מסע הצלב הבוסני

במאות 12-13 הייתה בוסניה וסאלית של האימפריה הביזנטית ושל הונגריה לסירוגין. בראש המדינה הבוסנית עמד מושל שכונה באן, שלמרות היותו כפוף לאחרת משתי המדינות נהנה מעצמאות רבה. בשנים 1183-1204 שלט בבוסניה הבאן קולין, שתמרן בין נאמנותו להונגריה ולביזנטים. בתקופתו שרר בבוסניה שלום ושגשוג, אבל החלו לרוץ באירופה שמועות שהבוסנים, אינם בדיוק נוצרים נאמנים. גם הכנסייה הקתולית וגם האורתודוכסית ראו בבוסנים כופרים.
לא ניתן להכחיש שהכנסיה הבוסנית הושפעה מהדת הבוגומילית, שהייתה פופלארית במדינה, אבל הבאן קולין ראה עצמו קתולי לכל דבר. הוא בנה כנסיות קתוליות, שלח מתנות לאפיפיור והתכתב עם הארכיבישוף הקתולי של דוברובניק. מרבית אוכלוסיית המדינה, כולל האליטה, הייתה ממילא אנאלפבתית ולא שמה לב לדקדוקי תאולוגיה.
הנסיך הגדול של סרביה ווקאן, שמיר דתו לנצרות קתולית, והיה מקורב למלך הונגריה, שלח בשנת 1199 מכתב לאפיפיור בו טען שהבאן קולין, בני משפחתו ועוד 10,000 בוסנים אשמים בכפירה. הוא עשה זאת כיוון שרצה להשתלט על שטחי בוסניה. יחד איתו רצו להשתלט על בוסניה גם אימרה מלך הונגריה, ואחיו אנדרה דוכס קרואטיה ודלמטיה, שרצו להחזיר את הריבונות ההונגרית לבוסניה. חבר אליהם הארכיבישוף של ספליט, שהפיץ שמועות על כפירתם של הבוסנים.
בשנת 1202 שלח האפיפיור אינוקנטיוס השני שליח לבוסניה, בטענה שקולין נתן מקלט לכופרים. קולין טען להגנתו שמדובר בנוצרים טובים, וששלח כמה מהם לרומא לבדיקה.
למרות זאת בעקבות ההסתה קרא האפיפיור למסע צלב נגד הבוסנים. הונגריה מצאה סוף סוף עילה להשתלט על הוסאל המורד. בשנת 1203 כנס קולין ועידה כנסייתית בה הודתה הכנסייה הבוסנית בשגיאותיה. מרביתן נבעו מבורות וחוסר הבנה ולא מזדון. הם התחייבו לתקן את דרכיהם להכיר באפיפיור ובסמכותו של מלך הונגריה. האפיפיור העברי את הכנסיה הבוסנית מנאמנות לארכיבישוף של דוברובניק לנאמנות לזה של ספליט, שהיה נאמן להונגריה. לכך קולין סרב, כי ידע שזה יפגע באוטונומיה שלו. צעדים אלה הספיקו לאפיפיור כדי לבטל את מסע הצלב נגד הבוסנים.
בשנת 1220, אחרי שקולין כבר מת, שוב החלו שמועות על כפירה בבוסניה, הארכיבישוף הונוריוס השלישי שלח משלחת לבדוק את העניין. בעקבות מסקנות המשלחת קרא בשנת 1225 למסע צלב נגד הבוסנים. אלא שמלך הונגריה אנדרה השני, היה עסוק בעניינים בוערים יותר ולא ארגן מסע צלב.
בשנת 1232 האפיפיור גרגוריוס השלישי, שוב הביע דאגה ממצבה של הכנסייה הבוסנית. הוא טען שהבישוף של בוסניה הוא בור שאינו מבין מושגים בסיסיים בדת הקתולית, ושאינו אלא מינוי מטעמים פוליטיים. הוא הורה להחליף אותו באיש כנסייה גרמני, אלא שזה ככל הנראה לא הגיע לבוסניה מעולם.
הבאן הבוסני דאז מאטי נינוסלב, ניסה ליישב את הסכסוך עם האפיפיור, והתכחש לכפירה. אך האפיפיור נשאר בשלו. בשנת 1234 קרא האפיפיור להונגרים לטהר את בוסניה מהכפירה. בשנת 1235 יצא מסע צלב הונגרי נגד הבוסנים. בראש המסע עמד בנו של אנדרה השני, קולומן דוכס סלבוניה. מסע הקרב נמשך כשלוש שנים, וקולומן נלחם בו בקבוצות שונות של "כופרים" ברחבי סלבוניה (כיום חלק מקרואטיה) ובשוליים הצפוניים של בוסניה. כאשר הוא נתקל בהתנגדות מצד המקומיים.
בשנת 1238 הצליח סוף סוף לחדור לבנאט של בוסניה. הוא כבש את ורהבוסנה (כיום סרייבו) והקים בהקתדרלהה גדולה, שנוהלה בידי דומיניקנים, שהצטרפו למסע הצלב. אך זו הייתה אז עיר שדה קטנה ולא חשובה, והוא לא הצליח להכניע את כוחותיו של נינוסלב, ולהשתלט על עיקר המדינה. יחד עם זאת על האזורים שכן נכבשו בידי ההונגרים הופקד ארכיבישוף הונגרי קנאי בשם פונשה, שבאמצעות המסדר הדומיניקני "טהר" את בוסניה מאלמנטים כופרים. בוסנים רבים הועלו על המוקד או נהרגו באשמת כפירה. אם כי אף מקור לא מציין מה הייתה בדיוק הכפירה בה הואשמו. מן הצד השני נינוסלב המשיך לנהל את האזורים הלא כבושים, ואף כרת ב-1240 ברית מסחרית עם דוברובניק.
בשנת 1241 הגיעו לקולומן השמועות על התקרבות המונגולים להונגריה. הצבא ההונגרי נטש בבת אחת את בוסניה וחזר להונגריה. כל הסתיים מסע הצלב הבוסני בקול ענות חלושה.
ב-1241 היה כבר קולומן שותף בתבוסה ההונגרית הגדולה למונגולים בקרב מוהי (https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=563476510473556&id=477237389097469).
תמונות:
1. אריח מעוטר מימי הבאן קולין
2. סמלה של בנאט בוסניה
3. ווקאן מסרביה
4. ציור מודרני של הבאן מאטי נינוסלב
5. פרש הונגרי מתקופת מסע הצלב הבוסני צייר אזאט קוזין
6. חייל רגלי ואיש כנסייה הונגרים מתקופת מסע הצלב הבוסני צייר אזאט קוזין
7. לוחם בוסני, מתוך הספר "לוחמים ונשק בהיסטוריה" צייר סטיג ברמסן
לפוסט בפייסבוק