ניקולה מילסקו

ניקולאה מילסקו (1636-1708) היה דיפלומט, פוליטיקאי ומלומד רומני אתני.
מילסקו נולד בנסיכות מולדביה למשפחת בויארים אצילים מולדבית עם שורשים יווניים. אותם ימים המדינות הרומניות- מולדביה וולאכיה, היו וסאליות של האימפריה העוסמאנית, בעקבות כך הוא עשה צעד שעשו רבים מבני האצולה הרומנית, ונסע ללמוד בפטריאכיה היוונית בקונסטנטינופול, היא איסטנבול בירת האימפריה. בהמשך נסע לעיר האוניברסיטאית פאדובה שבצפון איטליה, שם השלים את לימודיו. הוא רכש השכלה כללית מרובה ואף שלט במספר גדול של שפות- רומנית, יוונית (עתיקה ומודרנית), טורקית, סלאבית כנסייתית עתיקה, לטינית, איטלקית, צרפתית ורוסית. בנוסף התמחה בתאולוגיה נוצרית, בפילוסופיה ובהיסטוריה בשנת 1653 חזר ליאשי בירת מולדביה ומונה בידי הנסיך הגדול גאורגי שטפן לגרמטיק כלומר מזכיר של הנסיך.
בשנת 1659 הודח גאורגי שטפאן מהנסיכות ובמקומו מונה אציל אלבני בשם גאורגה גיקה. גיקה מינה את מילסקו לתפקיד הספטאר, המקביל בערך לראש ממשלה. גאורגה גיקה עזב את מולדביה והפך לנסיך הנסיכות הרומנית השניה ולאכיה ומילסקו נותר באותו תפקיד הפעם בוולאכיה. בשנת 1660 שוב חצה את הכביש למולדביה, שם שמש לזמן קצר כספטאר של הנסיך סטפניצה לופו.
אבל אז הוא שוב חזר לשרת את ולאכיה. הוא שמש בשנים 1660-64. כשגרירה של ולאכיה לאיסטנבול, שם יצג את האינטרסים שלה מול השער העליון. הוא מלא גם משימות דיפלומטיות בשטוקהולם ובברלין.
בשנים 1664-7 חבר שוב לגאורגי שטפאן שיצא לגלות בשטטין (אז חלק מממלכת שוודיה כיום בפולין) ובשטוקהולם, הוא אותה תקופה הוא ניסה להקים קואליציה נוצרית נגד האימפריה העוסמאנית לשם כך הוא נסע לשטוקהולם וברלין במטרה להשפיע על המלכים במדינות אלו. בשנת 1667 בקר לאותה מטרה בחצרו של לואי ה-14 מלך צרפת.
במקביל לעבודתו הפוליטית והדיפלומטית תרגם בשנים 1661-8 את התנ"ך מיוונית לרומנית.
בשנת 1668 ניסה לארגן הפיכה נגד איליאש אלכסנדרו נסיך מולדובה, כשנתפס אפו נכרת, והוא זכה לכינוי בעל האף הסולד. בעקבות כך ברח לאיסטנבול, בה פגש את הנסיך גריגורה גיקה, אותו שרת לזמן מה בחצרו בוולאכיה. אותה תקופה נסע לנסיכות ברנדנבורג, שם שהה בחצרו של הנסיך פרידריך וילהלם ועבר שם ניתוח פלסטי בו תוקן אפו.
בשנת 1671 הצטרף למשלחת של דוסיתאוס, הפטריאך היווני אורתודוכסי של ירושלים לחצרו של הצאר הרוסי פיוטר הראשון הגדול. הצאר קבל אותו לעבודה כמתרגם בחצרו, ועד מהרה הפך לראש המתרגמים בחצר הצאר, שרכש לו חיבה מיוחדת, ואף גלח את זקנו באופן אישי אחרי הגזרה שהטיל על גילוח הזקנים ברוסיה.
בשנת 1674 נשלח שוב למשימה דיפלומטית, הפעם מטעם רוסיה, במטרה לגייס את שתי הנסיכויות הרומניות, אותן שרת בעבר, למלחמה נגד העוסמאנים.
בשנת 1675 נשלח למשימתו הדיפלומטית הגדולה ביותר. הוא עמד בראש משלחת של 150 בני אדם לחצרו של קיסר סין קנג שי משושלת צ'ינג. מטרת המשלחת הייתה הסדרת היחסים בין שתי המדינות השכנות, לאור כיבושיה של רוסיה שקרבו אותה עוד יותר לקיסרות הסינית.
המשלחת הרוסית בראשו הגיעה לסין דרך סיביר, והוא התקבל בכבוד רב בחצר הקיסר וקבל ממנו מתנות רבות. המשלחת מלאה את משימתה בהצלחה רבה, והסדירה את ענייני הגבול ואת המסחר בין שתי האימפריות. כעבור שלוש שנים חזרה המשלחת לרוסיה. בעקבות המסע כתב שלושה ספרים אודות המסע ואודות המדינה הסינית כולם בשפה הרוסית.
בנוסף על אלה תרגם מספר ספרי קודש מיוונית לרומנית, כתב ספר מתמטיקה בסלאבית כנסייתית עתיקה וכתב ספר פילוסופיה ביוונית בכך הפך למלומד פורה הכותב בשלוש שפות.
הוא מת במוסקווה בשנת 1708.
תמונות:
1. בול ממולדובה עם תמונתו של מילסקו ושל מפת מסעו לסין.
2. גאורגה שטפן נסיך מולדביה
3. גאורגה גיקה נסיך ולאכיה ומולדביה
4. סטפניצה לופו נסיך מולדביה
5. לואי ה-14 מלך צרפת מתוך אנציקלופדיה תרבות
6. איליאש אלכסנדרו נסיך מולדביה
7. גרגורי גיקה נסיך מולדביה וולאכיה
8. דוסיתאוס השני פטריאך ירושלים
9. הצאר הרוסי פטר הגדול מתוך אנציקלופדיה תרבות צייר רמו ברסלי
10. קיסר סין קנגשי
11. ספרו של מילסקו מסע לסין דרך סיביר

לפוסט בפייסבוק