזור יאנינה (יואנינה) ומחוז אפירוס שביוון, מטעם האימפריה העוסמאנית, ונקט מדיניות עצמאית למדי. עלי נולד למשפחה אלבנית בטפלנה שביוון. אביו היה  ואלי ביי בטפלנה, מעין מושל מקומי . כשהיה בן 9 אביו נרצח, ומשפחתו ירדה מנכסיה. עלי גדל לטיפוס כריזמטי, והפך למנהיג מקומי של האוכלוסייה האלבנית באזור. הוא הקים מעין מיליציה מקומית, שסייעה לאימפריה בדיכוי מורדים. מאוחר יותר התגייס לחיל היניצ'רים, והתחתן עם בתו של הפאשה של דלווינה, מה שסייע לו מאוד מבחינה כלכלית. בשנת 1784 קבל מהסולטן את תפקיד מושל דוולינה. מאוחר יותר מונה למותסרף (מושל מחוז של יואנינה), אחר כך לסגן הפאשה של רומליה. בשנת 1787 הוענק לו בידי הסולטן עבדולהמיט הראשון, תואר הפאשה של טריקאלה (כיום ביוון), בעקבות הצטיינותו במלחמה נגד אוסטריה. בשלב זה החל לנהל מדיניות עצמאית למדי הוא השתלט על יאנינה, שהפכה למקום מושבו, וכבש את רוב אלבניה מערב יוון ואזור הפלופונסוס, כשהוא מנצל את חולשתה הגדולה של האימפריה. עלי פאשה יכול היה לגייס צבא של 50 אלף חיילים תוך יומיים ולהגדיל אותו בעת הצורך. מסיבה זו העדיפו השלטונות באיסטנבול להעלים עין מהתעצמותו. מרבית חייליו היו יניצ'רים אלבניים. בין חייליו היה היהודי הצרפתי שמשון צפרבר ממידלסהיים, שהתאסלם וקבל את השם איברהים מנצור אפנדי.  שאיפתו הראשונה הייתה להשתלט על החוף האלבני שתחת שלטון ונציה, לשם כך כרת ברית עם נפוליאון הראשון, באמצעות הקונסול הצרפתי ביואנינה, פרנסואה פוקוויל. בשלב זה הסולטן באיסטנבול סלים השלישי קבל את דרישותיו באהדה. בשנת 1807 חתמו נפוליאון והצאר הרוסי את אמנת טילסיט, בה הסכים נפוליאון לכך שהצאר יפרק את האימפריה העוסמאנית, בעקבות כך שינה עלי פאשה צד ועבר לתמוך בבריטניה. בין המבקרים בחצרו היה לא אחר מהסופר האנגלי לורד ג'ורג' ביירון שהתפעל במיוחד מתחיית התרבות היוונית תחת עלי פאשה, שכן באופן מפתיע עלי פאשה נהל את האדמיניסטרציה שלו לא בשפה הטורקית של האימפריה, או בשפת אמו האלבנית אלא דווקא בשפה היוונית.
מאידך ביירון לא אהב את שלטונו האכזרי.
יחסו ליוונים היה אמביוולנטי, מצד אחד נהל את חצרו ביוונית, ותמך ביוונים, לכן זכה באהדה מצד רבים מנתיניו היוונים, מצד שני דכא לאומנים יווניים.
מעשי האכזריות עליהם מדבר לורד ביירון היו מגווונים. הוא הוציא להורג 739 קרובי משפחה של רוצחי אביו. בשנת 1808 הוציא להורג את המורד היווני אנטוניס קצנטוניס במכות פטיש. בנוסף הוציא להורג בהטבעה נערות יווניוית שנתפסו באקראי ביואנינה, והואשמו בניאוף.
בשנת 1796 תקפו כוחותיו את עיר החוף פרבזה, עליה הגן חיל מצב צרפתי ויוונים מקומיים. אחרי כיבוש העיר בצע טבח בתושביה באשמת שתוף פעולה עם הצרפתים. בנוסף הוא עינה באכזריות את השבויים היווניים והצרפתיים. בנוסף על אלה ביצע מעשי גרוש וטבח של אוכלוסייות במקומות נוספים.
בשנת 1819החליט הסולטן העוסמאני מהמוט השני להיפטר בעלי פאשה, והורה לו להתפטר מתפקידו, עלי פאשה סרב. בעקבות כך נשלח צבא של 20,000 חיילים בפיקוד הורשיד פאשה, להלחם נגדו. מרבית תומכיו נטשו אותו והוא נותר נצור בעירו יואנינה עד 1820.
ב-4 בדצמבר 1820 כרת עלי פאשה ברית עם הסוליוטים, קהילה אלבנית יוונית אורתודוכסית באזור יואנינה, נגד הסולטן העוסמאני. הסוליוטים ספקו לו 3,000 חיילים בתמורה לכך שיחזיר אותם לאזורים מהם גרש אותם בעבר. בהתחלה שתוף הפעולה ביניהם הצליח אולם הוא נפסק אחרי שחייליו האלבניים המוסלמיים של עלי פאשה דכאו מרד יווני.
לאחר שנתיים של לחימה, בשנת 1822 כבשו כוחות עוסמאניים את כל שטחו פרט לארמון מבוצר ביואנינה. עלי פאשה החל במשא ומתן, בו בקש מחילה, בתמורה לכך שיעביר את יתר חייו באי מבודד. בסופו של דבר  הכוחות  ש לחורשיד פאשה הגיעו לחדר בו התבצר, הם ציוו עליו להיכנע ולא ראשו יערף, אך הוא העדיף להלחם עד הרגע האחרון. הכוחות העוסמאניים לכדו אותו כרתו את ראשו ושלחו אותו לסולטן באיסטנבול.
גופתו נקברה במסגד פתהייה ביואנינה.
תמונות:
1. עלי פאשה ופילגשו המועדפת קירה וסיליקי ציור של הצייר הגרמני פאול אמיל יקובס
2. עלי פאשה במהלך שיט ציד מאת לואי דופרה
3. פירמן (צו) של עלי פאשה משנת 1810 כתוב ביוונית
4. שרביטו של עלי פאשה
5. ראשו של עלי פאשה מוצג בפני הסולטן מהמוט השני
6. קברו של עלי פאשה ביאנינה
7. מבצר שבנה עלי פאשה בבוטרינט שבדרום אלבניה
לפוסט בפייסבוק