מלכי היוונים בספרי המקבים
קריאה בספרי המקבים מראה לנו על המצב הפוליטי המסובך ששרר באימפריה היוונית סלווקית באותה תקופה, מה שבלי ספק תרם רבות לניצחונם של המקבים. אנחנו מכירים מלך אחד בשם אנטיוכוס, אך במהלך התקופה שנזכרת בספרי המקבים עבר מספר לא מבוטל של שמונה מלכים משושלות שונות.
אנטיוכוס הרביעי אפיפנס (השנים 175 ל-164 לפנה"ס) המלך בתקופתו נגזרו הגזרות נגד היהודים והחל המרד החשמונאי. היהודים השתלטו על בית המקדש. בשנת 165 לפה"ס מינה את ליסיאס לשמש כעוצר לבנו אנטיוכוס.
אנטיוכוס החמישי אאופטור (173 - 162 לפנה"ס) והעוצר ליסיאס (מת 162 לפנה"ס) כיוון שבמות אביו היה אנטיוכוס אאופטור ילד בן 9 שמש המצביא ליסיאס כעוצר. ליסיאס גבר על החשמונאים בקרב בית זכריה, אך בהמשך בקש לבטל את גזרות אנטיוכוס ולעשות שלום עם היהודים. בשנת 162 לפהנה"ס חזר מרומא דמיטריוס בנו של המלך סלאוקוס הרביעי, הוא התנקש בחיי אנטיוכוס החמישי וליסיאס, אותם ראה כשליטים לא לגיטימיים.
דמיטריוס הראשון סוטר (198 לפנה"ס - 150 לפנה"ס) חזר להלחם נגד המכבים, שלח את מצביאו בכחידס לשתי פלישות ליהודה. בתקופתו היה קרב אלעשה בו נהרג יהודה המכבי. בסופו של דבר ניסה גם הוא את דרך השלום וכרת ברית עם יונתן, אחיו ויורשו של יהודה המכבי, אך נרצח בידי אלכסנדר בלאס, שהחל במרד בשנת 152 לפנה"ס.
אלכסנדר הראשון בלאס (150 לפנה"ס- 146 לפנה"ס) היה אדם ממוצא פשוט יליד סמירנה, שנצל את דמיונו הפיזי לאנטיוכוס אאופטור כדי להשתלט על המלוכה. קיים יחסי שלום עם החשמונאים, ואף אשר ליונתן להתמנות לכהן גדול. הובס בקרב אנטיוכיה בידי הטוען לכתר דמיטריוס, וברח לארץ הנבטים, שם נרצח.
דמיטריוס השני ניקטור (תקופה ראשונה 145-138 לפנה"ס) כרת ברית עם יהונתן בה יהונתן התחייב להסיר המצור על החקרא והוא פטר את יהודה ממסים והעניק לה שלושה מחוזות, אפרים, לוד ורמתים. יונתן סייע לו צבאית כששלח גיס בן 3000 חיילים לדכא מרד באנטיוכיה. בשנת 145 החל נגדו מרד של דיודוטוס טריפון שהשתלט על החלק המזרחי של ממלכתו, הוא עצמו נפל בשבי הפרתים בשנת 138 לפנה"ס.
דיודוטוס טריפון ( 138-145/6 לפנה"ס) מינה בהתחלה את אנטיוכוס השישי דיוניסוס, בנו של אלכסנדר בלס כמלך בובה ( 145-140 לפנה"ס) ואחר כך חסל אותו.
טריפון אשר בהתחלה בשם אנטיוכוס השישי את הכהונה הגדולה של יונתן. הוא מינה את שמעון החשמונאי לכבוש את אזור החוף של יהודה שהיה בשליטת דמיטריוס. בשלב מסוים החל לראות בחשמונאים איום. הוא הזמין את יונתן לבקרו בעכו, שם שבה אותו ודרש משמעון כופר על ראשו בשנת 143 לפה"ס הוציא את יונתן להורג. שמעון בתגובה עבר לתמוך בדמיטריוס השני וכך הסתימה שליטת טריפון ביהודה. הוא עצמו התאבד ב138 לפה"ס אחרי שהובס בקרב אפמיאה.
אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה אנטיוכוס סידטס, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה; ? - 129 לפנה"ס) אחיו של דמיטריוס השני, שעלה לשלטון אחרי נפילת אחיו בשבי הפרתים. הביס את טריפון. הזמין את ההתנקשות בחיי שמעון, בידי קרובו, מושל יריחו, תלמי בן חבוב.
בשנת 134 לפנה"ס הטיל מצור על ירושלים, בה שלט יוחנן הורקנוס הראשון בנו של שמעון החשמונאי. ככל הנראה בוטל המצור בזכות כופר גדול ששלם לו (לפי האגדה מאוצרות קבר דוד). הסכם שלום נכרת בין השניים וכך הסתימו סופית התביעות הטריטוריאליות של הסלווקים ביהודה. ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".
אנטיוכוס הרביעי אפיפנס (השנים 175 ל-164 לפנה"ס) המלך בתקופתו נגזרו הגזרות נגד היהודים והחל המרד החשמונאי. היהודים השתלטו על בית המקדש. בשנת 165 לפה"ס מינה את ליסיאס לשמש כעוצר לבנו אנטיוכוס.
אנטיוכוס החמישי אאופטור (173 - 162 לפנה"ס) והעוצר ליסיאס (מת 162 לפנה"ס) כיוון שבמות אביו היה אנטיוכוס אאופטור ילד בן 9 שמש המצביא ליסיאס כעוצר. ליסיאס גבר על החשמונאים בקרב בית זכריה, אך בהמשך בקש לבטל את גזרות אנטיוכוס ולעשות שלום עם היהודים. בשנת 162 לפהנה"ס חזר מרומא דמיטריוס בנו של המלך סלאוקוס הרביעי, הוא התנקש בחיי אנטיוכוס החמישי וליסיאס, אותם ראה כשליטים לא לגיטימיים.
דמיטריוס הראשון סוטר (198 לפנה"ס - 150 לפנה"ס) חזר להלחם נגד המכבים, שלח את מצביאו בכחידס לשתי פלישות ליהודה. בתקופתו היה קרב אלעשה בו נהרג יהודה המכבי. בסופו של דבר ניסה גם הוא את דרך השלום וכרת ברית עם יונתן, אחיו ויורשו של יהודה המכבי, אך נרצח בידי אלכסנדר בלאס, שהחל במרד בשנת 152 לפנה"ס.
אלכסנדר הראשון בלאס (150 לפנה"ס- 146 לפנה"ס) היה אדם ממוצא פשוט יליד סמירנה, שנצל את דמיונו הפיזי לאנטיוכוס אאופטור כדי להשתלט על המלוכה. קיים יחסי שלום עם החשמונאים, ואף אשר ליונתן להתמנות לכהן גדול. הובס בקרב אנטיוכיה בידי הטוען לכתר דמיטריוס, וברח לארץ הנבטים, שם נרצח.
דמיטריוס השני ניקטור (תקופה ראשונה 145-138 לפנה"ס) כרת ברית עם יהונתן בה יהונתן התחייב להסיר המצור על החקרא והוא פטר את יהודה ממסים והעניק לה שלושה מחוזות, אפרים, לוד ורמתים. יונתן סייע לו צבאית כששלח גיס בן 3000 חיילים לדכא מרד באנטיוכיה. בשנת 145 החל נגדו מרד של דיודוטוס טריפון שהשתלט על החלק המזרחי של ממלכתו, הוא עצמו נפל בשבי הפרתים בשנת 138 לפנה"ס.
דיודוטוס טריפון ( 138-145/6 לפנה"ס) מינה בהתחלה את אנטיוכוס השישי דיוניסוס, בנו של אלכסנדר בלס כמלך בובה ( 145-140 לפנה"ס) ואחר כך חסל אותו.
טריפון אשר בהתחלה בשם אנטיוכוס השישי את הכהונה הגדולה של יונתן. הוא מינה את שמעון החשמונאי לכבוש את אזור החוף של יהודה שהיה בשליטת דמיטריוס. בשלב מסוים החל לראות בחשמונאים איום. הוא הזמין את יונתן לבקרו בעכו, שם שבה אותו ודרש משמעון כופר על ראשו בשנת 143 לפה"ס הוציא את יונתן להורג. שמעון בתגובה עבר לתמוך בדמיטריוס השני וכך הסתימה שליטת טריפון ביהודה. הוא עצמו התאבד ב138 לפה"ס אחרי שהובס בקרב אפמיאה.
אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה אנטיוכוס סידטס, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה; ? - 129 לפנה"ס) אחיו של דמיטריוס השני, שעלה לשלטון אחרי נפילת אחיו בשבי הפרתים. הביס את טריפון. הזמין את ההתנקשות בחיי שמעון, בידי קרובו, מושל יריחו, תלמי בן חבוב.
בשנת 134 לפנה"ס הטיל מצור על ירושלים, בה שלט יוחנן הורקנוס הראשון בנו של שמעון החשמונאי. ככל הנראה בוטל המצור בזכות כופר גדול ששלם לו (לפי האגדה מאוצרות קבר דוד). הסכם שלום נכרת בין השניים וכך הסתימו סופית התביעות הטריטוריאליות של הסלווקים ביהודה. ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".
תמונות:
1. אנטיוכוס אפיפנס
2. אנטיוכוס אאופטור וליסיאס
3. דמיטריוס הראשון
4. אלכסנדר בלאס
5 דמיטריוס השני
6. אנטיוכוס השישי
7. דיודוטוס טריפון
8. אנטיוכוס השביעי
1. אנטיוכוס אפיפנס
2. אנטיוכוס אאופטור וליסיאס
3. דמיטריוס הראשון
4. אלכסנדר בלאס
5 דמיטריוס השני
6. אנטיוכוס השישי
7. דיודוטוס טריפון
8. אנטיוכוס השביעי
תגובות
הוסף רשומת תגובה