מלחמת ארה"ב בפיראטים האלג'ירים

בעבר דברנו על המלחמה בין ארצות הברית לטריפולי, בגלל בעיית הפיראטיות בשנת 1804 (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/917288545092349). אלא שבאותה תקופה מרבית אירופה פחות התעניינה בבעיית הפיראטים בגלל עלייתו של נפוליאון בונפרטה. במקביל החלה לפרוח הפיראטיות מאלג'יר במה שמכונה רנסנס של הפיראטיות האלג'יראית.
בין הפיראטים האלג'יראים שהחלו לפעול בסוף המאה ה-18 היה חמידו ראיס. בשונה ממרבית מנהיגי הפיראטים הוא לא היה ממוצא טורקי או אירופי שהתאסלם אלא אלג'יראי מקורי. הוא היה חלק מחבורה של קפטינים שחיו בארמונות מפוארים בסביבות אלג'יר. ביניהם היו אחיו טשלבי, עלי המלטזי ומוסטפה טאטר.
לחמידו ראיס הייתה ספינה קטנה ומהירה בשם חבק. בשנת 1797 מכר בשוקי טוניס עם עבדים למכירה מוונציה, גנואה ונפולי. בשנת 1798 הכריזה אלג'יר מלחמה על צרפת. חמידו ביי כבש בעקבות כך את המפעל הצרפתי לעיבוד דגים באל קלע שגבול אלג'יר-טוניס. אותה שנה הוא פשט על חופי פרובנס, בשנתיים שאחר כך הוא ערך עוד 14 פשיטות ושדד טובין במחיר של רבע מיליון פרנק.
בשנת 1801 חתמו צרפת ואלג'יר על חוזה שלום, וחמידו ביי נודע כפיראט הרווחי ביותר של אלג'יר, מדינה שעיקר כלכלתה התבסס על פיראטיות. כפרס על כך קבל מהדיי (מושל מטעם האימפריה העוסמאנית באלג'יר ולמעשה שליט עצמאי) את משודה פריגטה בת 44 תותחים מעשה ידיו של בונה הספינות הספרדי מאסטרו אנטוניו שבנה ספינה נוספת גם עבור עמיתו עלי טאטר.
בשנת 1805 הוא שדד מספר ספינות נפוליטניות, ספינה אמריקנית עם צוות של 58 איש. אולם גולת הכותרת הייתה פריגטה פורטוגזית בשם הברבור שנלכדה אחרי קרב קשה, אחריו נמכרו לעבדים 282 פורטוגזים ואפריקנים שהיו על הספינה.
בשנת 1810 לכד ספינה טוניסאית, מה שמראה שלא התמקד דווקא בנוצרים.
בשנם 1812-15 לכד חמידו ראיס 22 ספינות עם סחורה בשווי 2 מיליון פרנק. בין קרבנותיו היו דנים, שוודים, יוונים ואמריקנים. אך הוא נמנע מתוך זהירות להתעסק עם צרפתים ובריטים. בקיץ 1812 לכד מול חופי ספרד את הספינה האמריקנית אדווין, שחזרה ממלטה, אלא שהצי האמריקני שהיה במלחמה מול בריטניה לא יכול היה להשיב.
בשנת 1814 כאשר נחתם הסכם שלום בין בריטניה לארצות הברית, הכריז הנשיא ג'ימס מדיסון ומזכיר המדינה ג'ימס מונרו במכתב לדיי של אלגי'ר חג'י עלי, על משלוח צי מלחמה לים התיכון. ב-17 ליוני 1815 כוח ספינות אמריקנית בראשו עמדה ספינה  בשם גרייר בפיקוד קומודור סטיבן דקאטור. על הספינה היה גם הקונסול האמריקני ויליאם שאלר. הספינה התנגשה בקרבת קאבו דה גאטו שבספרד עם המשודה של חמידו ראיס. משודה הפליגה לבדה ללא ספינת ליווי, וחמידו ראיס חשב בתחילה שמדובר בצי בריטי ידידותי. אלא שקפטין גורדון מפקד הספינה קונסטליישן הניף את דגל ארה"ב. חמידו ראיס הורה על פעולת התחמקות, בידיעה שחופי אלג'יר נמצאים במרחק של מאות ק"מ. האמריקאים היו להוטים לנצח  את הפיראט השנוא, אך קצר בתקשורת וחוסר ניסיון גרם לכך שהם לא הצליחו במשימתם. חמידו ראיס הורה לאנשיו שאם יהרג יזרקו את גופתו לים כדי שלא תיפול בידי הכופרים. הספינות האמריקניות המשיכו לרדוף אחריו. הוא חשב שהצליח להתחמק מהקונסטליישן, אלא שהגרייר, אלצה אותו להתקרב לטווח התותחים של הקונסטליישן. גורדון הורה על ירי תותחים  שפגע בסיפון העליון של המשודה. שבב של עץ ניתז על חמידו ראיס ופצע אותו קשה מאוד. הוא סרב לרדת לבטן הספינה ובקש לשבת על כיסא בסיפון. בינתיים ספינה אמריקנית נוספת אונטריו הפגיזה את משודה. והירייה הסופית הייתה מצידה של גרייר, שירי שלה הרג את חמידו ראיס. מלחיו קיימו את בקשתו והשליכו את גופתו לים.
תמונות:
1. אלג'יר בימי חמידו ראיס צייר ריינר נוומס
2. פסל של חמידו ראיס
3. קומודור סטיבן דקאטר צייר ג'ון ווסלי ג'רוויס
4. ג'ימס מונרו מתוך אנציקלופדיה תרבות
לפוסט בפייסבוק