כתובת הליודורוס

כתובת הליודורוס היא כתובת מלכותית יוונית משנת 178 לפני הספירה. מקור הכתובת בתל מרשה, כיום בפארק ההלאומי בית גוברין. כיום הכתובת נמצאת במוזיאון ישראל וזה לשונה:
דורימנס לדיופנס שלום. מצורף בזאת העתק המכתב שניתן לנו מאת הליודורוס, הממונה על העניינים (המשנה למלך). טוב תעשה אם תדאג שהכול יתבצע לפי ההוראות.
שנת 134, 22 בחודש גורפיאיאוס (אוגוסט, 178 לפני הספירה)
הליודורוס לדורימנס אחיו שלום. להלן העתק פקודת המלך שניתנה לנו בעניין אולימפיודורוס. טוב תעשה אפוא אם תבצעה בהתאם להוראות.
שנת 134, 23 (20?) בחודש גורפיאיאוס (אוגוסט, 178 לפני הספירה)
המלך סלאוקוס להליודורוס אחיו שלום.
בשימנו את ביטחון נתינינו בראש דאגותינו, ובחושבנו שהגדולה בברכות לענייננו היא שהיושבים בממלכה ינהלו את חייהם ללא פחד, ובהביננו עם זאת שבלא חסד האלים שום דבר אינו יכול ליטול חלק בברכה היאה לו, מן ההתחלה הייתה משימתנו, מחד, שהמקדשים שנוסדו בשאר הסאטראפיות (=מחוזות) יקבלו את הכיבודים שהם-נחלתם-מימי אבותינו, עם הפולחן התואם, ומאידך, מכיוון שלעניינים (=המקדשים) בקוילֶה-סוריה ופויניקיה לא היה איש המופקד על הדאגה לאלה, נוכחנו כי אולימפיודורוס יפקח בתבונה על התנהלותם הטובה (של המקדשים), שכן עוד מימים עברו הוא עורר בנו ביטחון בנאמנות לנו. הרי הוא גודל (יחד) עמנו, וסיגל לעצמו את המזג הטוב ביותר בכול. כיאה לערכו, הוא מונה (לאחראי) על חדר המשכב. שהרי הוכיח שהוא ראוי למידת אמון כזו, ובצדק נבחר גם אל (חוג) הרעים הראשונים לאחר שהפגין את אהבתו הנמשכת כלפינו. ובהיותו (בדרגה) זו, ובשימו אל לבו שנוטים אנו להרבות את כיבודי האלים בהתאם לנוהג אבותינו, ואת ההשגחה על המקדשים? את האמנו בה (מאז ומעולם?)...
...טוב תעשה אם תשגיח שהוא (אולימפיודורוס) ירשם בהסכמים כראוי, וכאשר יחקק ההעתק של המכתב על אסטלות, הוא יוצב בבולטים שבין המקדשים אשר (במחוזות)

– תרגום:דב גרא, כתובת מלכותית סלווקית ממרשה, קדמוניות, 139, תש"ע 2010, עמ'
בכתובת ממנה המלך היווני סלווקי, סלווקוס אולימפיודורוס כאחראי על המקדשים במחוז "קוילה-סוריה ופויניקיה",הכולל בתוכו את יהודה. הכתובת מעידה על רצונו של המלך להתערב בחיים הדתיים בממלכתו, ככל הנראה במטרה לבזוז את אוצרות המקדשים. בין השאר כדי לשלם את החוב שלו לרומא שהיה אמור לשלם בשנת 177 לפני הספירה. מן הכתובת ניתן להבין שהליודורוס הוא האדם המוזכר בספר מכבים ב', פרק ג', כשליח המלך סלאוקוס להחרים כספים מאוצר בית-המקדש בירושלים שהוכה קשות כתוצאה מהתערבות אלוהית, ורק בזכות התערבותו של הכוהן הגדול חוניו השלישי, ניצלו חייו. שלוש שנים אחר כך נרצח סלווקוס הרביעי ואחיו אנטיוכוס הרביעי אפיפנס ירש אותו וגזר את הגזרות הנודעות על היהודים, בעקבותיהן החל מרד החשמונאים.

לפוסט בפייסבוק