קאסוטו והרטום
רבים מתלמידי ישראל, בחינוך החילוני למדו בבית הספר תנ"ך עם פירוש קאסוטו, בחינוך הדתי לא רצו אפילו לשמוע על הפרוש הזה, למרות שמחברו היה רב ותלמיד חכם.
אלא שפרוש קאסוטו הוא לא באמת פרוש קאסוטו!
משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב ופרופסור למקרא. שמש כרב וראש בית המדרש לרבנים בפירנצה, פרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. בהמשך התמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא וקטלג את הכתבים העבריים בספריית הוותיקן. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל התיישב בירושלים והחל לשמש כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. חקר בראייה מדעית את ספרי המקרא וגם כתבים כנעניים וכתבים אוגריתיים, הרבה להשוות בין התנ"ך לבין מקורות מהמזרח הקדום. חקר כתבי עת עתיקים של המקרא, כולל נסיעה לחלב שבסוריה כדי לחקור את "כתר ארם צובא" המקורי. בנוסף כתב גם על תולדות יהודי פירנצה. הספיק בחייו לכתוב רק פירוש על ספרי בראשית ושמות.
מי שבאמת כתב את הפרוש שמכונה פרוש קאסוטו היה אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) רב ופרופסור יליד טורינו שבאיטליה שמש כרב קהילה בפרארה, פירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה. עלה לארץ ישראל ישראל ב1939. התחתן עם יעל אחותו של מ"ד קאסוטו, שהיה מורו ורבו. מפעלו הגדול ביותר היה פרוש המקרא המכונה תנ"ך קאסוטו, מסיבות מסחריות, וגם בגלל שהשתמש בשיטות פרוש מודרניות על פי השיטה של קאסוטו. קאסוטו עצמו נפטר אחרי שיצא הספר הראשון עם הפרוש כך שלא זכה לראות את מרבית המפעל שנקרא על שמו. פרושו הצטיין בפשטות ובהירות והתבסס גם על פרשנות מסורתית וגם על שיטות מדעיות, אולם, המודרניות שלו גרמה לכך שנדחה בידי הממסד החינוכי הדתי.
מפעל חשוב נוסף של הרטום הוא פרוש על הספרים החיצוניים- ספרים יהודיים מתקופת בית שני שלא זכו להכלל בתנ"ך. ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו.
בנוסף כתב ספר בשם "חיי ישראל החדשים" על הקשר בין תקומת ישראל בארצו לתורה ועל הדרך לנהל חיי תורה במדינת ישראל המתחדשת.
לפוסט בפייסבוק
תמונות:
1 קאסוטו
2.הרטום
אלא שפרוש קאסוטו הוא לא באמת פרוש קאסוטו!
משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב ופרופסור למקרא. שמש כרב וראש בית המדרש לרבנים בפירנצה, פרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. בהמשך התמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא וקטלג את הכתבים העבריים בספריית הוותיקן. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל התיישב בירושלים והחל לשמש כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. חקר בראייה מדעית את ספרי המקרא וגם כתבים כנעניים וכתבים אוגריתיים, הרבה להשוות בין התנ"ך לבין מקורות מהמזרח הקדום. חקר כתבי עת עתיקים של המקרא, כולל נסיעה לחלב שבסוריה כדי לחקור את "כתר ארם צובא" המקורי. בנוסף כתב גם על תולדות יהודי פירנצה. הספיק בחייו לכתוב רק פירוש על ספרי בראשית ושמות.
מי שבאמת כתב את הפרוש שמכונה פרוש קאסוטו היה אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) רב ופרופסור יליד טורינו שבאיטליה שמש כרב קהילה בפרארה, פירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה. עלה לארץ ישראל ישראל ב1939. התחתן עם יעל אחותו של מ"ד קאסוטו, שהיה מורו ורבו. מפעלו הגדול ביותר היה פרוש המקרא המכונה תנ"ך קאסוטו, מסיבות מסחריות, וגם בגלל שהשתמש בשיטות פרוש מודרניות על פי השיטה של קאסוטו. קאסוטו עצמו נפטר אחרי שיצא הספר הראשון עם הפרוש כך שלא זכה לראות את מרבית המפעל שנקרא על שמו. פרושו הצטיין בפשטות ובהירות והתבסס גם על פרשנות מסורתית וגם על שיטות מדעיות, אולם, המודרניות שלו גרמה לכך שנדחה בידי הממסד החינוכי הדתי.
מפעל חשוב נוסף של הרטום הוא פרוש על הספרים החיצוניים- ספרים יהודיים מתקופת בית שני שלא זכו להכלל בתנ"ך. ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו.
בנוסף כתב ספר בשם "חיי ישראל החדשים" על הקשר בין תקומת ישראל בארצו לתורה ועל הדרך לנהל חיי תורה במדינת ישראל המתחדשת.
לפוסט בפייסבוק
תמונות:
1 קאסוטו
2.הרטום
תגובות
הוסף רשומת תגובה